הפרשה נמצאת בספר במדבר מפרק כה' פסוק י' עד פרק ל' פסוק א' .
הפרשה מתחילה במילים הבאות:
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי.
פרשת פנחס מתרחשת בעבר הירדן, ערב כניסת בני ישראל לארץ ישראל. משימת הכניסה לארץ אינה פשוטה, וצריך להתכונן לקראתה היטב. בהכנות אלו מתמקדת הפרשה.
ראשית צריך לבדוק מהו גודלו של צבא ישראל. לשם כך נערך מפקד גדול לכל הגברים מעל גיל 20 בכל שבטי ישראל. הפוקדים עוברים ובודקים כל משפחה וכל שבט ולבסוף מסכמים את המפקד כולו. לרשות בני ישראל עומדים 600,730 גברים מעל גיל 20 (פרק כו' פסוקים א'-נא').
אח"כ מורה האל למשה כיצד תחולק הארץ בין שבטי ישראל- כל שבט יקבל נחלה בהתאם לגודלו, אך מיקום הנחלה יקבע על פי הגרלה. דיבורים אלו על חלוקת הארץ אינם קלים לחמשת בנות צלופחד, אביהן נפטר במדבר ובנים לא היו לו, ולכן לא תהייה נחלה על שם צלופחד בארץ ישראל. בצר להן הן פונות אל משה ומבקשות לקבלת את נחלת האב אף שבדרך כלל רק בנים יורשים את נחלת האב.
משה מאזין לבקשתן, ובהוראת האל מקבל את הבקשה לרשת את נחלת אביהן ומוסיף, שאין זו הנחייה מיוחדת רק לבנות צלופחד, אלא חוק לכל העם – אדם אשר נפטר בלא בנים נחלתו עוברת לבנותיו. אם כן תעוזה של כמה בנות הצליחה לשנות חוק מחוקי התורה! (פרק כז' פסוקים א' –יא').
משה מכין את כניסת ישראל לארץ, אך יודע שהוא עצמו לא יזכה להיכנס לארץ (הסבר להישארותו של משה מחוץ לארץ ישראל ראו בתקציר פרשת חקת). משום כך צריך למנות מחליף למשה, למצוא מנהיג אשר יוביל את בני ישראל בכניסתם לארץ. האל בוחר ביהושע בן נון משרתו ותלמידו של משה להיות המנהיג הבא, אח"כ מכנס משה את כל העם ולעיני כולם סומך את יהושע כמנהיג הבא (פרק כז' פסוקים טו'-כג').
להיכנס אמנם משה לא יכול אך לראות את הארץ הוא יכול. משה עולה על הר העברים אחד ההרים הגבוהים בצידו המזרחי ומשם הוא משקיף ורואה את הארץ הנכספת (פרק כז' פסוקים יב'-יד').
הפרשה מסתיימת בקטע ארוך המתאר את קרבנות כל החגים (פרק כח' פסוק א' – פרק ל' פסוק א').
במדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.
בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על פרשת בראשית:
לפניכם מספר יצירות תרבותיות הקשורות לפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.
שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.
כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.
מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.
נושא ההפטרה
סיפור ההמשך למעמד הכרמל בין נביאי הבעל לאליהו נביא ה': אליהו הורג את נביאי הבעל ובורח למדבר, שם מתגלה ה' אליו. אליהו אומר על עצמו שהוא מקנא לה'. אליהו מקבל ציוויים להמלכות ביהודה ובישראל ולהחלפתו על ידי אלישע.
הקשר לפרשה
הקשר לפרשה הוא העיסוק המשותף בקנאה לה': בפרשה-פנחס מקנא לה' בהורגו את החוטאים בבעל פעור: "פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי, בְּתוֹכָם; וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקִנְאָתִי. לָכֵן, אֱמֹר: הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם. והָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם–תַּחַת, אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו, וַיְכַפֵּר, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל."
בהפטרה, אליהו ההורג את נביאי הבעל: "וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, כִּי-עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–אֶת-מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ, וְאֶת-נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת-נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ".
תכונה והתכוננות
בפרשה, כפי שכבר ראיתם, בני ישראל מתכוננים לכניסתם לארץ ישראל.
אילו תכונות צריך כדי להתכונן לבאות? ומה עם הספונטניות? האם כשמתכוננים מוותרים עליה? לפעמים בא לנו להיות ספונטניים, ולא להתכונן. מהם הרווחים ומהם המחירים של התכוננות? ומהם הרווחים והמחירים של ספונטניות? אחרי שתשקלו ותחשבו על כך, תוכלו לקחת אחריות ולהחליט מתי מתאים לכם להיות ספונטניים, ולקראת מה כדאי לכם להתכונן היטב.
