מסע אל הדרשה לבני ובנות המצווה

פרשת השבוע בשביעי של פסח

הפרשה נמצאת בספר שמות פרק יג', יז – פרק טו', כז'. המפטיר (סיום הקריאה בתורה) הוא מיוחד: במדבר כח, יט – כו.
הפרשה מתחילה במילים הבאות: וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא.

תקצירנושאיםהרחבותפרשנות
תקציר הפרשהמזל טוב, זכיתם ופרשת בת/בר המצווה שלכם אינה סתם פרשה רגילה אלא פרשה מיוחדת, פרשת שביעי של פסח. כפי שאתם בוודאי יודעים, את חג הפסח אנו חוגגים מדי שנה זיכרון לשני אירועים מרכזיים : יציאת בני ישראל מצרים ונס קריעת ים סוף.

את שני אירועים אלו אנו מציינים בחגיגות חג הפסח, את היציאה ממצרים חוגגים בלילה הראשון של חג הפסח או בשמו המוכר יותר – ליל הסדר ואלו את נס קריעת הים אנו חוגגים ביומו השביעי (והאחרון) של פסח כיוון שנס קריעת הים אירע לפי המסורת ביום השביעי ליציאה ממצרים.

פרשת שביעי של פסח מספרת לנו את כל השתלשלות האירועים אשר הובילה לנס הגדול ואת תגובת בני ישראל לנס. הסיפור מתחיל מספר ימים לאחר יציאת מצרים בני ישראל חונים במדבר, על חופו של ים סוף, כדי להתאושש מעט מהדרך המסעירה והמתישה שעשו עד כה – ואז קרה דבר נורא: פרעה, מלך מצרים, הבין שאיננו רוצה עדיין לוותר על העבדים שהיו לו.

הוא שכח את כל המכות – אפילו את מכת בכורות הקשה – והחליט לשלוח את צבאו כדי להחזיר את העבדים לעבודת הפרך. מישהו מבני ישראל צעק לפתע: “המצרים! הם רודפים אחרינו עם סוסים ומכונות מלחמה!” הישראלים נבהלו מאוד, התפללו לאל וצעקו אל משה: “למה הוצאת אותנו ממצרים? המצרים יהרגו אותנו!!! "אל תדאגו!” ענה משה לעמו.

את מה שקרה אז הם לא ישכחו לעולם: רוח חזקה מאוד נשבה לכיוון הים "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם, בַּיַּבָּשָׁה; וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם" (שמות, פרק י"ד פסוקים כ"א-כ"ב) בני ישראל לא חיכו, ויצאו כולם במסע אל תוך הים שנבקע, בעודם מתפלאים על גודל הנס שקרה להם.

המצרים רדפו אחרי בני ישראל אל תוך הים, אך משה חזר והרים ידיו כלפי הים "וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם: לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד" (שמות, פרק י"ד פסוקים כ"ח).

בני ישראל, שראו את הנס, שמחו מאוד ושרו את שירת הים לאות תודה. מרים, אחותם של משה ואהרון, הצטרפה לשמחה, תפסה כלי נגינה וסחפה את כל הנשים שיצאו בריקודים לחגוג את ההצלה הגדולה. קולות החוגגים עוד נשמעו, אבל בני ישראל כבר התעצבו מאוד: המסע בים ואחריו היו מעייפים מאוד, ומזה שלושה ימים לא מצאו מים לשתות.

כאשר הגיעו למקווה מים גדול, מָרָה שמו, הבינו שהמים אינם ראויים לשתיה. תפילתו של משה לאל שלחה בידו גזר עץ שהוטל למי מרה והפך אותם למים מתוקים.

נושאים מתוך הפרשהבמדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.

בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות בהקשר של פרשת השבוע בשביעי של פסח:

הבטחות

בני ישראל היוצאים ממצרים, לא שוכחים לקיים את צוואתו של יוסף ולוקחים איתם את עצמותיו לקבורה בכנען. האם גם אתם מקיימים את הבטחותיכם, גם אם זה מורכב וקשה לכם? האם זה בכלל חשוב לקיים הבטחות? מה זה דורש מכם?

האם קרה שהבטיחו לכם משהו ולא קיימו? כיצד הרגשתם? מה קרה בעקבות כך? אלו הבטחות אתם רוצים להבטיח לקראת כניסתכם לעולם המבוגרים? – תוכלו לעסוק בכך בדרשה שלכם.

אל ייאוש

בני ישראל עומדים על שפת הים. מרחוק נראים המצרים, ונראה שבעוד רגע יגיעו המצרים ואין לאן לברוח. המצב קשה. אפילו מייאש. מכירים מצב שבו נדמה לכם שאין פתרון לבעיה הניצבת לפניכם? מה עושים? איך מתמודדים? למי פונים? האם היה מישהו שיכולתם לפנות אליו? מישהו להיעזר בו?

לא תמיד זה פשוט לבקש עזרה, אבל זה תמיד עדיף מאשר להתייאש, לא? בדרשה שלכם תוכלו לכתוב על ייאוש ועל תקווה, על מי שעזר לכם בעבר ועל מי שאתם מקווים שיעזור לכם גם בעתיד.

מה שהיה היה

בני ישראל זה עתה זכו לנס מדהים: חצו את הים בהליכה והגיעו לצדו השני! אבל כנראה שהמסע הקשה גרם להם לחוש רעב וצמא. לא לקח הרבה זמן, עד שהם שכחו לגמרי את הנס, ושבו "לקטר" ולהתלונן. קרה לכם פעם ששכחתם את הטוב וחזרתם להתלונן?

בדרשה שלכם תוכלו לכתוב על התנהגותם של בני ישראל, על התנהגותכם שלכם ועל מה שאפשר ללמוד מהתלונות החוזרות בפרשה.

קריעת ים סוף

הביטוי "קריעת ים סוף" מבטא משהו שקשה, אבל ממש קשה, לעשות אותו. מטבע הדברים, כשמצליחים לעשות משהו שהוא באמת קשה, התחושה היא של שמחה מאד גדולה. ואז שמחים, ואולי שרים, כמו שבני ישראל שרו את שירת הים.

האם חוויתם פעם משהו שהיה לכם מאד קשה לעשות, ואשר הצלחתם בכל זאת, לעשות אותו? מה זה היה? ואיך הייתה התחושה להצליח? איך הבעתם את השמחה? האם הייתם גאים בעצמכם? – בדרשה שלכם תוכלו לכתוב על "קריעת ים סוף" האישית שלכם.

מישהו שומר עלי שם...

מפחיד במדבר בלילה וגם קר. לכן אלוהים דואג לשני שומרים נאמנים – לעמוד האש ולעמוד הענן. ומי שומר עליכם? למי אתם חבים תודה על חום, דאגה, שמירה ועזרה? – בדרשה שלכם תוכלו להשוות בין עמוד האש ועמוד הענן לבין מי שדואג לכם ושומר עליכם.

הרחבות על הפרשהלפניכם מספר יצירות תרבותיות העוסקות בפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.

שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.

שיר השירים

בני ישראל יוצאים ממצרים, ומתחילים את נדודיהם במדבר. השירים הבאים מתארים את מסע הנדודים של בני ישראל:

בדרשה שלכם תוכלו לכתוב, מהו המסע שאתם עורכים, מילדות לבגרות.

פרשנות על הפרשהכאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.

מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.

טבע הדברים

גלי צונאמי

"2004-tsunami" מאת David Rydevik (email: david.rydevik@gmail.com), Stockholm, Sweden. - Originally at Bild:Davidsvågfoto.JPG.. מתפרסם לפי רישיון Public domain דרך ויקישיתוף - http://commons.wikimedia.org/wiki/File:2004-tsunami.jpg#mediaviewer/File:2004-tsunami.jpg

גלי צונאמי בתאילנד, 2004

מאות אלפי אנשי, בני ישראל במדבר, הזדרזו וחצו את ים סוף בשלום, לפני שהגלים הענקיים כיסו והטביעו את הלוחמים המצריים, שרדפו אחריהם. הארוע הדרמטי מזכיר לנו את אסונות הטבע שמכונים "צונאמי".

חתיכת אסון טבע, הצונאמי: גלי ענק מגיעים לפתע אל החוף וסוחפים איתם בחזרה אל הים כל מה שנקרה בדרכם – אנשים, עצים, מכוניות, לפעמים אפילו חלקי בתים. גלי צונאמי מתפתחים בעיקר כתוצאה מרעידות אדמה במעמקי הים, אולם גם מהתפרצויות געשיות תת מימיות ושאר תנודות קרקע גדולות. אלו יוצרות תנועה חזקה ופתאומית של מי הים. אלו ניתכים בעצמה מנקודת רעידת האדמה אל האופק. כיוון שבמעמקי הים דבר אינו בולם את עצמת הגלים, אלו נשמרים ענקיים למרחק של אלפי קילומטרים לעתים. כשהם מגיעים אל החוף – לא כדאי להיות שם.

הצונאמי הקשה והקטלני בהיסטוריה הופיע ממש לאחרונה, בסוף 2004. אחת מרעידות האדמה החזקות בהיסטוריה, כ-9.2 נקודות מתוך 10 בסולם ריכטר, ארעה במעמקי האוקיינוס ההודי. משם נשלחו גלי צונאמי אדירים שפגעו בחלק גדול מהעולם – תאילנד, הודו, סרי לנקה, מלזיה ואפילו באזורים מרוחקים במזרח אפריקה – קניה וסומליה. מספר ההרוגים המשוער מהאסון, שהיה אחד מאסונות הטבע הגדולים מעולם, עומד על כ-300 אלף איש!

טוב למות בעד ארצנו
יוסף טרומפלדור במדי צבא רוסיה

יוסף טרומפלדור במדי צבא רוסיה

כשהרעב והצמא הטרידו את בני ישראל במדבר קצת יותר מדי – הם מיהרו לומר "טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם, מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר" (שמות פרק יד' פסוק יב'). כלומר: אנחנו מעדיפים להיות עבדים חיים בגלות מאשר אנשים חופשיים שמתים מרעב.

קצין רוסי אחד, יהודי, לא הסכים עם האמירה הזו. הוא אמר משהו הפוך – “טוב למות בעד ארצנו". נכון, קוראים לו יוסף טרומפלדור והוא הספיק להילחם עבור הרוסים לפני מעט יותר ממאה שנה (1905) ואפילו ליפול בשבי היפאני.

למרות האהדה הרבה מצד הרוסים על אומץ ליבו, החליט טרומפלדור כי העם שלו, בפלסטינה (כך נקראה אז ארץ ישראל), זקוק לו יותר. הוא עלה לארץ בשנת 1912 והחל לעבוד את האדמה בצפון הארץ. לאחר גיחה קצרה לרוסיה, חזר לארץ ונערך לסייע בהגנה על יישובי הגליל.

טרומפלדור התמקם בחוות תל-חי, שבין קרית שמונה ומטולה של היום. ב-1 במארס, 1920 (י"א באדר תר"פ לפי התאריך העברי) הקיפו כוחות ערביים את החווה. הכוחות הצליחו להיכנס (בהסכמה מסוימת) לתוך החווה ואז התפתח קרב שבמהלכו נהרגו שישה, בהם טרומפלדור שנפטר בעת הפינוי. מעל קברם של טרומפלדור וחמשת חבריו הוצב פסל האריה השואג. דקות לפני שנפטר, אמר טרומפלדור לסובבים אותו: “אין דבר, טוב למות בעד ארצנו".

עולים ועולים

מאות אלפי בני ישראל ניצלו את התרופפות שלטון המלך פרעה, אחרי מכות מצרים, כדי לשעוט בהמוניהם בדרך אל הארץ המובטחת. דבר דומה קרה בסוף שנות השמונים ליהודי רוסיה וברית המועצות (לשעבר). תהליכי השחרור מעול הקומוניזם (פרסטרויקה, “בנייה מחדש”) בכל רחבי מזרח אירופה הביאה להזדמנות מיוחדת: שחרור יהודי רוסיה ומזרח אירופה, שרבים מהם רצו לצאת לחופשי ולעלות לארץ.

ממשלת ישראל, וגם יהודי ברית המועצות, ניצלו את ההזדמנות ועלו בהמוניהם לישראל (וגם סתם יצאו למדינות רבות אחרות). העם בישראל נערך היטב לקליטת העליה הזו, הגדולה בהיסטוריה הישראלית, כדי לאפשר לכל היהודים לזכות בבית חם בארץ ישראל. למעלה ממיליון יהודים עלו מאז סוף השמונים מרוסיה לישראל.

הטיילת

ים סוף, תמונת לווין

היכן הוא אותו ים סוף?

היכן נדדו בני ישראל במדבר?
היכן חצו את ים סוף?

לחצו על התמונה למעבר למידע נוסף.

Error: Only up to 6 widgets are supported in this layout. If you need more add your own layout.

תבנית נגישות פופ אפ