פרשת בראשית

• כיצד אתם מבינים את המושגים "לעבדה ולשמרה"? תנו דוגמאות אשר ימחישו את הביטויים הללו.
  
  "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו:
  ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך."
  (קהלת רבתי, ז, כח)
• הסבירו את הטקסט במילים שלכם.
• לאיזו מילה, לדעתכם, מתייחס הטקסט בספר בראשית , האם למילה "לעבדה" או למילה "לשמרה"? מדוע?

שיר בוקר / נתן אלתרמן

בהרים כבר השמש מלהטת
ובעמק עוד נוצץ הטל,
אנו אוהבים אותך, מולדת,
בשמחה, בשיר ובעמל.

ממורדות הלבנון עד ים המלח
נעבור אותך במחרשות,
אנו עוד ניטע לך ונבנה לך,
אנו ניפה אותך מאד.

נלבישך שלמת בטון ומלט
ונפרוש לך מרבדי גנים,
על אדמת שדותיך הנגאלת
הדגן ירנין פעמונים.

• מהו תפקידו של האדם בארץ ישראל על פי השיר של נתן אלתרמן?
• האם, לדעתכם, מי שנוהג כפי שאומר השיר מקיים את הפסוק, או שמא דווקא מקלקל? תנו דוגמאות המתייחסות לשני המקרים.

שיח פרשני…
לאיזה מבין הפרשנויות למילים "לעבדה ולשמרה" אתם מסכימים יותר. האם לפרשנות של ספר קהלת, או לשירו של נתן אלתרמן.

דף עזר למורה

השיח הפרשני במקורות שלפנינו מורכב.
הוא דורש התייחסות לשני מושגים קונפליקטואליים מחד, ומשלימים מאידך.
המושגים "לעבדה ולשמרה" מעידים על אקטיביות, עיבוד האדמה, גידול בעלי חיים ודאגה פעילה ליקום, אך גם על שימור הקיים. הימנעות מהרס. ספר קהלת איננו מדריך אותנו כיצד לשמר ולא לקלקל. האם כוונתו היא להיות פסיבי ולתת לעולם להתקיים כמות שהוא? ואז, מה יהיה על הקידמה? ובמילים אחרות, האם כשאנו משמרים, אנחנו מקדמים או מעכבים?
האם כל פיתוח הוא קידום, או שמא יש במילים "נלבישך שלמת בטון ומלט" גם השחתה של הסביבה במושגים "ירוקים".
ניתן לבדוק עם התלמידים דילמות בנושאים של איכות סביבה, כגון מיחזור, שימור אתרי טבע ודאגה לקיומם, מול בנייה והתפתחות טכנולוגית העלולה ליצור זיהום.

"קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה" – המילה דם מופיעה ברבים כדי ללמד שקול דמי הבל וצאצאיו עד עולם זועקים מן האדמה.
הרעיון מופיע במשנה מסכת סנהדרין, פרק ד', ה':
דיני ממונות (משפט שקשור לרכוש או כסף)-, אדם נותן פיצוי כספי ונסלח לו; ודיני נפשות (משפט שקשור לחיי אדם, כמו רצח)- דמו של הנרצח ודם צאצאיו תלויים בו עד סוף העולם -כך למדנו מקין, שנאמר "קול דמי אחיך, צועקים אליי מן האדמה" (בראשית ד,י), אינו אומר קול דם אחיך בלשון יחיד, אלא "דמי אחיך" ברבים, והכוונה לדמו ולדם צאצאיו.

המשנה טוענת כי כאשר השופטים דנים במקרה שבו הנזק הוא כספי, ניתן לפצות על הנזק בתשלום. אך כאשר דנים בחייו של אדם, אין יכולת לפצות על מוות: שכן, לא רק האדם עצמו נפטר, אלא יחד עמו נכחדים כל הצאצאים שיכלו להיות לו. הדברים נלמדים מהפסוק "קול דמי אחיך צועקים…" – הדם מופיע ברבים כדי לרמוז גם על הצאצאים שיכלו להיות להבל.

שְלֹשָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לָאָדָם,
אֶחָד שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ,
וְאֶחָד שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בְּנֵי אָדָם,
וְאֶחָד שֶׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ.
טוֹב מִכֻּלָּן מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ.
מִדְרָש תַּנְחוּמָא, פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל א'

ניתן להרחיב על הקשר שבין שם שניתן על ידי ההורים ל"שם" (מוניטין) שאדם יוצר בעצמו. אפשר גם להקריא את השיר לכל איש יש שם של זלדה. (לעשות קשור בשיר הזה)

יוצר ויצירה

מַעֲשֶׂה בְּכוֹפֵר שֶׁאָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא: הָעוֹלָם הַזֶּה מִי בְּרָאוֹ?
עָנָה עֲקִיבָא: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
אָמַר לוֹ: הַרְאֵה לִי הוֹכָחָה בְּרוּרָה.
אָמַר לוֹ: מָחָר תָּבוֹא אֵלַי.
לְמָחֳרַת בָּא אֶצְלוֹ.
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: מָה אַתָּה לוֹבֵשׁ?
עָנָה לוֹ: בֶּגֶד.
אָמַר לוֹ: מִי עֲשָׂאוֹ?
אָמַר לוֹ: הָאוֹרֵג.
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אֵינִי מַאֲמִין לְךָ, הַרְאֵה לִי הוֹכָחָה בְּרוּרָה!
אָמַר לוֹ: וּמָה אַרְאֶךָ וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהָאוֹרֵג עֲשָׂאוֹ?
אָמַר לוֹ: וְאַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ?
הָלַךְ אוֹתוֹ הַכּוֹפֵר.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: מַהִי הַהוֹכָחָה הַבְּרוּרָה?
אָמַר לָהֶם: בָּנַי, כְּשֵׁם שֶׁהַבַּיִת מוֹדִיעַ עַל הַבַּנַּאי, וְהַבֶּגֶד מוֹדִיעַ עַל הָאוֹרֵג, וְהַדֶּלֶת עַל הַנַּגָּר. כָּךְ הָעוֹלָם מוֹדִיעַ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא בְּרָאוֹ.
ע"פ מִדְרַשׁ תְּמוּרָה בְּתוֹךְ בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל לִינְק, חֵלֶק ב' עמ' כ"ו

כולם יודעים שהעולם נברא בשישה ימים, וביום השביעי אלוהים נָח מכל מלאכת הבריאה. מכיוון שכך, גם אנחנו, בני האדם, מצוּוִים לנוח ביום השביעי של כל שבוע – יום השבת. אך כיצד אנו מציינים את מהותו של היום החשוב הזה? אחת הדרכים היא באמצעות מנהג הקידוש. הקידוש הוא תפילה הנאמרת בשבת ובחג, על כוס יין.

מעניין לדעת ש:

1. את הקידוש עורכים ביום שישי בשעות הערב, ובשבת בבוקר. מוזגים גביע של יין, ומברכים את ברכות הקידוש.
2. נוסח הקידוש של ערב שבת נפתח בפסוקים מתוך פרשת השבוע שלנו, פרשת בראשית: "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה…"
3. גְביע הקידוש יכול להיות עשוי מכל חומר; ישנם גביעים רבים מכסף, אך יש גם גביעי זכוכית, או גביעים ממתכות שונות. הגביע מְעוּטָר, על פי רוב, ולפעמים חרוטות עליו גם מילים.

בעל החיים היחיד שנזכר במפורש בפרשה הוא הנחש. תוכלו לצאת למסע של חקר בעקבות הנחשים. אילו סוגי נחשים אתם מכירים? ממה ניזון הנחש? מה ההבדל בין החש ארסי לנחש רגיל? היכן נמצאים נחשים? ומהו אורכו של הנחש הארוך ביותר בעולם?

על שאלות אלו ואחרות תוכלו לענות במסגרת הדרשה שלכם. אז צאו לשדה, וזהירות מנחששששים!!!

כדי לקבל מושג על נחשים אתם מוזמנים לצפות ביונתן, מאנשי גן החיות התנ"כי בירושלים, שמספר על ידידו הנחש