פרשת חֻקַּת

ארבעים שנות נדודים עברו על בני ישראל במדבר סיני, בפרשתנו כבר מתחילים לראות את סוף הנדודים ואנו נכנסים אל שנת הנדודים האחרונה ואל המסע מן המדבר אל עבר ארץ ישראל.

פרשתנו פותחת במצוות פרה אדומה, מצווה שהפכה לסמל לחוקה – מצווה שמקיימים אותה אפילו שאין לה הסבר הגיוני. בעבר בזמן שהייה קיים בית המקדש, לא הורשה כל אדם להיכנס למקדש אלא רק מי שאיננו טמא, רק אדם טהור.

מה זה טמא? כיצד נעשים טהורים? כאן בדיוק נכנסת מצוות פרה אדומה. טמא הינו כל אדם שבא במגע עם מת, למשל: ביקור בבית קברות או הימצאות בבית אחד עם נפטר. ההנחה העומדת בבסיס הטומאה היא שמשהו מן המתים, מחוסר חייהם משפיע על הנמצאים בקרבתם.

שבעה ימים לאחר שאדם נטמא הוא יכול להתחיל תהליך היטהרות הכולל בין השאר הגעה אל הכהן ושימוש באפר של פרה שכל שערותיה היו אדומות. התהליך נמשך שבעה ימים ולאחריו שב הטמא להיות טהור והוא יכול להיכנס שוב לבית המקדש. (פרק יט' א'-כב')

בהמשך הפרשה טומאת המת איננה רק מצווה אלא מציאות ממשית, עת נפרד העם בצער רב ממרים הנביאה, אחותם של משה ואהרון. לאחר מות מרים יורד על העם מחסור גדול במים והם כמובן פונים אל משה ואהרון שימצאו פתרון. האל מורה למשה לקחת את המטה (שליווה אותה מאז יציאת מצרים) לגשת אל הסלע הגדול שלצד מחנה ישראל ולחולל לעיני כל העם נס גדול: "דברו אל הסלע ויצאו ממנו מים לכל העם" אומר האל למשה ואהרון.

משה אהרון וכל העם מתכנסים סביב הסלע, לפתע שולף משה את המטה ובמקום לדבר אל הסלע מכה אותו שתי מכות נמרצות ומן הסלע פורצים מים רבים וכל העם מרווה את צימאונו. העם אולי מרוצה מסוף הסיפור אך האל כועס על משה ואהרון. הוא ביקש לדבר אך הם הימרו את פיו והכו בסלע, ומשום כך מחליט האל שמשה ואהרון לא יזכו להיכנס לארץ ישראל.

הפרשה ממשיכה בתיאור המסע לארץ ישראל, בני ישראל חנו בקדש וכדי להגיע לארץ ישראל בדרך הקצרה ביותר הייה עליהם לעבור בארץ אדום, אך מלך אדום אינו מתיר לבני ישראל לעבור בארצו ועל בני ישראל לצאת לדרך עוקפת, ארוכה וקשה בכדי להגיע אל ארץ ישראל.

טרם צאתם לדרך מתבשרים בני ישראל בעוד בשורה קשה גם אהרון הכהן הולך בדרך אחותו וחייו מגיעים אל סופם. לפני מותו של אחיו מספיק משה למנות את אלעזר בנו של אהרון ליורשו ויחדיו הם עולים לקבור את אהרון בראש ההר. המסע בדרך העוקפת קשה לבני ישראל: אין הרבה מים, פורצות מגפות והכנענים בדרך מתנכלים לבני ישראל.

בני ישראל מתגברים על כל הקשיים ומתקרבים אל ארץ ישראל, אך כמובן שצצה בעיה חדשה: כעת עליהם לעבור בממלכת האמורי בכדי להגיע לארץ ישראל. משה מבקש את רשותו של סיחון מלך האמורי לעבור בארצו וסיחון בתגובה מכריז מלחמה על בני ישראל.

המלחמה מסתיימת בניצחון ישראל וסוף סוף לאחר ארבעים שנות נדודים מחנה בני ישראל חונה בצידו המזרחי של הירדן מוכן לכניסה לארץ ישראל.