מסע אל הדרשה לבני ובנות המצווה

פרשת תצוה

הפרשה נמצאת בספר שמות מפרק כ"ז פסוק כ' – פרק ל' פסוק י'.

הפרשה מתחילה במילים הבאות: וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית—לַמָּאוֹר, לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.

תקצירנושאיםהרחבותפרשנותההפטרהלוקחים אחריות
תקציר הפרשה

בפרשה הקודמת נדרשו בני ישראל לתרום חומרים יקרים להקמת המשכן וכלי הקודש. הפרשה שלנו יותר חד משמעית: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות, פרק כ"ז, פסוק כ'). בני ישראל מצווים להביא "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (פרק כ"ז, פסוק כ'). נר התמיד צריך לדלוק תמיד בחצר אוהל מועד (=המשכן) וזהו ציווי לעולם המכונה בפי התורה "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם" (פרק כ"ז, פסוק כ"א).

בהמשך עוברת הפרשה לספר על לבושם של הכוהנים, ועל תפקידם. הכוהנים יהיו לבושים במדי פאר – "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (פרק כ"ח, פסוק ב'). הבגדים יעוצבו על-ידי "כָּל חַכְמֵי-לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה" (פרק כ"ח, פסוק ג').

רשימת הבגדים כוללת "חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט" (פרק כ"ח, פסוק ד'). החושן הוא לוח רבוע שבו משובצות 12 אבנים יקרות ועליהן חרוטים שמות 12 השבטים. החושן נצמד לחזהו של הכהן הגדול. האפוד הוא מעין סינר שעליו מוצמד החושן.

בגדי הכהנים עשויים מהחומרים היקרים ביותר: "וְהֵם יִקְחוּ אֶת-הַזָּהָב וְאֶת-הַתְּכֵלֶת וְאֶת-הָאַרְגָּמָן וְאֶת-תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת-הַשֵּׁשׁ" (פרק כ"ח, פסוק ה').

אחרי שהבגדים נתפרו ונרקמו נערך לכוהנים טקס הכתרה לכבוד כניסתם לתפקיד. ה' מורה למשה: "וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּיִם… וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת-אַהֲרֹן … וְלָקַחְתָּ אֶת-שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל-רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ" (פרק כ"ט, פסוקים ה'-ז'). אהרון, הכוהן הגדול, נמשח בשמן כמו בטקס הכתרה של מלך (מעניין מה זה אומר על מעמדו בעיני העם, ובעיני עצמו). לאחר מכן מקריבים הכוהנים קורבנות שגם הם חלק מטקס ההכתרה שלהם.

ה' מסכם את הטקס ואת המשמעות שלו במילים: "וְקִדַּשְׁתִּי אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי. וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים" (פרק כ"ט, פסוקים מד'-מה').

נושאים מתוך הפרשה

במדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.

בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על הפרשה:

חובה או תרומה?

בפרשת "תצווה" מופיע ציווי לדאוג לשמן למאור, כדי שנר התמיד ידלוק כל העת. בפרשה הקודמת, "תרומה" בני ישראל התבקשו לתרום ולהתנדב.

מה חשוב יותר בעיניכם – מעשה שנעשה מתוך חובה או מעשה שנעשה מתוך התנדבות? מצד אחד התנדבות היא נתינה מתוך בחירה, ומצד שני אולי דווקא מעשים שאנו מצווים (מחוייבים) בהם קשים לנו יותר לביצוע? מה דעתכם? באיזה תחום בחייכם תרצו לתרום או להתחייב? באילו תחומים אחרים אתם מרגישים שלמרות הקושי שבציווי אתם עומדים במה שנדרש מכם?

נר תמיד

נר התמיד היה נר שדלק כל יום במשך כל היום בבית המקדש. בימינו הפך הביטוי "נר תמיד" או "נר לרגלי", לעיקרון שלא משנה מה, שומרים עליו ומקיימים אותו. משהו שהוא מאד מאד חשוב בחיינו, ולא נוותר עליו. האם גם לכם יש עיקרון כזה בחייכם? אם כן, תוכלו לכתוב עליו בדרשה שלכם, לספר מה אתם עושים כדי לקיים אותו, וגם לתאר את הקשיים שקיימים, אולי, כאשר מתמידים במשהו לאורך זמן.

נר תמיד לתמיד

נר תמיד הוא הנר שדלק כל יום וכל היום במשכן. מדוע היה צורך בנר שכזה? מה הוא מסמל לדעתכם?

בריאת העולם נפתחת בתיאור בריאת האור. האור הוא נושא מרכזי במקורות, ומשולים לו גם השלום, נשמת האדם, המצוות והתורה. אחד מסימני ההיכר של שרה היה הנר שדלק בביתה תמיד- נר שכבה עם מותה ושב לדלוק עם בואה של רבקה. מנורת שבעת הקנים האירה תמיד בבית המקדש. גם אנחנו מייחדים מקום של כבוד לנרות המציינים את כניסתה וצאתה של השבת.

אם אתם מתכננים לערוך טקס הדלקת נרות בטקס בר/בת המצוה שלכם הפרשה שלכם מצוינת לקישור והסבר על משמעות האור במסורת היהודית. בטקס תוכלו להכריע מהם הדברים ומיהם האנשים שלכבודם אתם רוצות ורוצים להדליק נרות בטקס שלכם. השקיעו בכך מחשבה, ובחרו באנשים ובערכים שראויים בעיניכם, להדליק עבורם נר, ולהפוך אותם למשמעותיים עבורכם.

לחילופין, תוכלו בדרשה שלכם  "להדליק" נר תמיד לזכר אדם/רעיון/ נושא שחשוב לכם שיהיה דולק תמיד בחייכם. נסו לחשוב מהו נר התמיד שלכם.

מדור האופנה

בפרשה שלנו ישנן הוראות מדויקות לתפירת בגדי הכהן הגדול ושאר הכוהנים.

מה תפקידם של בגדי הכוהנים? ומה תפקידם של בגדים בכלל? האם גם לכם האופנה חשובה? טוענים ש"הבגד עושה את האדם" – מה דעתכם? מהו המקום של לבוש ובגדים בחייכם?

לקראת היום הגדול

הפרשה שלנו היא חלק מפרשות העוסקות בהכנות לקראת הפעלתו של המשכן. התכונה רבה.

האם אתם יכולים לדמיין לעצמכם מה הרגישו בני ישראל לקראת חנוכת המשכן? בדרשה שלכם תוכלו להשוות בין ההכנות למסיבת בת/בר המצווה לבין ההכנות לקראת פתיחת המשכן.

אומנות וחכמת הלב

את בגדי הכוהנים מכינים "חכמי הלב" – האומנים.

מדוע לדעתכם הם נקראים "חכמי לב"? האם גם אתם עוסקים באומנות? באיזה תחום? בדרשה שלכם תוכלו להתייחס לעבודות האומנות שנעשו במשכן ולספר על חשיבות האומנות בחייכם.

תמיד להתמיד

בפרשה שלנו מופיע "נר התמיד" שדלק כל הזמן בחצר המשכן, "קורבן התמיד" שהיו מקריבים תמיד, בכל יום, בבוקר ובערב, וקטורת התמיד שהייתה עשויה מעשבים ועלים שונים, והפיצה ריח טוב בחצר ובחלל המשכן.

האם לדעתכם יש חשיבות להתמדה, לחזרה על אותה פעולה מדי יום? האם תוכלו לתת דוגמא למשהו שהחלטתם להתמיד בו? האם הגעתם לתוצאות שרציתם?האם תרצו לציין בדרשה שלכם תחום שכמתבגרים תרצו להתמיד בו?

הרחבות על הפרשהלפניכם מספר יצירות תרבותיות העוסקות בפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.

שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.

הכל זהב - חיים חפר

הפרשה שלכם עוסקת, בין השאר, בעשיית בגדי הכהן הגדול. הבגד עשוי מחומרים יקרים מאד, וביניהם, הזהב. בדרשה שלכם תוכלו לספר, האם גם הוריכם צריכים מלאי של זהב כדי לקנות לכם בגדים יקרים של מותגים שאתם אוהבים, או שיש בכם צניעות והבנה שבגדים הם בני חלוף, וזהב יכול להיות משהו לא מוחשי. מה יקר בעיניכם, כמו זהב?

אמרה האישה – תרצה אתר

את השיר שאתם שומעים שר בנה של תרצה אתר, שהלכה לעולמה בנסיבות טרגיות לפני הרבה שנים. היא שרה לבנה, ואומרת לו שהוא נר התמיד שלה.

בפרשה שלך מוזכר נר התמיד שצריך לדלוק תמיד בבית המקדש. מהו נר התמיד שלכם, שלעולם לא יכבה בתוככם

גשם של פקקים - קובי אוז

השיר גשם של פקקים מתאר חגיגה גדולה. כולם שמחים, כמו שבני ישראל שמחו בעת הכתרתו של הכהן הגדול. בדרשה שלכם תוכלו לתאר את השמחה הגדולה שאתם מרגישים, כשכולם באים להיות אתכם ולשמוח בשמחתכם.

פרשנות על הפרשה

כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.

מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.

מקום לפרשנות

פרשת תצווה מתארת את ההוראות המדויקות לבניית המשכן לאלוהים, ואת האופן המדויק בו צריך להכין את בגדי הכהן הגדול.

שאלה מעניינת היא, מה כל כך חשוב בבגדי הכוהנים. כלום אין זו מצווה גדולה לשמור על צניעות? אז מדוע הכוהנים צריכים בגדים המכילים זהב, תכלת, ארגמן, שהם חומרים כל כך יקרים?

מה דעתכם? נסו למצוא תשובה הגיונית לשאלה זו, תשובה שמסתדרת גם עם הדרישה לצניעות.

"וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת. וְאַתָּה, תְּדַבֵּר אֶל-כָּל-חַכְמֵי-לֵב, אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו, רוּחַ חָכְמָה; וְעָשׂוּ אֶת-בִּגְדֵי אַהֲרֹן, לְקַדְּשׁוֹ–לְכַהֲנוֹ-לִי. וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ, חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל, וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט; וְעָשׂוּ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וּלְבָנָיו–לְכַהֲנוֹ-לִי. וְהֵם יִקְחוּ אֶת-הַזָּהָב, וְאֶת-הַתְּכֵלֶת וְאֶת-הָאַרְגָּמָן, וְאֶת-תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת-הַשֵּׁשׁ." שמות פרק כח' ב' – ה'

לפניכם לתמונות שונות המתארות שחזור של בגדי הכהן הגדול.

מהי הפרשנות השונה שנותנת כל תמונה לבגדים? אילו הייתם צריכים לקבוע מהם הבגדים המתאימים לכהן, במה הייתם בוחרים? על פי מה בחרתם?

מה דעתכם? האם יש בתמונות משהו שמלמד אתכם על חשיבות הבגדים? האם הבגדים חשובים לכוהנים או לבני ישראל?

לסיכום, אומר לנו הד"ר משה מאיר, במאמרו על פרשת תצוה, כי:

הכהן נושא את שמות כל שבטי העם, לא רק על כתפיו אלא גם על ליבו: וזוהי משמעות הבגדים שהוא לובש. אבני החושן שעל ליבו, ושתי אבני השוהם שעל כתפיו, מסמלות את משא העם על ליבו ועל כתפיו, ומכאן משמעות וחשיבות הבגדים.

"וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-שְׁמוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, עַל-לִבּוֹ… וְלָקַחְתָּ אֶת-שְׁתֵּי אַבְנֵי-שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת וְאֶת-שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים עַל-הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית כְּתוֹלְדֹתָם: מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת-שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל-שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה אֹתָם: וְשַׂמְתָּ אֶת-שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יְהוָֹה עַל-שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן:" שמות כח' י' – יב'

הבהלה לזהב

הזהב שמופיע כחומר מרכזי בפרשה שלנו, הסעיר את דמיונם של אנשים מאז ומעולם והיה מוקד לחלומות על התעשרות:

"הבהלה לזהב" הוא כינוי לתקופה בת עשר שנים בתולדות ארצות הברית: בשנת 1848 מצא כורה בקליפורניה גוש זהב. הדבר פורסם בעיתונות ותוך עשר שנים הגיעו לקליפורניה למעלה ממאה אלף מהגרים מכל העולם – בעיקר מאירופה ומסין. רובם לא זכו למצוא זהב כפי שקיוו, מיעוט מביניהם מצא זהב בכמות שהביאה לו עושר ואחרים התעשרו מהקמת בתי עסק שסיפקו שירותים וחומרים רבים למהגרים. אחד מהם, לוי שטראוס, עסק בבדים והמציא מכנסיים עבים במיוחד שיקלו על הכורים – המכנסיים מכונים עד היום "מכנסי גי'נס" והחברה של לוי עדיין קיימת ומוכרת כחברת LEVI'S.

הבהלה לזהב פיתחה מאוד את הכלכלה ואת רשת הרכבות של קליפורניה.

ההפטרה של הפרשה

נושא ההפטרה

ההפטרה מתארת את בניית מזבח העולה וחנוכתו, כפי שמתאר יחזקאל בנבואותיו על הקמת בית המקדש העתידי, לאחר חורבן המקדש הראשון.

הקשר לפרשה

ההפטרה קשורה לתיאור בניית מזבח העולה ותפקידו במשכן, המתוארים בפרשה.

אחריות ומחויבות מתוך הפרשה
[/su_tab] [/su_tabs]
Error: Only up to 6 widgets are supported in this layout. If you need more add your own layout.

תבנית נגישות פופ אפ