פרשת בשלח

הים נבקע, בני ישראל חצו אותו ביבשה, והמוני חיל מצרים טבעו, לאחר ששב הים ונסגר עליהם.

החוויה היא אדירה. ספק אם אפשר לתאר את גודלה במילים. אבל שירים יכולים לפעמים לתאר רגשות וחוויות.

שירת הים היא כזו. היא מתארת לא רק את המעשה עצמו, אלא גם את העוצמה של החוויה, באמצעות מילים שאינן בשפת הדיבור היומיומי. מילים שנשארו חרותים בשפתנו עד עצם היום הזה.

אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַשם, וַיֹּאמְרוּ,
לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס
וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי
לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי
אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ….
נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּמוֹ יָם; צָלְלוּ, כַּעוֹפֶרֶת, בְּמַיִם,
אַדִּירִים. מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִים השם

• על מה מדברת שירת הים?
• מהם ראשי התיבות של "מי כמוך באלים יה" ?
• מי נקרא בשם ראשי התיבות הללו? למה, לדעתכם, בחרו בשם זה לייצג אותם?

גלי צונאמי

גלי צונאמי בתאילנד, 2004

מאות אלפי אנשי, בני ישראל במדבר, הזדרזו וחצו את ים סוף בשלום, לפני שהגלים הענקיים כיסו והטביעו את הלוחמים המצריים, שרדפו אחריהם. הארוע הדרמטי מזכיר לנו את אסונות הטבע שמכונים "צונאמי".

חתיכת אסון טבע, הצונאמי: גלי ענק מגיעים לפתע אל החוף וסוחפים איתם בחזרה אל הים כל מה שנקרה בדרכם – אנשים, עצים, מכוניות, לפעמים אפילו חלקי בתים. גלי צונאמי מתפתחים בעיקר כתוצאה מרעידות אדמה במעמקי הים, אולם גם מהתפרצויות געשיות תת מימיות ושאר תנודות קרקע גדולות. אלו יוצרות תנועה חזקה ופתאומית של מי הים. אלו ניתכים בעצמה מנקודת רעידת האדמה אל האופק. כיוון שבמעמקי הים דבר אינו בולם את עצמת הגלים, אלו נשמרים ענקיים למרחק של אלפי קילומטרים לעתים. כשהם מגיעים אל החוף – לא כדאי להיות שם.

הצונאמי הקשה והקטלני בהיסטוריה הופיע ממש לאחרונה, בסוף 2004. אחת מרעידות האדמה החזקות בהיסטוריה, כ-9.2 נקודות מתוך 10 בסולם ריכטר, ארעה במעמקי האוקיינוס ההודי. משם נשלחו גלי צונאמי אדירים שפגעו בחלק גדול מהעולם – תאילנד, הודו, סרי לנקה, מלזיה ואפילו באזורים מרוחקים במזרח אפריקה – קניה וסומליה. מספר ההרוגים המשוער מהאסון, שהיה אחד מאסונות הטבע הגדולים מעולם, עומד על כ-300 אלף איש!

יוסף טרומפלדור במדי צבא רוסיה

כשהרעב והצמא הטרידו את בני ישראל במדבר קצת יותר מדי – הם מיהרו לומר "טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם, מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר" (שמות פרק יד' פסוק יב'). כלומר: אנחנו מעדיפים להיות עבדים חיים בגלות מאשר אנשים חופשיים שמתים מרעב.

קצין רוסי אחד, יהודי, לא הסכים עם האמירה הזו. הוא אמר משהו הפוך – “טוב למות בעד ארצנו". נכון, קוראים לו יוסף טרומפלדור והוא הספיק להילחם עבור הרוסים לפני מעט יותר ממאה שנה (1905) ואפילו ליפול בשבי היפאני.

למרות האהדה הרבה מצד הרוסים על אומץ ליבו, החליט טרומפלדור כי העם שלו, בפלסטינה (כך נקראה אז ארץ ישראל), זקוק לו יותר. הוא עלה לארץ בשנת 1912 והחל לעבוד את האדמה בצפון הארץ. לאחר גיחה קצרה לרוסיה, חזר לארץ ונערך לסייע בהגנה על יישובי הגליל.

טרומפלדור התמקם בחוות תל-חי, שבין קרית שמונה ומטולה של היום. ב-1 במארס, 1920 (י"א באדר תר"פ לפי התאריך העברי) הקיפו כוחות ערביים את החווה. הכוחות הצליחו להיכנס (בהסכמה מסוימת) לתוך החווה ואז התפתח קרב שבמהלכו נהרגו שישה, בהם טרומפלדור שנפטר בעת הפינוי. מעל קברם של טרומפלדור וחמשת חבריו הוצב פסל האריה השואג. דקות לפני שנפטר, אמר טרומפלדור לסובבים אותו: “אין דבר, טוב למות בעד ארצנו".

מאות אלפי בני ישראל ניצלו את התרופפות שלטון המלך פרעה, אחרי מכות מצרים, כדי לשעוט בהמוניהם בדרך אל הארץ המובטחת. דבר דומה קרה בסוף שנות השמונים ליהודי רוסיה וברית המועצות (לשעבר). תהליכי השחרור מעול הקומוניזם (פרסטרויקה, “בנייה מחדש”) בכל רחבי מזרח אירופה הביאה להזדמנות מיוחדת: שחרור יהודי רוסיה ומזרח אירופה, שרבים מהם רצו לצאת לחופשי ולעלות לארץ.

ממשלת ישראל, וגם יהודי ברית המועצות, ניצלו את ההזדמנות ועלו בהמוניהם לישראל (וגם סתם יצאו למדינות רבות אחרות). העם בישראל נערך היטב לקליטת העליה הזו, הגדולה בהיסטוריה הישראלית, כדי לאפשר לכל היהודים לזכות בבית חם בארץ ישראל. למעלה ממיליון יהודים עלו מאז סוף השמונים מרוסיה לישראל.

ים סוף, תמונת לווין

היכן הוא אותו ים סוף?

היכן נדדו בני ישראל במדבר?
היכן חצו את ים סוף?

לחצו על התמונה למעבר למידע נוסף.