מסע אל הדרשה לבני ובנות המצווה

פרשת צו

הפרשה נמצאת בספר ויקרא מפרק ו עד פרק ח.

הפרשה מתחילה במילים הבאות: וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה..

תקצירנושאיםהרחבותפרשנותההפטרהלוקחים אחריות
תקציר הפרשה

הפרשה פותחת בפסוק: "צו את אהרון ואת בניו לאמור, זאת תורת העולה על מוקדה על מזבח כל הלילה עד הבוקר ואש המזבח תוקד בו".

פרשת צו ממשיכה את הנושאים שהופיעו בפרשת ויקרא, הפרשה הקודמת, והיא עוסקת בקרבנות. אבל הפסוקים שבהם מתחילה הפרשה מלמדים אותנו דבר נוסף: ה' אומר למשה לפנות אל הכוהנים, ולתת להם הוראות מדויקות לגבי אופן הקרבת הקרבנות השונים. כלומר, הפרשה עוסקת בחלקה, בשאלה איך צריך להקריב קרבנות, ומהי העבודה הנדרשת מן הכוהנים במשכן שנבנה לה'. הפרשה הזו, בשונה מהפרשה הקודמת, מיועדת לקהל יעד מסוים. לכוהנים. הפרשה הקודמת הייתה מיועדת לכולם, ואילו זו מיועדת לכוהנים. זוהי, בעצם, "תכנית העבודה" של הכוהנים.

הקרבן הראשון שמופיע בפרשה הוא "קרבן עולה": "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ כָּל-הַלַּיְלָה עַד-הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" (ויקרא פרק ו' פסוק ב'). הקרבן נקרא כך משום שכל בשרה של הבהמה עולה ונשרף על גבי המזבח, והכוהנים לא אוכלים ממנו כלל. כפי שעולה ממקומות אחרים בתורה, העולה הייתה קרבן נפוץ ביותר שהוקרב מדי יום. הקרבן היומי הזה נקרא עולת התמיד והוא הוקרב פעמיים ביום, בכל יום: בבוקר ואחר הצהריים ("בין הערביים"). עולת התמיד היא גם הסיבה לתופעה מעניינת נוספת: על המזבח תמיד דלקה אש, בכל יום ובכל רגע נתון! חשבו על כמות בעלי החיים שהיו צריכים כדי להקריב עולה, ועל כמות העצים שהיה צריך לשרוף כדי לקיים את מצוות קרבן העולה.

הקרבן השני הוא- קרבן מנחה , קרבן זה הינו ייחודי בכך שמרכיביו מגיעים כולם מן הצומח: הקורבן עשוי מסולת, משמן ומלבונה (צמח בשמים). מכל אלה הכהן קומץ (לוקח קצת עם היד). בקרבן המנחה מופיע איסור שמוכר לנו היטב מחג הפסח: "לא תאפה חמץ". מסתבר שגם כאן אסור להפוך את המנחה לחמץ!

הקרבן השלישי הוא קרבן חטאת שנועד לכפר על חטאי האדם.

קרבן רביעי- קרבן אשם אשר תפקידו לכפר על ארבעה חטאים מסוימים (רוצים לדעת אלו חטאים? הציצו בספר ויקרא, פרק ה', פסוקים א'-ד).

לאחר מכן בא תורו של קרבן שלמים המובא כאשר אדם רוצה להודות לה' על דבר מסוים ובמקרים בהם האדם נדר להביא קרבן, או החליט לתת קרבן כנדבה. מה שמיוחד בו הוא שאותו אוכל גם מי שמקריב אותו ולא רק הכוהנים.

סיום הפרשה בחנוכת המשכן, אירוע חגיגי ומרגש שבו נחנך המשכן ועבודת הקורבנות והכוהנים מתחילה! את חנוכת המשכן חוגגים בני-ישראל שמונה ימים אשר נקראים "ימי המילואים" אשר בסופם הכוהנים 'ממלאים את ידיהם', כלומר, הופכים להיות כוהנים בפועל, שעובדים את עבודת המקדש.

נושאים מתוך הפרשה

במדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.

בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על הפרשה:

חנוכת בית

האם משפחתך בנתה בית חדש פעם? האם עברתם אי פעם דירה? איך הרגשת? האם חגגתם את המאורע? האם המעבר הביא לשינויים בחייך? תוכלו לדבר על תחושת ההתחדשות והחששות. האם יש דמיון בעיניכם בין המעבר מילדות לבגרות לבין מעבר לדירה חדשה?

למה שמונה?

למה נחגגה חנוכת המשכן במשך שמונה ימים דווקא? שבוע נמשך שבעה ימים והמספר 7 מבטא את התנהלותם הטבעית של החיים. לכן שמחת הנישואין נמשכת בשבוע שנקרא "שבע ברכות" ולהבדיל, אבל על קרוב נמשך במשך שבעה ימים.

המספר שמונה מבטא אירוע שהוא מעל לטבע. טקס ברית מילה נערך ביום השמיני מאחר והוא מסמל קשר מיוחד ועל-טבעי בין עם ישראל לאלוהיו. מדוע אם כן, לדעתכם, גם חגיגות חנוכת המשכן נמשכו שמונה ימים?

מי פה הקרבן?

כאשר חרב בית המקדש, פסקו הקרבנות, ואת מקומם תפסו התפילות.

אך האם באמת פסקו הקרבנות? האם הפסקנו להקריב בעלי חיים לצרכינו השונים? ברחבי העולם כולו מתקיימים כל יום ניסויים בבעלי חיים. חלקם נועדו למצוא תרופות למחלות חשוכות מרפא, (מחלות שאין להן כיום תרופה), אך חלקם נועדו לבדוק תכשירים קוסמטיים או היגייניים, שאין להם כל קשר לרפואה.

מה דעתכם על כך? האם מוצדק להשתמש כך בבעלי חיים? נסו לחשוב, מתי כן, מתי לא, מה המחיר של כל תשובה שתתנו, ומה האפשרויות העומדות בפני החוקרים.

איסור אכילת דם

הפרשה מזכירה את הציווי לפיו אסור לאכול דם.

מהי הסמליות של הדם לדעתכם? בספר דברים נאמר על הדם: "רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא-תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם-הַבָּשָׂר" (ספר דברים, פרק י"ב פסוק כ"ג)

האם לדעתכם הנפש באמת נמצאת בדם? כיצד אנחנו מתייחסים היום לדם? מה מסמל עבורנו היום את הנפש ואת הנשמה?

קרבנות - זה טוב או רע?

חכמים בחרו להצמיד לפרשה דווקא הפטרה שהנושא שלה הוא הבעייתיות שיכולה להתלוות לקרבנות. ההפטרה אומרת באופן ברור, שעשיית צדקה וחסד עדיפה בהרבה על הקרבת קרבנות. האם גם אתם חושבים כך, או שיש לכם דווקא דעה שונה? מדוע?

מה בעצם ההבדל העקרוני בין הקרבת קרבנות ובין עשיית צדקה?

האם ניתן להקריב קרבנות ועדיין לעשות צדקה ומשפט?

קדושה - מה זה בעצם?

פרשת צו, וספר ויקרא בכלל, עוסקים רבות בנושא הקדושה והקודש. מה הופך דבר לקדוש? האם יש בחייכם דברים שקדושים לכם? מהם? האם יכול להיות אדם קדוש? חפץ קדוש? זמן קדוש? האם קודש הוא נחלתם של אנשים דתיים בלבד?

בדרשה שלכם תוכלו לכתוב על הדברים הקדושים לכם, להסביר מדוע הם קדושים עבורכם וכיצד זה בא לידי ביטוי בחיים שלכם.

קרבן תודה

אחד מן הקרבנות בפרשה הוא קרבן תודה. האם לדעתכם קרבן הוא דרך נכונה להגיד באמצעותה תודה? באלו דרכים נוספות ניתן לומר תודה ? ובכלל: מדוע אנחנו אומרים תודה, ולמי? האם אנחנו אכן אומרים תודה לאנשים שסביבנו שמגיעה להם תודה זו? בר המצווה היא הזדמנות מצויינת לומר תודה לאנשים שסייעו ושממשיכים לסייע לנו, למי תבחרו לומר תודה במסגרת הדרשה שלכם?

הרחבות על הפרשה

לפניכם מספר יצירות תרבותיות העוסקות בפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.

שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.

סדנת יצירה

אם אתם יצירתיים ורוצים לבטא את מה שלמדתם בפרשה בצורה יצירתית, תוכלו לתאר פיסקה או פרשיה מתוך הפרשה באמצעות ציור, פיסול, קומיקס, ועוד. בפרשה שלנו תוכלו להתמקד בתהליך הקרבת הקרבנות, או בחגיגות חנוכת המשכן. את פרי יצירתכם ואת כישוריכם האומנותיים תציגו לפני האורחים והחברים במסגרת הדרשה שלכם. בהצלחה!

הקטרת קטורת בהיכל ביום הכיפורים

התמונות  מתארת את תפקידו של הכהן הגדול ביום כיפור. הוא צריך לכפר על חטאי העם.

לכהן הגדול תפקידים רבים ואחריות כבדה. האם גם אתם חשים שעכשיו, כשהגעתם לגיל מצוות יש לכם יותר אחריות? תוכלי לספר בדרשה שלכם במה אתם יותר אחראים מאשר הייתם פעם.

בגדי הכהן הגדול
בגדי הכהן הגדול

בגדי הכהן הגדול

לכהן הגדול היו בגדים מיוחדים, שהיו עשויים מחומרים יקרים. היה לו אפוד (סוג של אפודה) שהיה משובץ באבנים יקרות, "אבני החושן". שתים עשרה אבנים, שייצגו את שנים עשר השבטים. הבגדים היו חלק חשוב ממראהו, ומהסמכות שהפגין.

האם גם לכם חשובים הבגדים?האם אתם מקפידים שבגדיכם יתאימו לטעמכם ולאישיותכם?מי עוזר לכם לבחור את בגדיכם?

בדרשה שלכם תוכלו להתייחס ללקיחת אחריות על הקשר שבין כסף, מחירם של הבגדים, לבין השיקול ברכישתם.

פרשנות על הפרשה

כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.

מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.

תמיד והתמדה

חשיבותו של קרבן התמיד נודעה בזכות הקרבתו בכל יום תמיד. האם יש פעולות שאת או אתה עושים באופן קבוע, בכל יום, תמיד? בלשון האנגלית יש אבחנה דקדוקית בין פעולה שנעשית בהווה עכשיו, לבין הווה מתמשך, פעולה שנעשית בקביעות בכל יום.

מהי התמדה? האם את מתמידה? האם אתה מתמיד?

באילו תחומים קל לכם להתמיד ומתי זה קשה יותר? האם יש חשבות להתמדה?

המשורר הלאומי ח. נ. ביאליק כתב שיר ידוע בשם המתאר בחור ישיבה ששוקד על תלמודו. השיר ארוך מעט אך חשיבות ההתמדה עוברת דרכו בדרך ברורה.

מושגים - פָּרָה אֲדוּמָה

בזמן שהמשכן היה קיים, ולאחריו בית המקדש, הייתה חובה לקיים טקס טיהור מיוחד לאנשים וגם לחפצים שנִטְמְאוּ במַגָע עם מת. בטקס התיזו עליהם תערובת של חומרים הנקראת "מֵי חַטָאת" המכילה את המרכיבים הבאים: אֵפֶר של פָּרָה אֲדוּמָה שנִשְׂרְפָה כולה (נדיר ביותר!), עץ ארז, אֵזוֹב, שְׁנִי תולעת ומֵי מעיין.

שלושה דברים שכדאי לדעת על טקס הפרה האדומה:

  • טקס הפרה האדומה נחשב במסורת כמסמל את החוקים והמצוות שאינם מובנים כלל לנו, בני האדם, אך יש לעשותם משום שכך ציווה האל.
  • דבר מעניין ביותר לגבי המים. הם אמנם טיהרו את מי שֶנִטְמָא במַגָע עם מֵתים, אולם הם עצמם טימאו את כל מי שנגע בהם או הכין אותם! (ואז, הוא היה צריך להיטהר!)
  • פרה בעלת שֵׂיעָר אדום לגמרי וללא מוּם הייתה נדירה ויקרה ביותר (רק שבע פרות אדומות נמצאו מימי משה ועד חורבן המקדש השני!) עם זאת, גם בימינו מתפרסמות מדי פעם ידיעות על מציאת פרה אדומה…בכל מקרה, מאז שֶחָרַב בית המקדש לא מקיימים את הטקס.
טיול להכרת המקדש

ניתן לנצל את הפרשה לטובת טיול משפחתי או טיול חברים, שדרכו תוכלו להכיר טוב יותר את עולם המקדש והקרבנות. בירושלים ישנם מספר מקומות אשר מציעים סיור (רגלי או וירטואלי) בעקבות תקופת המקדש למשל מרכז דוידסון, מכון המקדש או המודל של ירושלים מתקופת בית שני המוצג במוזיאון ישראל.

ההפטרה של הפרשה

נושא ההפטרה

הנביא מוכיח את העם על כך שציוה את ישראל לא להקריב קרבנות, כי אם לשמוע בקולו אולם הם אינם שומעים לשליחי ה-הנביאים. ההפטרה ממשיכה בתיאור העונש על העבודה הזרה. ההפטרה מסיימת בהוספת פסוקים מפרק אחר בהם אומר ה' כי חפץ בעשות חסד, צדקה ומשפט.

הקשר לפרשה

בעוד שהפרשה ממשיכה בתיאור עבודת הקרבנות, ההפטרה מדגישה כי העיקר הוא אינו הקרבנות כי אם השמיעה בקול ה' והריחוק מעבודה זרה.

סליחה, טעות

בפרשה שלכם מוזכרים קרבן החטאת, אותו מעלה אדם שחטא, וקרבן אשם.

משמעות הקרבנות שאדם מקריב היא, שהוא מודע לכך שחטא, והוא מבקש לכפר. אך האם זו הדרך היחידה לכפר? האם אפשר לכפר גם בדרכים אחרות? כל אחד מאיתנו חטא בחייו, ולא רק פעם אחת. נסו לחשוב, איזו אחריות אתם לוקחים על הטעויות שאתם עושים, ועל חטאים שלכם. האם אתם מוכנים להודות? האם אתם מוכנים להתנצל?

אחריות ומחויבות מתוך הפרשה

באחריותי: להפסיק את הקרבנות

כאשר חרב בית המקדש, פסקו הקרבנות, ואת מקומם תפסו התפילות.

אך האם באמת פסקו הקרבנות? כיום, אנו מתייחסים למילה "קרבן" כאל אדם, או קבוצה, שאחר או אחרים מתעללים בה. זה קורה בכל מקום, לצערנו. אולי, אפילו, בסביבתכם. בין אם זה בחצר בית הספר ובין אם זה ברשתות החברתיות באינטרנט.

אנו רוצים להציע לכם לקחת אחריות, ולנסות לצמצם את התופעה, ואולי אף למגר אותה מסביבתכם. פנו לחבריכם, החליטו יחד, שהגיע הזמן לבטל את הקרבנות גם בקרבנו.

 

 

Error: Only up to 6 widgets are supported in this layout. If you need more add your own layout.

תבנית נגישות פופ אפ