מסע אל הדרשה לבני ובנות המצווה

בינגו ארץ ישראלי

מאגר המושגים

א - אורחים, אחריות, איחולים, ארון קודש

אורחים:
לטקס שתערכו יגיעו האורחים אותם תזמינו יחד עם ההורים. כמות האורחים המוזמנים משתנה ממשפחה למשפחה, והיא כוללת בדרך כלל את קרובי המשפחה, החברים של בן/בת המצווה, ומכרים של ההורים. כדאי לבדוק מספר ימים לפני האירוע כמה אורחים אכן מתכוונים להגיע, על מנת שיהיה ניתן להערך בהתאם.
עצה: שתפו את האורחים במידת האפשר! אורחים שמקבלים 'משימות' לפני האירוע ופעילים במהלכו – מרגישים שותפים יותר בטקס, וחשים קרובים יותר אליכם ואל בני משפחתכם.

אחריות:
אירוע בר/בת המצווה הוא שלב חשוב במעבר משלב הילדות לשלב הבגרות. כמובן שלא מתבגרים בבת אחת, ומדובר בתהליך ממושך – אך טקס בר/בת המצווה מזכיר לנו את מידת האחריות שאנו צריכים לקחת על מעשינו ככל שאנחנו גדלים. חשבו כיצד תוכלו לשלב את עניין האחריות במהלך המסיבה: ניתן להתייחס לכך במסגרת הדרשה, בטקס הנרות, במזכרות,
ועוד.    חשבו אם תרצו לבצע משימה אחראית כחלק מהתבגרותכם: אחריות על משימה בתוך הבית, אחריות להתנדב וכד'.

איחולים:
כדאי לשלב איחולים בתוך דרשת בר/בת המצווה: איחולים לעצמכם, להורים, לקהל האורחים – ואולי תרצו לאחל דברים גם למדינה כולה. האיחולים מוסיפים לדרשה אופטימיות ותקווה באשר לעתיד. תוכלו לבקש מאנשים היקרים לכם לאחל לכם איחולים בכרטיס ברכה, דף מרוכז לאיחולים, אלבום מזכרת וכד'.

ארון קודש:
ארון הקודש הוא המקום בבית הכנסת שבו מונח ספר התורה. ברוב זמן התפילה ארון הקודש סגור, ומכסה אותו מסך בד מעוטר הנקרא פרוכת. לפני קריאת התורה (כאשר ניגשים לקחת את ספר התורה) וגם לאחר הקריאה (כאשר משיבים את הספר למקומו) – מתבצעת פתיחה של ארון הקודש.
ארון הקודש ממוקם בקיר המזרחי בתוך ארון עץ או בגומחה בקיר.
ניתן לכבד את אחד מבני המשפחה המתפללים בפתיחת ארון הקודש. כאשר ארון הקודש פתוח, נהוג שהקהל עומד על רגליו – דבר שמביע את הכבוד שרוחשים לספר התורה.

ב - בר מצווה, בת מצווה, בית כנסת, ברכת התורה, ברכת ההפטרה, ברוך שפטרני, ברכות ונאומים

בר מצווה:
'בר' בארמית פירושו 'בן', ועל כן פירוש הביטוי 'בר מצווה' הינו 'בן מצווה'. כינוי זה ניתן לנער בהגיעו לגיל שבו הוא נושא באחריות לקיום מצוות.
גיל 13 נקבע כגיל שבו הנער נושא באחריות למעשיו.
עם השנים נוצרה מסורת שמציינת את יום 'בר המצווה' כיום חגיגי שבו מציינים את מעברו של הנער לחברת המבוגרים.

בת מצווה:
כינוי זה ניתן לנערה בהגיעה לגיל מצוות. בעת החדשה נתפתחה מסורת לציון יום 'בת המצווה' כיום חגיגי שבו מציינים את מעברה של הנערה לחברת הבוגרת.


בית כנסת
:
עליה לתורה או קריאה בתורה נערכים בבית כנסת שיש בו ספר תורה. תוכלו לפנות לבית הכנסת שבשכונה שלכם, לבית כנסת רחוק יותר שיש לכם בו מכרים ובני משפחה – או פשוט לבית כנסת שאופיו והאווירה שבו מצאה חן בעיניכם. ישנם הבדלים גדולים בין בתי הכנסת השונים: מראה חיצוני, נוסח התפילה וסגנונה, אופי המתפללים, מקומן של נשים ועוד. לכן, לפני שתבחרו בבית כנסת, מומלץ לבקר בו בשעות התפילה ולהתרשם מכל אלה.  בהזדמנות זו כדאי גם לוודא מהי היגשה של בית הכנסת ביחס לאירוח אירועי בר ובת מצוה: בחלק מהמקומות
תוזמנו על-ידי הגבאי לבקר בבית הכנסת במשך התקופה שקודמת לטקס ולהכיר את המנהגים ואת התפילות. בחלק מן המקרים תהיה הזמנה פתוחה, ובמקרים אחרים – תנאי לקיום העליה לתורה במקום.

ברכות התורה:
הברכות שנאמרות על ידי כל עולה לתורה, לפני קריאת התורה ולאחריה. אין הכרח לומר את הברכות בניגון המסורתי, וניתן בהחלט לקרוא אותן בדרך של אמירה מתוך סידור
מנוקד. לקריאת ברכות התורה ולשמיעת ברכות התורה בהתאם למנהגי עדות ישראל לחצו כאן.

ברכות ההפטרה:
אם בחרתם לקרוא את ההפטרה בבית הכנסת, תברכו לפני ואחרי הקריאה ברכות מסורתיות. את הברכות ניתן לשיר במנגינה המסורתית או לקרוא מתוך הסידור.
ברכות ההפטרה אינן באות במקום ברכות התורה הנאמרות בזמן העליה לתורה, אלא מתווספות אליהן. לקריאת ברכות התורה ולשמיעת ברכות התורה בהתאם למנהגי עדות ישראל לחצו כאן.

ברוך שפטרני מעונשו של זה:
על-פי המסורת היהודית, לאחר שתעלו לתורה יברך האבא את הברכה: "בָּרוּךְ שֵׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁלָּזֶה".
נוסח הברכה מבטא את האחריות שמביאה עמה ההתבגרות שבגיל המצוות. ניתן לראות את הברכה כמשקפת את המעבר ממערכת יחסים בין קטן לגדול (המבוססת על עונשים), למערכת יחסים בוגרת, הכוללת שותפות, התחשבות, ואחריות.
ברכת 'ברוך שפטרני' מתאימה לבנות מצוה כמו לבני מצוה, וכדברי הראשון לציון הרב יצחק נסים: "יש מקום לברך על הבת". אמהות המבקשות לומר את הברכה בחגיגת ילדיהן יכולות לעשות זאת מן הבמה, מעזרת הנשים או בשעת האירוע המשפחתי-חברתי, לפי מנהג הקהילה.

ברכות ונאומים:
אנו ממליצים שאחד מבני המשפחה ישמש מעין 'מנחה' של הטקס. המנחה יברך את האורחים, ויזמין בכל פעם את הדובר / המברך / התכנית האמנותית הבאה.
כדאי להכין קטעי קישור נחמדים. הקפידו לבחור בנואמים טובים, ולהגביל את אורך הדברים (עד 7 דקות לכל היותר).

ג - גיל מצוות, גבאי, גלילה

גיל מצוות:
ההלכה היהודית קובעת כיום את גיל 12 לבנות וגיל 13 לבנים כגיל שבו מתחייבים בקיום מצוות. עד גיל זה נחשבים הילדים ל'קטנים', והם פטורים מקיום מצוות. גיל זה נקבע משום שבגילאים אלה ישנם שינויים רגשיים וגופניים, כאשר ההנחה היא שהתבגרותן של הבנות מוקדמת מעט מזו של הבנים.
הידעת? בעבר לא היה גיל מצוות קבוע כמו בימינו. בתקופת המשנה, כל נער ונערה היו מתחייבים במצוות בזמן שונה, כאשר הסביבה והמשפחה הייתה קובעת זאת לפי מידת הבגרות שלהם. גם בעת החדשה היו קהילות שנהגו באופן דומה: באלג'יריה למשל, כאשר היו שני אחים בהפרש של שנתיים – היו חוגגים בר מצווה אחת לשניהם כדי לחסוך בהוצאות, כאשר אח אחד הינו בן 14 והשני הינו בן 12!

גבאי
:
האדם שאחראי על נוהלי בית הכנסת, לרוב בהתנדבות. הגבאי ממנה את הקוראים בתורה, קורא לאנשים השונים לעלות לתורה, ועוד. הגבאי משמש ככתובת מרכזית מצד בית הכנסת לפניותיכם. לכן, מומלץ מאד לשוחח עם הגבאי לפני טקס העליה לתורה, להתייעץ עימו, להכיר את סדרי בית הכנסת – ולומר לו את בקשותיכם המיוחדות.
לרוב ישנם כמה גבאים בבית הכנסת – מומלץ לקבל מהם את מספרי הטלפון שלהם ולהיפגש עם אחד מהם לפני העלייה שלכם לתורה.

גלילה:
ספר התורה האשכנזי עטוף בבד (הנקרא 'מעיל') ומעוטר בקישוטים שונים. לקראת קריאת התורה מורידים מספר התורה את הכיסויים העוטפים אותו, על מנת שניתן יהיה לקרוא ממנו.
לאחר הגבהת התורה, מתבצע תהליך שנקרא 'גלילה', שבמסגרתו מכסים חזרה את ספר התורה, כך שניתן יהיה להשיבו אל ארון הקודש. נהוג לכבד ילד/נער בגלילת ספר התורה, וניתן להסתייע באחד מן המתפללים הקבועים שיודע כיצד מבצעים את סדר הפעולות.

ד - דרשה, דוכן

דרשה:
דרשה היא נאום שנאמר בפני קהל שומעים, במסגרתו של טקס מסורתי/דתי. דרשות נישאות במקרים רבים (שבת בבתי הכנסת, שמחות ואירועי אבל). כיום נקשרת הדרשה בעיקר לחגיגת בני המצוה: חתן/כלת בר/בת המצווה נושא/ת דרשה באוזני הציבור.

הדרשה יכולה להקרא על-פה או מתוך דף. באופן מסורתי הדרשה כוללת התייחסות לפרשת השבוע הנוכחית, או למועד קרוב ורלוונטי (חג, ראש חודש, אירוע חשוב וכד'). בדרך כלל כוללים בדרשה גם התייחסות למשפחה (כגון תודות, זיכרונות, ערכים של המשפחה), התייחסות למעמד בר/בת המצווה, ברכות לקהל השומעים, תקוות ואיחולים לעתיד, ועוד.

הדרשה יכולה להקרא הן בבית הכנסת, והן באולם. שימו לב: הדרשה בבית הכנסת נאמרת בדרך כלל בשבת בבוקר (בשלב כזה או אחר של התפילה – יש לברר זאת עם הגבאי קודם לכן).
במקרה כזה אין אמצעי הגברה, ועל כן יש להתאמן היטב על קריאה בקול רם וברור.

אך גם אם הדרשה שלכם כבר נשמעה באירוע בבית הכנסת – רצוי ומומלץ להשמיע אותה בשנית גם במסיבה. חשוב במיוחד לשים לב למקום בו עומדים בשעת הדרשה (כדי שיהיה קשר עין עם כולם) ולבחירת העיתוי של הדרשה (לא כשמגישים את האוכל).  לקריאה מפורטת של תהליך כתיבת הדרשה גלשו כאן באתר 'המסע אל הדרשה'.

דוכן:
הדוכן הינו המקום בו בדרך כלל עומד החזן ומתפלל. בבתי כנסת מסויימים (ספרדיים בדרך כלל) אין הפרדה בין הדוכן ובין התיבה, שעליה מניחים את ספר התורה בזמן קריאת התורה.

ה - הפטרה, הזמנות, הגבהה

הפטרה:
ההפטרה הינה קטע מספרי הנביאים (ולא מן התורה), הקשור לאחד הנושאים המוזכרים בפרשה או לתאריך המיוחד בו חלה השבת. ההפטרה נקראת מתוך תנ"ך מפוסק ומנוקד ולא מתוך ספר תורה (ולפיכך היא דורשת פחות מומחיות מאשר הקריאה בתורה). גם הניגון בקריאת ההפטרה שונה מזה של הקריאה בתורה. בנוסף, לפני ואחרי קריאת ההפטרה נאמרות ברכות שונות מאשר ברכות התורה.
את ההפטרה קורא בדרך-כלל האיש שעלה לעליית "מפטיר", והיא כעין המשך לפרשה או ל"מפטיר" (ר' מושג "מפטיר").

הזמנות:
מומלץ כי בהזמנה ישולב גם פסוק, ציטוט משיר או פתגם הנוגעים לנושא המרכזי שנבחר, להתבגרות או לשמחה.
לדוגמא: "זֶה הַיּוֹם עָשָׂה אֲדֹנָי נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (תהלים קי"ח 24), "וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח" (תהלים י"ט 6), "שתלתם ניגונים בי, אמי ואבי" (פַניה ברגשטיין) ועוד. ניתן לחפש גם בשירה העברית העתיקה והמודרנית, אחר משפטים הנראים בעיניכם מתאימים.

אם השם לקוח מן המקרא או מן המדרש, תוכלו לעטר את ההזמנה בפסוק בו מופיע שמכם, לדוגמא: "יָגֵל יַעֲקֹב, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" (תהלים י"ד 7).
בנוסף, אפשר למצוא הסברים וציטוטים הנוגעים לשם שלכם במאגר השמות של מכון עתים.
ניתן לצייר על גבי ההזמנה – או לצרף איור מתאים המציג תחביבים ותחומי עניין שלכם.

הגבהה:
הגבהת ספר התורה מתבצעת לפני קריאת התורה (לפי מנהג הספרדים) או לאחריה (לפי מנהג האשכנזים), ומטרתה להראות לציבור המתפללים חלק מן הקטע הכתוב. ההגבהה דורשת מיומנות רבה וכן כוח פיזי, ועל כן היא מתבצעת בידי אנשים המורגלים בכך.

ו - וידאו מצגות וצילום

וידאו, מצגות וצילום:
הקרנת סרט וידאו או מצגת עם ברכות מהגננת, מהסָפַּר, מהסבתא ומהבת דודה מהנות מאוד את הקהל. ניתן להסתייע בקטעי וידאו ומחשב גם לטובת קישוט של דרשת בר/בת המצוה.

רעיון נוסף: ניתן ללוות את הדרשה גם בצילום וידאו של ראיונות רחוב על גיבור הפרשה שלכם, או בטיול מצולם לנקודה הגיאוגרפית בה מתרחשת הפרשה. במקביל, על מנת שתשאר בידי המשפחה מזכרת מוחשית מן המסיבה, ניתן לתעד את חגיגות בר/בת המצווה באמצעות צילום בוידאו או בתמונות רגילות – על ידי צלם מקצועי, או על ידי המשפחה והחברים. שימו לב שאם טקס העליה לתורה בבית הכנסת נערך בשבת – לא תוכלו להביא אמצעי צילום שונים, שכן הדבר אסור לפי ההלכה.

ז - זכרונות ומזכרות, זריקת סוכריות

זכרונות ומזכרות:
ניתן להכין מזכרות מיוחדות לאורחים, ולחלק אותן לאנשים שבאו לחגוג עימכם.
רעיונות למזכרות ישנם בשפע, כיד הדמיון הטובה עליכם: מגנט למקרר עם כיתוב או ציור מיוחד; תמונה מעוטרת שלכם עם ברכת תודה על ההשתתפות; צנצנת דבש קטנה – כל אלה הם רק חלקיק מן הרעיונות שניתן לאמץ. במקביל, ניתן גם להביא כמזכרת ספרון או חוברת עליכם ועל חגיגת בר/בת המצוה. בספרון שכזה ניתן להכניס אלמנטים רבים: תמונות שלכם, סיפורי ילדות מצחיקים, חוויות בר/בת מצווה, שירים (אותם ניתן לשיר בציבור במהלך המסיבה) וקטעים שונים, זמירות, פיוטים וברכת המזון. ניתן לכלול בספרון גם את הדרשה שלכם, הסברים לשמכם ועוד. עצה מאיתנו: אם אתם מתלבטים באיזו מזכרת לבחור, חשבו קודם: כיצד תרצו שהאורחים יזכרו אתכם?

זריקת סוכריות:
זריקת סוכריות הינו מנהג שהתפתח עם השנים, ובמסגרתו משליכים סוכריות לעבר חתן בר המצווה כאשר הוא מסיים את קריאת התורה או ההפטרה. בבתי כנסת מסויימים אף זורקים סוכריות על כל עולה ועולה. זריקת הסוכריות מלווה בשירת ניגונים ופיוטים מצד ציבור המתפללים, ונועדה לבטא את השמחה שבמעמד זה.

ח - חומש, חגים ומועדים, חזן

חומש:
התורה מחולקת לחמישה חומשי תורה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים.
שמו של כל אחד מחמשת חומשי תורה נקרא בשמה של הפרשה הראשונה שבו. בנוסף, נחלק כל חומש לכעשר פרשות שונות ('פרשות השבוע'). כדאי לדעת באיזה חומש נמצאת פרשת השבוע שלכם: כך תדעו טוב יותר את ההקשר שבו מצויים הדברים, וגם תוכלו להתייחס לכך בדרשה אותה תישאו.

חגים ומועדים:
אם האירוע שלכם הינו בסמוך לאחד החגים, תוכלו לעסוק בנושא החג גם בפעילויות שלכם: הכנה משותפת ואכילת מאכלים מיוחדים של החג, שירים ופיוטים רלוונטיים, תמונות של עצמכם מחגי ילדותכם וכן פעילויות בנושאי התוכן של החגים. כל אלה ימלאו את מסיבתכם בתוכן ובחגיגיות.
חשוב לדעת כי לחגים ולמועדים ישנה קריאה בתורה נפרדת, הקשורה לתוכן החג ולמשמעותו. כאשר חגים חלים בשבת עצמה, נוספים לקריאת הפרשה חלקים נוספים המתייחסים אל החג הרלוונטי, ובמקרים מסויימים אף קוראים רק את הפרשה הקשורה לחג, ולא את פרשת השבוע. בנוסף, הרי שמועדים מסויימים (שבת שלפני ראש חודש, שבת שלפני חודש אדר, ועוד) מאופיינים אף הם בתוספות ייחודיות, בעיקר בחלקי המפטיר וההפטרה. לפיכך, יש צורך לברר ולוודא מראש מהי הקריאה הנכונה המותאמת
לשבת האמורה, על מנת להתכונן לקטע המתאים – וניתן לפנות לגבאי בית הכנסת על מנת לקבל תשובה לכך.

חזן:
החזן, אשר נקרא גם 'שליח ציבור', הינו אדם אשר תפקידו לייצג את קהל המתפללים כולו. החזן מקריא קטעים מסויימים מן התפילה בקול רם, באופן שמשתנה בין הנוסחים השונים, הוא קורא את הקדיש, וכן את תפילת שמונה-עשרה של הציבור. ניתן להעניק תפקיד זה לאחד מבני המשפחה המורגל ובקיא בכך.

ט - טיול, טקס מעבר, טלית

טיול בר/בת מצווה:
לא, אנחנו לא מתכוונים לטיול ליורודיסני, אלא להפיכת המסיבה כולה לטיול בטבע. חתן/כלת המסיבה מכינים הדרכה היסטורית-גיאוגרפית על מקום בארץ המעניין אותם ומובילים את אורחיהם לטיול מודרך באזור. ניתן לסיים בגן אירועים או לערוך פיקניק בטבע. לחילופין, ניתן לבחור במקום בעל ביוגרפיה משפחתית אותו מציגים בר/בת המצוה לקהל. רוצים שפע של רעיונות לטיול בר/בת מצווה, וטיפים כיצד להיערך לקראתו?

טקס מעבר:
בחברות שונות בכל רחבי העולם מקיימות טקסים שמכריזים בהם: מהיום אתם בוגרים. בטקס זה, הצעירים הופכים אחראים למעשיהם ומתקבלים לחברה כבוגרים שווי-זכויות.
לעתים מיועדים הטקסים רק לנערים, ולפעמים גם לנערות.

לכל חברה הנוהגת לערוך טקסי התבגרות ישנם מנהגים מסוימים. המנהגים שונים זה מזה, אולם ברבים מן המקומות, הרעיון העומד מאחורי מהלך הטקס דומה. ישנן תרבויות
בהן הטקסים הם טקסי אומץ פיזיים, העוסקים בעיקר בכוח פיזי וביחסים מיניים.

בתרבויות אחרות, כמו הדת היהודית, הטקסים הנערכים למתבגרים סמליים בלבד ועוסקים יותר בתחום הרוח והחברה. טקס בר/בת המצווה המסורתי הוא דוגמא לטקס מעבר המבטא את קבלתו של הנער לחברה היהודית הבוגרת. טקס זה מעמיד במרכזו דווקא ספר, את הספר הקדוש לעם ישראל: התנ"ך.

הטקס דורש מן הילדים לקרוא בתוכו וללמוד אותו. באופן זה מועברים להם מסרים של המשכיות הדורות, חשיבות ההיסטוריה וחשיבות המצווה. כמו כן, נדרש מבר/בת המצווה לעמוד מול הציבור שהם הופכים להיות שייכים אליו, ולהשמיע דרשה אישית. כך, טקס ההתבגרות מחייב את הנער/ה להתגבר על הביישנות, מאלץ אותו ללמוד – ומביא אותו לאמירה אישית על  המקורות.

טלית:
הטלית, הנראית כעין צעיף או שמיכה, עשויה בדרך-כלל מצמר לבן עם פסים בתכלת, שחור או לבן. לטלית ארבעה קצוות שלכל אחד מהם מחוברים גדילים שחוטיהם נקשרים בקשירה סמלית על-פי כללים מסוימים והם נקראים 'ציצית' (יש להבחין בין 'טלית קטן' שהיא מעין גופיה שלקצותיה ציציות הנלבשת מתחת לבגדים, לבין 'טלית גדול' הנלבשת מעל לבגדים בשעת התפילה).

על-פי פסוקי התורה לפחות אחד מפתילי הציצית צריך להיות בצבע תכלת, צבע שהופק מחילזון קדום. כיום, יחד עם זאת, בשל חוסר בהירות באשר לתהליך הפקת הצבע, משתמש
רוב הציבור בציציות לבנות. הטלית משמשת במסורת היהודית כתזכורת ללובשים אותה לקיים את מצוות התורה, בשל האופן בו היא עוטפת את הגוף כולו במצוות. הטלית
מעניקה גם תחושה של הגנה ושל חיבוק 'תחת כנפי השכינה'. עם השנים הפכה הטלית לאחד הסמלים הבולטים ביותר של היהדות ושל התפילה היהודית עד כדי כך שמראה הטלית הלבנה ופתיל התכלת שבה היוו את ההשראה לצורתו של דגל ישראל – בד לבן עם פסי תכלת.

י - ילדים

ילדים:
אם צפויים ילדים רבים במקום, כדאי להכין להם פינת אוכל ופעילות שתעסיק אותם – ובכך תמנע רעש והמולה משאר האורחים. אם האירוע בחוץ, אפשר להיעזר בבועות סבון ובכדורים שיעסיקו היטב את הילדים. בפנים כדאי להשתמש בניירות וצבעים.

כ - כותל מערבי, כיבודים ותפקידים בתפילה

(ה)כותל המערבי:
הכותל המערבי הינו שריד של קיר אשר תמך בהר הבית, שעליו ניצב בעבר בית המקדש – והוא למעשה המקום הקרוב ביותר לקודש הקודשים (המקום המקודש ביותר בבית המקדש).
במשך מאות ואלפי שנות הגלות שימש הכותל המערבי כסמל לכמיהה ולגעגוע שאליו ייחלו יהודים בכל מקום על פני הגלובוס. גם לאחר מלחמת ששת הימים בשנת, כאשר הפך הכותל להיות תחת ריבונותה של מדינת ישראל, הוא ממשיך להוות סמל רב עוצמה לעבר, למסורת, ולשיבת ישראל לארצם. משפחות רבות נוהגות לחגוג את בר/בת המצווה במתחם הכותל המערבי, או לקיים שם את התפילין בפעם הראשונה, כסמל לקישור אל העבר.
כיבודים ותפקידים בתפילה:
במהלך התפילה בבית הכנסת ישנם מספר תפקידים הנחשבים למכובדים, ובתיאום עם בית הכנסת ניתן למנות אליהם בני משפחה וחברים. רוב התפקידים במרבית בתי הכנסת יכולים להתמלא רק על ידי גברים מעל גיל 13. כדי לקרוא על הכיבודים אותם ניתן להעניק לחצו כאן.

ל - לוח עברי

לוח עברי:
הלוח העברי הוא הבסיס לחגי ישראל ולטקסי החיים: ברית המילה, בת ובר המצוה ועוד. הלוח העברי מבוסס על שנה שמשית-ירחית, שהיא שילוב של שנת שמש ושנת ירח. השנה מחולקת ל- 12 חודשים, שכל אחד מהם נקבע לפי תנועת הירח, אך מחזור השנה מבוסס על שנת השמש: על תנועת כדור הארץ מסביב לשמש, הקובעת את עונות השנה. במסורת היהודית קיים קשר הדוק בין חודשי השנה ובין עונות השנה, ולכן לוח השנה העברי מבוסס גם על שנת ירח – וגם על שנת שמש.

מאחר ואין התאמה בין שנת ירח לבין שנת השמש, בלוח העברי מעברים את השנה: שנה מעוברת מוסיפים חודש נוסף – הוא חודש אדר א. העיבור נעשה כדי שניתן יהיה לחגוג את החגים בעונת השנה אליה הם מתייחסים (לדוגמא – פסח הוא "חג האביב" ויש לחגוג אותו בעונת האביב).

מ - מפטיר, מצווה אישית, משימות, משפחה

מפטיר:
הקטע המסיים את קריאת התורה נקרא "מפטיר". ברוב שבתות השנה מדובר בקריאה חוזרת וקצרה של הפסוקים  האחרונים בפרשה, למעט בחגים ובשבתות מיוחדות (במקרים כאלה, המפטיר הינו קטע מן התורה הקשור לאירוע המיוחד – ואז משתמשים בבית הכנסת בשני ספרי תורה: אחד לפרשת השבוע הקבועה ואחד לקריאת המפטיר). כיוון שקטע המפטיר הינו קצר למדי, הוא מתאים למי שמעוניין בקריאה קצרה אשר איננה דורשת הכנה ממושכת כל כך. בדרך כלל, העולה למפטיר הוא גם זה שקורא את ההפטרה.

מצווה אישית:
מתוך תרי"ג (613) המצוות בהלכה היהודית, ניתן לבחור אחת שמוצאת חן בעיניכם במיוחד ולעשות פעילות סביבה. כך למשל, תוכלו להסביר את המצוה או המנהג שבחרתם, להציג  תמונות וציורים בעניינם ולהדגים את ביצועם. דוגמאות למצוות הן הכנסת אורחים, כיבוד הורים, צדק וצדקה, 'והדרת פני זקן', כבוד הבריות, 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם', הדלקת נרות שבת, הבדלה, מנהגי החגים ועוד.

13 משימות:
בעשורים הראשונים של המדינה, נהגה בקיבוצים רבים שנת בר ובת מצוה, הילדים קיבלו 13 משימות, כמספר שנותיהם (בקיבוצים חגגו גם הבנות בגיל 13), אשר במסגרתן נדרשו להוכיח את אחריותם כבוגרים. חלק מן המשימות היו כרוכות בלימוד, מחקר והתנדבות וחלק מן המשימות היו קשורות לחיים בקיבוץ. כך למשל היו הקיבוצניקים הצעירים נדרשים לעבודת
יום ב'משק מבוגרים' (ברפת, בדיר או בפלחה), ל'ליל שמירה', להיכרות עם כלי נשק, וכן נשלחו למשימות בעיר הגדולה – בדואר, במרכז המסחרי או בבנק. אם תרצו לאמץ מסורת זו, תוכלו לבנות לשנת בר-בת המצוה שלכם 12 או 13 משימות המותאמות לחייכם, לכישורים שלכם ולמשפחה שלכם.

משפחה:
בר/בת מצוה היא הזדמנות לעסוק בהיסטוריה של המשפחה, בעלייה ארצה ובהעברה של המורשת המשפחתית לדור החדש. אפשר לעשות זאת באמצעות סיפורים ושקפים וכן בדרכים  חוויתיות. ניתן לבקש מבני משפחה לספר על בר ובת המצוה שלהם ולהביא חפץ שזכור להם מהאירוע; בני המשפחה יכולים לתת עצה טובה למתבגר המבוססת על חוויה בחייהם; ועוד. ניתן גם להטיל על חתן / כלת השמחה להציג את תולדות המשפחה בפני הקהל באמצעות אילן יוחסין, דרמה, שירה וסיפורים – הכל בהתאם לכשרונו.

נ - נושא מרכזי, נרות, נשים כדמויות מופת

נושא מרכזי:
ניתן לבחור בנושא מרכזי לאירוע בת ובר המצוה וסביבו לבנות את האירוע כולו – כולל ההזמנות, אופן קישוט האולם והנאומים הנישאים. הנושא יכול להילקח מתוך פרשת השבוע, סביב מעגל השנה והחגים, מעולם התחביבים של הילד, מהקשרים משפחתיים, סביב משמעות השם, סביב המצוות העיקריות של בר ובת המצוה או סביב נושאים ערכיים (זכויות וחובות  המתבגר, כיבוד הורים, הכנסת אורחים, צדק וצדקה, חברה ואקטואליה).

נרות:
ברבים מטקסי בר המצוה ובת המצוה בישראל בעשורים האחרונים נוהגים להדליק 12 נרות (לבת) או 13 נרות (לבן), ועל ידי כך לאפשר ל-12 או 13 אנשים לעלות על הבמה ולקחת חלק בטקס. במסורת היהודית נקשרים נרות דווקא לקבלת שבת, לחג החנוכה ולזיכרון ולא לטקס בר/בת מצוה, אולם 'טקס הנרות' הוא מנהג שהשתרש בציבור הישראלי.

טקס דומה ניתן לערוך גם ללא נרות, כאשר כל אחד מן העולים מגיש או מקבל פרח, מתנה, נשיקה או מתכבד באופן אחר.

נשים כדמויות מופת:
מכל מיני סיבות, דמויות נשיות לא זכו ולא זוכות לדגש הראוי לכך. לקראת טקס בת המצווה אשר מציין את כניסתה של הבת לגיל מצוות ניתן בהחלט לשים דגש דווקא על דמויות נשיות: לחקור אותן, להציג את פועלן, לסקור את הרקע שבו הן חיו, להחליט על אימוץ דרכיכהן, ועוד.

ניתן לראיין לשם כך נשים אשר חיות בינינו, או להתייחס דווקא לדמויות מן העבר, למשל: ברוריה, דבורה הנביאה, דונה גראציה, הנייריטה סולד, אנה טיכו, שרה שנירר, גולדה מאיר,
ועוד ועוד.

ס - ספר תורה, סיום

ספר תורה:
פרשת השבוע נקראת בבית הכנסת מתוך ספר תורה העשוי ממגילות קלף. את מילות הספר מעתיק אומן מיוחד הנקרא סופר סת"ם מומחה (סת"ם ספר תורה, תפילין, מזוזות שכולם נכתבים בדרך זו). אותיות ספר התורה נכתבות בצורה ציורית מיוחדת בעזרת דיו וקולמוס. לספרי התורה, המוחזקים בארון הקודש שבבית הכנסת, נלווים אביזרים שונים הקשורים לקריאה בו  ולכיסויו (כגון מעיל, כתר, אצבע, רימונים וחגורה-אבנט).

סיום:
על פי המנהג המסורתי, כאשר גומר אדם ללמוד קובץ מסוים במקורות היהודיים, כגון 'מסכת' מן המשנה או מן הגמרא, הוא עורך סעודה חגיגית. ניתן לשלב 'סיום' שכזה בתוך המסיבה, בתנאי שהקדמתם למסיבה תקופת לימוד של קטע מסוים מן המקורות היהודיים. ניתן לבחור ספר מן התנ"ך, ספר מחשבה, הלכה או אגדה, כל אחד מאוצרות 'ארון הספרים היהודי'.

ע - עלייה לתורה, עיצוב אווירה

עליה לתורה:
קריאת התורה איננה נעשית ברצף, אלא מופסקת מדי פעם לאחר מספר פסוקים – על מנת לכבד אנשים שונים בעליה לתורה ובאמירת ברכות. בשבת בבוקר ישנם שמונה עולים (שבעה + מפטיר), וברוב קריאות האחרות ישנם שלושה עולים. העולה לתורה מברך את ברכות התורה לפני ואחרי קריאת הפסוקים. העולה הראשון לתורה הינו כהן, השני הינו לוי – כאשר אחריהם רשאי כל אדם לעלות לשאר העליות. בדרך כלל העולה עוקב אחרי הקריאה בתורה ואיננו קורא בעצמו, משום שהקריאה בתורה היא מומחיות שלא כל אדם יודע אותה.

עיצוב אווירה:
ניתן לעצב את האירוע והחלל כולו בהתאם לפרשת השבוע. כך למשל, אם הפרשה שלכם היא נח, תוכלו לערוך את האירוע או לעצב את האולם כגן חיות או כתיבה בלב ים; אם אברהם אבינו הוא גיבור הפרשה, בנו אוהל בדואי וערכו הכנסת אורחים מקראית. אם במקרה 'נפלתם' על פרשות ספר ויקרא – עצבו את החלל כמיני בית מקדש לפי ההוראות האדריכליות של התורה, ואם אתם סמוכים לחג פורים – הזמינו את האורחים לארמון אחשוורוש ואסתר.

פ - פרשת השבוע, פרשיות מחוברות, פעילות סדנאית, פרוכת, פיוט

פרשת השבוע:
'פרשת השבוע' הינה הפרשה הנקראת בכל שבוע בשבת בבוקר בפני הציבור מתוך ספר התורה. כל חומש בתורה נחלק לכעשר פרשות שונות, כך שסך הכל ישנן 54 פרשות. בכל שנה בחג שמחת תורה (מיד לאחר סוכות), מסיימים לקרוא את כל התורה כולה. בנוסף, בימים שני וחמישי (וכן בצהרי כל שבת) קוראים את תחילתה של פרשת השבוע הבאה. שמות הפרשות  לקוחים מתחילת הפרשה, והם מהווים את אחת המלים בפסוק הראשון או השני של הפרשה.

פרשת השבוע מחולקת בחלוקה פנימית לשבעה חלקים ("ראשון" עד "שביעי"). כאשר היא נקראת בציבור, מכובד בכל חלק מהפרשה אדם אחר ב'עלייה לתורה' ובאמירת ברכות התורה. למציאת פרשת השבוע האישית שלכם, גלשו לעמוד הבית באתר 'מסע אל הדרשה'.

פרשיות מחוברות:
בחלק מן השבתות קוראים בבתי הכנסת שתי פרשות ולא פרשה אחת, משיקולים וחישובים שונים של לוח שנה העברי. ישנם כמה צמדים של פרשות (ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע,
אחרי מות-קדושים, בהר-בחוקותי, מטות-מסעי, כי תצא-כי תבוא, נצבים-וילך), והן ברובן קצרות מעט. במקרה של פרשיות מחוברות, ההפטרה שקוראים היא בדרך
כלל זו אשר שייכת לפרשה השניה (כדאי לברר עם הגבאי של בית הכנסת קודם לכן לגבי המנהג הספציפי של הקהילה).

פעילות סדנאית:
ניתן להפעיל את האורחים במהלך המסיבה עצמה. כך למשל, תוכלו להעמיד בקצה האולם שולחן מיוחד עם כלי כתיבה ועבודה בו יכתבו האורחים ברכות. ניתן להציב במקום מחברת או אלבום לכתיבה חופשית, ניתן לצייר אילן יוחסין ולאפשר לכל אחד להוסיף בו את שמו וברכתו. הצעה מושקעת יותר היא להכין רצועות בד גזורות ולצידן חוטים ופיסות לבד, מספריים, צבעים מתנפחים לבד וכדומה, ולתת לאורחים לכתוב ולצייר על גבי הבדים. לאחר מכן ניתן לחבר את הבדים לשמיכת טלאים ולתלות אותה בחדר.  

פרוכת:
פרוכת הינה כיסוי בד אשר מכסה את ארון הקודש. כאשר פותחים את הארון (לשם נטילת או החזרת ספר התורה, למשל) מסיטים את הפרוכת.

פיוט:
פיוט הוא שיר שנוטל חלק במסגרת התפילה או במסגרתם של טקסים דתיים/מסורתיים אחרים. ישנם מאות פיוטים שונים, אשר מושרים במגוון גדול ורחב של הזדמנויות. נסו לברר (היעזרו גם בסבא וסבתא) האם במשפחתכם ישנם פיוטים מיוחדים הנוגעים לבר מצווה – ותוכלו לשיר אותם בבית הכנסת או במסיבה. לסקירה ולשמיעה של פיוטים רבים –
לחצו כאן.

צ - צדקה

צדקה:
צדקה הינה מצווה בעלת משקל רב במסורת היהודית, אשר מעמידה במרכזה את הסיוע והתמיכה באנשים חלשים הזקוקים לכך. משפחות רבות נוהגות לכלול את אלמנט הצדקה
גם במסגרת חגיגות בת/בר המצווה: להפריש אחוז מסויים מן ההוצאות על החגיגה לטובת צדקה; לחסוך ברכיב מסויים ואת הכסף הנותר לתרום למטרות צדקה; לדאוג לכך שהאוכל הרב שנותר יועבר לאנשים שאין להם מה לאכול, ועוד. מלבד זה שהצדקה מסייעת לאנשים אחרים, היא גם מזכירה לנו עד כמה החגיגה שלנו איננה מובנת מאליה, וכי אנשים וילדים רבים לא זוכים ליהנות מחגיגה שכזו.

ק - קריאה בתורה, קדיש, קידוש

קריאה בתורה:
על פי המסורת היהודית, קוראים בתורה 4 פעמים בשבוע: בשבת בבוקר קוראים את כל פרשת השבוע, ואת ההפטרה הצמודה לה, בעוד שבתפילת מנחה של שבת (אחרי הצהריים), וכן בימי שני וחמישי בבוקר – קוראים בתורה את חלקה הראשון של פרשת השבוע הבאה. בשבתות רגילות, קורא בתורה בדרך כלל 'בעל קורא', שהוא אדם המיומן מאוד בקריאה. בשבתות בר-מצווה, משפחות רבות נוהגות שחתן בר המצווה קורא קטע מן הפרשה או אף את הפרשה כולה בבית הכנסת, כחלק מן הטקס.

הקריאה מתבצעת מתוך ספר תורה, והיא נחשבת למשימה אתגרית אשר דורשת לימוד ותירגול. מעבר לרמה הגבוהה של העברית המקראית שיש להתרגל אליה, הרי שאותיות ספר התורה
כתוּבוֹת ללא ניקוד, ללא פיסוק, ללא דגשים וללא הפסקות בין הפסוקים. בנוסף, הקריאה נעשית במנגינה מיוחדת, אשר משתנה בין העדות השונות. לצורך לימוד הקריאה וסימניה המיוחדים ('טעמי המקרא') יש צורך בספר 'תיקון קוראים' בו מופיעות פרשות התורה בעיצוב זהה להופעתן בספר תורה, וכן יש לתאם עם מורה מתאים.

אין הכרח כי יהיה זה מורה מקצועי, ואם יש במשפחתכם, בין חבריכם או בבית הספר אדם היודע לקרוא בטעמים והוא בעל גישה חינוכית – ניתן לבקשו להירתם לכך.

לאחרונה, נוספה אפשרות ללימוד הקריאה באמצעות 'מורים אלקטרוניים'. ניתן לרכוש דיסקים ולומדות ללימוד הקריאה במחירים מגוונים וברמות תחכום שונות, או לרכוש
מנוי זמני לאתרי אינטרנט המספקים שירות דומה. באפשרותכם לבחור אם להסתפק בלימוד בעל-פה של מנגינת הקריאה המיועדת לכם, או ללמוד את טעמי המקרא עצמם ואת ה'שפה' שתאפשר לכם קריאת כל פרשה גם בעתיד. בהחלטה על אופן הלימוד ועל אורך הקטע הנקרא, כדאי להתחשב באופייכם, סבלנותכם, כישוריכם המוסיקליים ובזמן העומד לרשותכם.

קדיש:
הקדיש הינו קטע תפילה בשפה הארמית, אשר נאמר מספר פעמים בכל תפילה. במהלך קריאת התורה בשבת, למשל, נהוג שהעולה השביעי אומר לאחר עלייתו לתורה חצי קדיש. יחד עם זאת, אין חובה על חתן בר המצווה לומר את הקדיש. במידה והנוסח מסובך מדי עבורכם, ניתן בהחלט לבקש מאדם אחר (בעל הקורא למשל) לומר זאת.

קידוש:
יש הנוהגים להזמין קרובי משפחה וחברים וכן את קהל המתפללים בבית הכנסת לקידוש לאחר התפילה. זוהי הזדמנות להאריך במעט את החוויה החגיגית, וכן לפנק את אורחיכם במטעמים
שונים.

ש - שלושת השבועות, שנה מעוברת, שם פרטי ומשפחה

שלושת השבועות:
שלושת השבועות הינו הכינוי לתקופה שבין י"ז בתמוז לתשעה באב. תקופה זו התאפיינה במהלך ההסטוריה במאורעות קשים שפקדו את עם ישראל, אשר שיאם בתשעה באב: חורבן בית המקדש הראשון והשני. במהלך תקופה זו, עוסקות ההפטרות בשבת בחורבן ובגלות אשר מתוארים בספרי ישעיה וירמיה. נהוג למעט בשמחות

מערכת טרוויה

Error: Only up to 6 widgets are supported in this layout. If you need more add your own layout.

תבנית נגישות פופ אפ

WhatsApp chat