מסע אל הדרשה לבני ובנות המצווה

פרשת שלח

הפרשה נמצאת בספר במדבר מפרק יג פסוק א – פרק טו, פסוק מא.

הפרשה מתחילה במילים הבאות: וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

תקצירנושאיםהרחבותפרשנותההפטרהלוקחים אחריות

תקציר הפרשהבני ישראל המגיעים לסוף מסעם במדבר, עומדים לפני הרגע המרגש לו חיכו מאז יציאתם ממצרים – הכניסה לארץ ישראל. אך שאלות רבות מנקרות במוחם של בני ישראל: איזו ארץ היא ארץ ישראל? האם היא דומה למצרים המוכרת או שמא חלילה דומה היא למדבר? מי הם האנשים החיים בה? הם נחמדים או מפחידים?

כדי להתמודד עם שאלות אלו נשלחים 12 אנשים (נציג מכל שבט) למשימת ריגול בארץ ישראל. הם יוצאים למשימת ריגול ארוכה הנמשכת 40 יום, ומסיירים בכל חלקי הארץ. בארץ הם נפגשים בכל מיני תופעות מעניינות: הם פוגשים ענקים (בחברון) ומוצאים אשכול ענבים ענק שיש צורך בשני בני אדם כדי להרים אותו (במדבר פרק יג' פס' א' –כה').

לאחר 40 הימים חוזרים המרגלים וכל העם שחיכה בקוצר רוח מתכנס כדי לשמוע את תוצאות הביקור הראשון בארץ. המרגלים מספרים על התופעות המדהימות שפגשו, מראים את אשכול הענבים הענק ומתארים את ארץ ישראל כארץ נפלאה. אולם לאחר הצגת כל הפרטים מוסיפים המרגלים פרשנות משלהם, הם טוענים שאין סיכוי שבני ישראל יצליחו לכבוש את הארץ. העם היושב בארץ זו הוא עם חזק ביותר ובני ישראל לא יצליחו לרשת את ארצו (יג' כה'-לג').

במחנה בני ישראל מתחילה מהומה גדולה, כולם מפוחדים. עברנו את כל המסע הגדול רק כדי להגיע לארץ שלא ניתן להיכנס לתוכה? חלק מהעם בוחר להתלונן ולתקוף את משה ואהרון, אחרים תוקפים את ה' ויש מבני ישראל שכבר מתחילים לתכנן את החזרה למצרים (פרק יד' א'-י'). שניים מן המרגלים מציגים גישה שונה (יהושע בן נון – יורשו של משה עוד כמה שנים, וכלב בן יפונה) הם מסכימים לעובדות אך אומרים שאם ה' רוצה להכניס אותנו לארץ זה אפשרי שהרי הוא כל יכול והוא מסוגל להתגבר על ענקים.

ה' עצמו כמובן מסכים עם שניים אלו וכועס מאוד על בני ישראל על שאינם מאמינים בכוחו למרות כל הניסים הגדולים שעשה להם ביציאה ממצרים. הוא מחליט להעניש את בני ישראל: אם אינם רוצים להיכנס לארץ כך יהיה, 40 שנה תנדדו במדבר ובו תמותו ותקברו, צאצאיכם הם אלו שיכנסו לארץ. רק שני המרגלים "הטובים" ניצלים מהעונש ובתום 40 השנים זוכים להיכנס לארץ המובטחת.

הפרשה מסתיימת עם מצוות ציצית, אותם שמונת פתילים (חוטים) הקשורים לכל בגד בן ארבע כנפות (פינות) וכמובן לטלית בה מתעטפים בבית הכנסת. הציצית שבעבר חלק מהחוטים שלה היו בצבע תכלת אמורה להזכיר ללובש אותה את מצוות ה'.

נושאים מתוך הפרשהבמדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.

בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על הפרשה:

התגברות על קשיים
עונשים
תלונות
הרחבות על הפרשה

לפניכם מספר יצירות תרבותיות הקשורות לפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.

שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.

ויסעו ויחנו - תלמה אליגון רז
בחצי הליל - עמוס אטינגר
יציאת מצרים - יחיאל הלפרין
חציית ים סוף באמנות
פרשנות על הפרשה

כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.

מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.

סמלים בפרשה
ניבים

ההפטרה של הפרשהנושא ההפטרה

סיפור ההפטרה עוסק בשליחת 2 מרגלים על ידי יהושע לרגל את יריחו: הגעתם לבית רחב, הסתתרותם, שיחתם עם רחב והבטחתם לאל.

הקשר להפטרה

הקשר להפטרה הוא העיסוק המשותף בשליחת אנשים לרגל את הארץ, לפני כניסת ישראל אליה: בפרשה – 12 אנשים, נשיאי השבטים התרים את הארץ כולה ובהפטרה – 2 המרגלים הנשלחים ליריחו.

אופטימי זה אני?

בפרשה מסופר על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ. הם חוזרים מארץ ישראל ומספרים על מה שראו. חלקם פסימיים מאד, ואומרים שאין שום סיכוי שבני ישראל יוכלו לכבוש את ארץ ישראל, שיש שבה ענקים ועמאחריות ומחויבות מתוך הפרשהים חזקים, ורק שניים אומרים שאם ה' החליט להביא את בני ישראל לארץ ישראל, הרי שבור שהוא יממש את הבטחתו, ויעזור להם לנצח את עמי הארץ ולכבוש אותה.

ומה אתכם? האם, כאשר יש לכם משימה שהיא קשה לכם, אתם נוטים להיות פסימיים, לחשוב שאין סיכוי שתצליחו, או שאתם אופטימיים, ומאמינים שתוכלו להצליח? האם התכונה של אופטימיות או פסימיות היא תכונה נשלטת, בעיניכם?

חשבו על משימה שנראית לכם קשה, אולי בעזרה קבועה בבית, אולי בשיפור ציון במשהו שהתקשיתם בו בעבר, ובדקו. האם יש מקום לאופטימיות? עכשיו שאתם בגיל ההתבגרות, תוכלו לקחת אחריות, לבקש עזרה, אם אתם חושבים שאתם זקוקים לה, ולא לוותר לעצמכם. אחרי שתצליחו, נסו לחשוב, מה הרווחתם בהחלטה שלכם, לא לוותר לעצמכם.

בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים