פרשת וירא
הפרשה נמצאת בספר בראשית מפרק יח' עד פרק כב'.
הפרשה מתחילה במילים הבאות: וירא אליו אלוהים באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום.
המלאכים פונים לכיוון סדום בשליחות אלוהים: סדום היא עיר של חטא ורוע ואלוהים מחליט להשמיד אותה. אבל אברהם עומד מולו ומתווכח – כיצד יתכן להרוג צדיק עם רשע? "אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר?" (בראשית, פרק י"ח פסוק י"ב). וכך מתחיל משא ומתן בין אלוהים לאברהם על מספר הצדיקים שיכולים להציל את עירם הרעה. אבל אפילו עשרה צדיקים לא נמצאים בעיר ועוד מעט היא תמחק מעל פני האדמה.
המלאכים מגיעים לסדום. הם מתארחים בביתו של לוט, ואנשי סדום מנסים להוציא אותם משם ולהתעלל בהם. לוט מגונן על האורחים שלו, והמלאכים דואגים להציל אותו ואת בני ביתו. הם מזהירים את הבורחים – לא להביט לאחור! אש וגופרית יורדים מהשמים ואשת לוט לא מתאפקת. "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח" (בראשית, פרק י"ט, פסוק כ"ו) .
אברהם ושרה נודדים ומגיעים לגרר. אברהם פוחד שאם יוודע שהוא בעלה של שרה יהרגו אותו כדי שמלך גרר, אבימלך, יזכה באשתו. המלך אכן לוקח אליו את שרה וה' מתערב, מופיע בפני מלך גרר בחלום ונוזף בו קשות. הוא מודיע למלך אבימלך, שרק אם אברהם יתפלל עבורו הוא יחיה. המלך מתנצל, משחרר את שרה, נותן לה ולאברהם מתנות. אברהם מתפלל ואבימלך ניצל.
והנה הימים עברו, ומגיע לאברהם ולשרה מזל טוב! נולד להם בן – "ויִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ, אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה – יִצְחָק" (בראשית, פרק כ"א פסוק ג') . לזכר צחוקה של שרה המתקשה להאמין. אחרי השמחה והמשתה מגיעים קינאה ותחרות: שרה מבקשת מאברהם לגרש את הגר, השפחה אשר ילדה את ישמעאל, וגם את בנה של הגר. הבקשה מכאיבה לאברהם, אבל אלוהים מורה לו: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (בראשית, פרק כ"א פסוק י"ב) – אברהם מגרש את הגר ואת ישמעאל.
השניים מגיעים למדבר שם הם פוגשים במלאך האלוהים שמנחם את הגר, מבטיח לה שהבן יגדל ויתעצם והנה – ממש למולה מציב אלוהים באר מים כדי שהם יוכלו להתקיים. שם הופך הילד למומחה לקשת ומתחתן. הפרשה שלנו נודדת למקום דרומי שם כורתים אבימלך ואברהם ברית ומייסדים את באר שבע.
בסוף הפרשה מתרחש אחד מן הסיפורים המפורסמים במקרא. האל מנסה את אמונתו של אברהם ופוקד עליו לעשות את הדבר הנורא מכל, ללכת עם בנו אל הר המוריה: "קַח-נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיך" (בראשית, פרק כ"ב פסוק ב). אברהם מציית ומתחיל להתכונן להקריב את בנו יחידו ואז, כשהסכין כבר מונפת מעל צווארו של יצחק עוצר אותו מלאך ה' ואומר לאברהם שלא יפגע בבנו! אברהם עמד בניסיון הקשה והוכיח את נאמנותו הגמורה לאלוקים. ה' מברך אותו שבזכות אמונתו ירבו צאצאיו כחול אשר על שפת הים.
בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על הפרשה:
בזמן התגלות אלוהים אל אברהם מופיעים שלושה אנשים. אברהם רואה אותם, ובבת-אחת מפסיק את מפגשו עם הקב"ה(!!!) ורץ לקראתם. במעשה זה מראה אברהם עד כמה חשובה הכנסת אורחים בהשקפתו הרוחנית ובתפיסתו את תפקידו.
מהי הכנסת אורחים עבורך?
מדוע לדעתכם זו מצווה חשובה כל כך?
מהן התכונות הנדרשות ממארח טוב?
כאשר מודיעים המלאכים לשרה כי בעוד שנה תלד, היא צוחקת.
מה דעתכם? מאיפה בא הצחוק הזה? מה הוא מבטא?
מתי אתם צוחקים? האם זה מבדיחה מוצלחת? האם מתוך שמחה? האם אתם צוחקים על חשבון מישהו אחר?
מה תפקידו של ההומור בחייכם? איך אתם נעזרים בו?
בדרשה שלכם תוכלו לשלב הומור, אבל זכרו – גם להומור יש גבולות. לפעמים מה שמצחיק אתכם, עלול להכאיב לאחרים.
עכשיו, כאשר אתם על סף גיל ההתבגרות, קחו אחריות על ההומור שלכם, ועל הבדיחות שאתם מספרים דאגו שאחרים יצחקו וישמחו בהומור שלכם. זה ישמח גם אתכם.
כאשר שרה מתבשרת על לידת בנה בעוד שנה, היא צוחקת מתוך ספקנות. היא לא באמת מאמינה שזה יקרה. היא יודעת שנשים בגילה כבר לא יולדות. והנה, כעבור שנה היא יולדת בן.
מה דעתכם על ספקנות? האם זו תכונה שקיימת בכם?
מול מה אתם ספקנים? איך משרתת אתכם הספקנות? מתי היא מועילה, ומתי היא מזיקה לכם?
האם ספקנות היא תכונה ששייכת יותר לילדות, או להתבגרות? מה דעתכם?
בדרשה שלכם תוכלו לספר על דוגמא של ספקנות, שהולידה סקרנות, ואולי גם לקיחת אחריות על מעשה שנבע מתוך כך.
אברהם מתווכח עם אלוהים בניסיון למנוע את השמדת סדום ועמורה. הוא מתמקח איתו ומגיע איתו להסכמה שאם יימצאו שם כמה צדיקים- העיר תינצל. אך מסתבר שלוט הוא הצדיק היחיד בסדום ולכן אלוהים מחריב את העיר. דרוש אומץ רב לעמוד מול אלוהים ולנסות לשנות את דעתו אך אברהם מוצא בו את האומץ בגלל רצונו העז להציל חפים מפשע. האם אתם מכירים בסביבתכם אנשים הנאבקים על הצדק ולא מתביישים להביע בקול את דעתם ולהגן על חלשים מהם? לקראת טקס בת ובר המצווה שלכם תוכלו למצוא ארגון העוסק בצדקה ובדאגה לחלשים, להתנדב שם או לתרום למען פועלו. במסגרת הדרשה שלכם תוכלו לדבר על אברהם ועל התובנות שלכם בעקבות משימת ההתנדבות שלכם. במדרש תנחומא לפרשת האזינו כתוב: "לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק. כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע, כמו שמצינו במרגלים" מהי משמעות השם שלכם? מדוע נקראתם דווקא בשם זה? האם, לדעתכם, שמו של האדם משפיע עליו? אם ברצונכם להעמיק במשמעות שמכם תוכלו לחפש אותו במאגר השמות של מכון עתים.
לפניכם מספר יצירות תרבותיות הקשורות לפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.
שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.
הפרשה מספרת לנו, בין השאר, על יחסיהם של אברהם ושרה. האזינו לשיר שכתב איציק מאנגר. בדרשה שלכם תוכלו לספר על אהבה בתוך משפחתכם, ולהשוות לאהבה כפי שהיא באה לידי ביטוי בשיר, וגם בפרשה עצמה.
האזינו לשיר של נעמי שמר. מה הוא מוסיף לכם לסיפור עקדת יצחק, שבפרשת השבוע?
https://www.youtube.com/watch?v=pKG18l8eD4U
האזינו לשיר, וחשבו. מה קרה בערים סדום ועמורה? מהי משמעות המילים "סדום ועמורה" בימינו? מהו, בעיניכם, אופי הקשר בין המילים למנגינה?
https://www.youtube.com/watch?v=fLxPgDnESik
חבורת ארץ נהדרת עשתה סרט משעשע על לוט הצדיק ועל גורלה של עיר החטאים – סדום.
גם אתם תוכלו לשלב הומור בדרשה שלכם, וקצת לצחוק, בעיקר על עצמכם.
מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.
- שערו וכתבו, מה היו חטאיהם של אנשי סדום, שבגללם החליט ה' להשמיד את סדום ועמורה.
הבה ונתבונן, מה אמרו חכמים על חטאיהם של אנשי סדום:
על פי מדרש אנשי סדום נמנעו מלהכניס אורחים:
ארצם של אנשי סדום הייתה משופעת בעצי פרי, עשירה באוצרות טבע. אנשי סדום לא רצו לחלוק בעושרם אם אורחים מזדמנים שעברו בארצם ורצו לשכוח מקיומם של זרים. כעונש, החליט אלוהים להעניש אותם ולהשכיח אותם מהעולם.
(על-פי תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, ק"ח)
עוד מדרש מתאר את יחסם הנורא של אנשי סדום לעניים:
אנשי סדום היו מחלקים צדקה לעני, וכל על מטבע היה נותן המטבע רושם את שמו, כדי להשיב לעצמו את המטבע מאוחר יותר. העני לא קיבל מאנשי סדום אוכל ושתייה ומת ברעב כעבור זמן קצר. פעם אחת ריחמה בחורה צעירה על אחד העניים, ונתנה לו מזון בסתר, כשהיא מחביאה את האוכל בכד שלה.
לאחר שלושה ימים, כשהעני לא מת ברעב, הבינו אנשי סדום כי מישהו מאכיל אותו בסתר. הם גילו מיהי הצעירה שסייעה לעני וכעונש, מרחו את גופה בדבש ונתנו לדבורים לעקוץ אותה למוות. כעונש, אלוהים השמיד את סדום עירם.
(על פי תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, ק"ח)
מדרש אחר מאותו מקור מתאר את היחס המעוות של אנשי סדום לערך השוויון:
הייתה לאנשי סדום מיטה מיוחדת שבה היו משכיבים אורחים. הם שאפו להתאים את למיטה. אם הייתה קומתו נמוכה מאורך המיטה היו מותחים אותו ואם הייתה קומתו גבוהה מאורך המיטה היו מקצרים אותו.
(על פי תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, ק"ח)
- האם אחד מהמדרשים הללו דומה לסיפור שאתם כתבתם על חטאיהם של אנשי סדום? אם כן, במה?
- מה דעתכם, האם יש הצדקה לעונשם של אנשי סדום לפי המעשים שמתארים חז"ל?
- מה, לדעתכם, באים סיפורי חז"ל ללמד אותנו על יחסים בין אנשים?
ביקרתם בסדום?
זוהי ההזדמנות שלכם, אז קדימה לדרך, ואל תשכחו מצלמה, כובע והרבה מים. סדום נמצאת בסמוך לים המלח (המקום הנמוך ביותר בעולם). יש שם מחצבים של אשלגן, ומשאיות שנוסעות לאורך כביש הערבה, ומובילות אותו לאילת. ליד הכביש תיראו "נציב מלח" שמזכיר לנוסעים את הסיפור על אשת לוט.
בבאר שבע כבר הייתם?
בירת הנגב נזכרת בפרשתינו. וזו הזמנה לביקור בבאר שבע העתיקה. על הרשמים תוכלו לדבר בדרשה, וגם להראות תמונות.
לשאוב מים – בארות המים
טיול בארות. בפרשה נזכרת בארות (הבאר של ישמעאל, ובאר שבע). בימי עברו כשלא היו ברזים ומשאבות, העלו את המים מתוך באר. האם ביקרתם פעם בבאר? האם התנסתם בשאיבה של מים. זו יכולה להיות החוויה שעליה תדברו בדרשה. שאיבה של מים באופן ממשי, ושאיבה של מים כדימוי לעולם רוחני שממנו אתם מושפעים וניזונים.
נושא ההפטרה
הנבואה באה לעודד את ישראל שלא יתייאשו מתשישות כוחם, לחזקם וללמדם להאמין בכוחו של ה'. הנבואה אומרת שכל התהפוכות והמלחמות שנעשו בעולם בימים ההם – ימי נצחונותיו של כורש מלך פרס – כולם מכוונים מאת ה'. ה' הוא שהעיר את הכובש המנצח ממזרח (כורש) והוא מכוון את הגויים לחבור ביחד למלחמה. אולם אל ישראל לא לפחד, כי ה' איתם כי בחר בזרע אברהם אוהבו.
הקשר לפרשה
הסיפור השני בהפטרה, עם האשה השונמית, קשור לפרשה בחמישה דברים עיקריים: האחד, אירוח אלישע על ידי האשה, בדומה לאירוח המלאכים על ידי אברהם ושרה. השני, עקרות האשה. השלישי, הברכה-בשורה על הריון והולדת בן. הרביעי, עקידת יצחק והיותו על סף מוות בדומה למותו של הנער. החמישי, הצלת יצחק בדומה להחייאת הבן.
באחריותי ומחובתי: הכנסת אורחים.
כפי שראיתם וקראתם אברהם אבינו בגיל 99 לאחר שעבר ברית מילה והחום בחוץ כבד מאוד…עומד על רגליו ומכניס את שלושת האורחים אליו הביתה. מפנק, מוציא, מושיב, משקה ומאכיל מכל הלב.
איך אתם בהכנסת אורחים?
מה חשוב כל כך במצווה הזאת לדעתכם?
חשבו על עצמכם מתארחים אצל משפחה וחברים וחישבו איך הרגשתם כשאתם האורחים?
משימה: מבצע חודש הכנסת אורחים – קחו חודש והזמינו אל ביתכם אורחים שאתם אוהבים וגם חברים שלא באים כל הזמן וכל יום…ותעשו את את הארוח כלבבכם…
לאחר אותו חודש אירוח בחנו את עצמכם:
איך הרגשתם? כמה אירחתם? איך היה האירוח שלכם? מה התגובות של המתארחים אצלכם?
מה הייתם משנים בצורת האירוח שלכם כדי לשפר את הכנסת האורחים?