פרשת מקץ
הפרשה נמצאת בספר בראשית, מפרק מ"א פסוק א' – פרק מ"ד פסוק י"ז.
הפרשה מתחילה במילים הבאות: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר. וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר, עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ..
בפרשה הקודמת השליכו האחים את יוסף לבור, בעקבות חלומותיו. הם תכננו להרגו אך שינו את דעתם ומכרו אותו לשיירת סוחרים שקנתה אותו לעבד ולקחה אותו למצריים.
בפרשת מקץ אנו שוב פוגשים את יוסף והאחים. אלא שהפעם יוסף כבר שר בממשלת פרעה! איך קרה דבר כזה? לא תאמינו. זה שוב בגלל החלומות. פרעה מלך מצרים חלם חלום ובחלומו, שבע פרות שמנות, יפות מראה ובריאות בשר רועות בשדה. והנה, שבע פרות נוספות מגיעות, והן דקות (רזות) ורעות מראה. הפרות הדקות טורפות את הפרות בריאות הבשר, ולא נודע כי בא אל קרבן (כלומר: הפרות הרזות נשארות רזות ואי אפשר להבחין שטרפו פרות שמנות!)
הוא גם חולם ששבע שיבולים טובות מראה ניצבות זקופות בשדה, (עולות בקנה אחד) ושבע שבלים שדופות (דקות) מראה בולעות את השיבולים הבריאות, ולא נודע כי באו אל קרבן.
פרעה מחפש מישהו שיסביר לו את החלומות ושומע על יוסף, שיושב בכלא (למה הוא בכלא? על כך בפרשה שעברה), ויודע לפתור חלומות. מביאים לפניו את יוסף והוא מספר ליוסף את חלומותיו. יוסף מפרש כך את החלום: שבע הפרות הטובות ושבע השיבולים הבריאות מסמלות שבע שנות שפע במצריים (חדשות טובות) שלאחריהן תבאנה שבע שנות רעב, אשר ישכיחו מלב כל את שבע השנים הטובות (חדשות רעות מאד…).
יוסף מציע לפרעה להתחיל לאגור מזון ולהתכונן לשנים הרעות. פרעה חושב לעצמו: 'האיש חכם! דבריו נשמעים לי נכונים!' הוא מקבל את עצת יוסף, מעניק לו את השם "צפנת פענח" (משום שפענח את הצפונות, הסודות) וממנה אותו לשר.
בתפקידו החדש פועל יוסף על פי הבנתו(אוסף) תבואה ובר (חיטה) באסמיו כחול הים (כלומר: בכמויות עצומות). החלומות של פרעה התגשמו ואחרי שבע שנות שפע, הגיע הרעב למצריים. ומה עושים אנשים רעבים? מתלוננים אצל פרעה. פרעה שולח אותם ליוסף. יוסף פותח בפני העם את אסמיו, ומאכילם. השמועה על השפע במצרים מגיעה עד לארץ כנען. (כאן אחיו של יוסף נכנסים לתמונה).
גם בכנען יש רעב כבד. יעקב, אבא של יוסף והאחים שלו, שומע על המזון הרב המצוי במצריים. הוא שולח את בניו להביא משם אוכל. את בנימין, בנו הצעיר ביותר (והבן של אשתו האהובה רחל, אם יוסף, שנפטרה) הוא משאיר איתו בארץ. הוא חושש שיקרה לו אסון בדרך והוא יאבד, כמו שאבד לו יוסף, בנה הבכור של רחל. האחים של יוסף מגיעים למצרים, משתחווים ליוסף, (זוכרים את החלום של יוסף, על 11 אלומות השיבולים שמשתחוות לאלומה שלו?) ולא מזהים אותו.
הוא מזהה אותם, אבל לא מגלה להם מי הוא. הוא מתנהג אליהם בקשיחות, שואל אותם מאין באו, ומאשים אותם בריגול. הם אומרים לו כי באו להשיג אוכל, כי הרעב כבד גם בארץ כנען.
יוסף שואל אותם על המשפחה שלהם. האחים מספרים ליוסף כי יש להם עוד שני אחים, האחד (בנימין) נשאר עם אביהם בארץ כנען, והשני (יוסף!) אבד (אבד? באמת?). יוסף מלמד את אחיו לקח על התנהגותם. הוא כולא אחד מהם בכלא, שולח אותם עם אוכל הביתה, ואומר להם לחזור אליו עם האח הקטן שלהם בנימין.
האחים נבהלים ובאין ברירה הם שבים הביתה, לוקחים את בנימין (לאחר שהצליחו לשכנע את אביהם שהתנגד לכך) וחוזרים למצרים. יוסף מזמין אותם לביתו, וכאשר הוא רואה את בנימין (האח היחיד שלו מאמו רחל), הוא מתרגש מאד, יוצא אל החדר הסמוך, ובוכה. למרות ההתרגשות והבכי, לא סיים יוסף את השיעור שלו לאחיו. הוא מורה לאנשיו למלא את שקיהם של אחיו באוכל וצידה ולהחביא בשקים כסף, וגביעי כסף (לא לטעות, זו לא מתנה).
האחים יוצאים לדרך, ואז שולח יוסף את אנשיו להחזיר את האחים אליו. כאשר הם חוזרים, הוא מאשים אותם בגניבה. הם נשבעים לו כי לא גנבו כלום, ואז הוא שולף כסף וגביעים מכליו של בנימין. ממש לא נעים.
האחים מתחננים בפני יוסף שלא יקח את בנימין, ויהודה מציע ליוסף את עצמו לעבד, בתנאי שישחרר את השאר לשוב לאביהם הזקן. הם מזכירים ליוסף כי יעקב כבר אבד את בנו האהוב, ובנימין הוא הבן היחיד שנשאר לו מרחל. יוסף איננו משתכנע, ואומר כי מי שבכליו נמצאה הגניבה, הוא יישאר להיות עבד במצרים. את כל השאר, הוא משחרר לשלום.
איך זה נגמר? לשם כך צריך לקרוא את הפרשה הבאה.
במדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.
בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על הפרשה:
בפרשה נזכרים חלומותיו של פרעה. שבע פרות דקות בולעות שבע פרות שמנות, ושבע שיבולים דקות בולעות שבע שיבולים עבות ובריאות.
מהו חלום? האם אתם זוכרים חלום מיוחד שחלמתם? האם קרה לכם שקמתם בבוקר וחלום שחלמתם התגשם? אילו חלומות אחרים אתם מכירים מהתנ"ך? מאגדות? או מסיפורים משפחתיים?
מה תפקידם של חלומות בחיינו?
מהם חלומותיכם לקראת היציאה לבגרות?
חלומות נעימים!
הכעס של יוסף על אחיו גרם לו לרצות ללמד אותם לקח. "שנאת אחים" היא אחת התופעות המורכבות בתולדות עם ישראל. קין רצח את הבל, יעקב גנב את הבכורה לעשיו, והאחים של יוסף תכננו להרוג אותו, ולבסוף מכרו אותו לעבד. עכשיו, יוסף "מחזיר" לאחיו, ומאשים אותם בגניבה.
איך הייתם רוצים לראות את מערכת היחסים ביניכם לבין אחיכם ואחיותיכם?
בדרשה שלכם תוכלו לכתוב מה ניתן ללמוד מכל אותם הסיפורים על יחסים בין אחים בתנ"ך, ואיזו אחריות אתם רוצים לקחת על עצמכם בתחום זה, עם הגיעכם לגיל מצוות.
גם אנחנו נמצאים לפעמים במצב שנראה שלא יכול להיות גרוע ממנו. אך אנו צריכים לזכור שהרבה פעמים המצב הזה הוא זמני בלבד ואחריו יבוא מצב טוב יותר. מהסיפור של יוסף ניתן ללמוד מסר חשוב ביותר, שיכול וצריך לשמש כל אחד מאתנו כאן ועכשיו – אסור להתייאש, אסור לעולם להרים ידיים.
גם אם אנחנו נמצאים בסיטואציות חיים קשות ומורכבות תמיד יש תקווה לשיפור ושינוי. חז"ל ניסחו זאת היטב באומרם: "אל תתייאש מן הפורענות" (פרקי אבות) וגם "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים" (התלמוד הבבלי).
האם גם לכם קרה, שמשהו שחשבתם שיישאר כך לנצח השתנה לפתע, והפתיע אתכם לטובה? מה למדתם מכך?
מהם הכוחות שלכם, שעוזרים לכם להיחלץ ממצבים קשים?
יוסף אוגר באסמים שלו תבואה לימים קשים. ואכן, כאשר מגיע רעב למצרים, יש לו פתרון למצוקה. זה דורש תכנון ואיפוק. לא לאכול הרבה מדי כאשר יש שפע, ולשמור משהו לימים קשים.
האם אתם נוהגים לתכנן מראש מהלכים בחייכם, או שאתם תמיד ספונטניים ו"זורמים"? מתי, לדעתכם, יש מקום לתכנון מראש? מה זה נותן?
יוסף מאשים את אחיו בגניבה, כאשר ברור שהם לא גנבו, אלא גביע הכסף הוטמן בחפציהם מתוך רצון ללמדם לקח.
האם גם לכם קרה שהאשימו אתכם אשמת שווא? איך הרגשתם? מה עשיתם?
האם קרה לכם שהאשמתם מישהו במשהו שהוא או היא לא עשו כלל? איך זה הסתיים? מה, לדעתכם, ניתן לעשות על מנת שדברים כאלה לא יקרו?
גם אחיו של יוסף ירדו מצריימה "לשבור שבר" – לקנות מזון מאסמי התבואה, עקב בצורת:א וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ. ב וַיֹּאמֶר–הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. בראשית, מ"ב, א'-ב'.
תופעת הרעב, לצערנו, לא חלפה מן מהעולם. היא קיימת במקומות רבים.
האם אתם רוצים לברר היכן, בעולם, קיים רעב? מדוע זה קורה?
האם העולם עושה משהו בעניין? האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות בנושא?
יוסף כל כך מתרגש לראות את אחיו הקטן, בנימין, שהוא פורץ בבכי, אך לא לפני אחיו.
הוא הולך לחדר השני, ובוכה שם. האם בכי זה עניין שצריך להתבייש בו?
מתי אתם בוכים? על מה אתם בוכים? איך אתם מגיבים כאשר אתם רואים מישהו בוכה?
לפניכם מספר יצירות תרבותיות הקשורות לפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.
שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.
כנסו לכאן לקרוא את מילות השיר 'כתונת הפסים', המבוצע בשיתוף של אמנים ישראליים רבים.
השיר מדבר על השונות, על היחס לאחר, ומבקש שיום אחד יהיו פני הדברים אחרת, ואח יאהב את אחיו. לא כפי שקרה בין יוסף לבין אחיו.
בדרשה שלכם תוכלו לספר, מה אתם מוכנים לעשות בכיתה/שכונה/תנועת נוער, כדי לקדם את היחס לאחר.
יוסף חולם חלומות, ובוודאי גם לכם יש חלומות משלכם. בדרשה שלכם תוכלו לספר על הזיכרונות שלכם, על חלומותיכם לעתיד, ועל כל מילה של אבא אמא, שנאמרה לפני שנים וחשוב לכם שתישמע.
בתמונה שלפניכם, אחיו של יוסף יורדים למצרים בגלל הרעב, פוגשים את יוסף, ואינם מכירים אותו. הוא מכיר אותם, אך אינו מגלה להם כי הוא אחיהם.
בדרשה שלכם תוכלו לספר על אחיכם, אותם אתם מכירים היטב, לתאר אותם, ואת התכונות אותם אתם אוהבים בהם.
כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.
מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.
בפרשה שלכם, פרעה חולם חלום, ויוסף, שפותר את חלומו, מגיע להיות שר בממלכתו.
פרעה חלם על שבע פרות רזות, שבולעות שבע פרות שמנות, ולא נודע כי באו אל קרבן.
מה פשר החלום?
נסו להתנתק מכל מה שאתם יודעים על הדרך בה פתר יוסף את החלום, וחישבו על פתרון משלכם. מה יכול היה להיות פשר החלום של פרעה?
בואו נראה מה אמרו על כך פרשנים:
"וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאות" (בראשית מא', ד').
רש"י מתייחס למילה "ותאכלנה", ואומר: "ותאכלנה: סימן שתהא כל שמחת השובע נשכחת בימי הרעב".
איך אתם מבינים את תשובתו של רש"י? נסו לכתוב את זה מחדש, במילים שלכם.
הרמב"ן מסכים עם רש"י בחלק מהפירוש, ועם חלק אחר הוא איננו מסכים. לפי דעתו, יוסף אומר לפרעה, ששנות הרעב תהיינה קשות, ולא יעזרו שבע השנים הטובות שהיו קודם. משום כך אמר יוסף לפרעה, שכדאי לאגור אוכל בזמן השנים הטובות, כדי להתקיים בימי הרעב.
אך האם יוסף נותן עצה לפרעה? מי מינה אותו ליועץ? לדעת הרמב"ן זו איננה עצה אלא זהו המשך פתרון החלום. יוסף הבחין שבחלום, הפרות הדקות שאכלו את הפרות הבריאות לא השמינו והפכו שבעות. אילו לא אכלו אותן, היו, ככל הנראה מתות מרעב.
בזאת הוא איננו מסכים עם דברי רש"י, שאמר "ונשכח כל השובע".
• נסו להסביר, עם מה מסכים הרמב"ן עם רש"י, ועם מה לא.
• מה דעתכם, האם חלומות קשורים למציאות, או שאין שום קשר בין חלום לבין מציאות? קיימו ביניכם דיון, וכתבו את דעתכם באופן מנומק.
media/parashot/Miketz1.jpg/media/parashot/Miketz1.jpg150float: left;margin: 10px 10px 10px 0px
זיגמונד פרויד (1856 – 1939), אוסטרי ממוצא יהודי, הוא אבי הפסיכואנליזה, אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות (פסיכולוגיה) ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה העשרים.
ב-1899 יצא לאור ספרו החשוב "פשר החלומות", בו הציע פרשנות משלו על החלומות ותיאר ניתוחים של עשרות חלומות של מטופלים.
פרויד קבע כי לא זו בלבד שהחלומות אינם אקראיים – הם למעשה גילויים חשובים ביותר של חיינו הפנימיים. הוא תאר אותם כהגשמות מוסוות של משאלות החולם, לעתים המשאלות הסמויות ביותר. החלומות, כך טען פרויד, מצרפים יחדיו שתי פונקציות: הם מאפשרים למשאלות אסורות להתבטא בצורה מסותרת, ובעצם ההודאה במהות המשאלות הללו הם מתירים לישן או לחולם להמשיך לישון בלא הפרעה. החלום, טען פרויד, שומר על רצף השינה.
נושא ההפטרה
ההפטרה פותחת ביקיצתו של שלמה מחלומו המתואר בפסוקים קודמים שלא הובאו בהפטרה. בחלום מבקש שלמה מה' שיתן לו, את חכמת השפיטה וה' נענה לו. ההפטרה ממשיכה ומספרת על משפט בו התבטאה חכמתו הרבה של שלמה (משפט הנשים) ומסיימת בהכרזה על גדלות שלמה כחכם, כשופט וכמלך על כל ישראל.
הקשר לפרשה
ההפטרה מתקשרת לפרשה בשלושה נושאים: האחד, פתיחת ההפטרה בפסוק זהה לזה שבפרשה: "וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם". הפסוקים מדברים על יקיצת שני המלכים; פרעה ושלמה מחלומותיהם השונים. השני, חכמה אנושית ייחודית, אשר ניתנה מאת ה'; חכמת יוסף ושלמה. השלישי, עלייה לגדולה ולהכרה ציבורית רחבה של יוסף ושלמה.
באחריותי ומחובתי: ויהי רעב בארץ
בארץ כנען וכל הסביבה פרץ רעב כבד מאוד. רק במצרים יש אוכל בזכות עצותיו הטובות של יוסף שחי שם… האם גם בימינו יש רעב בעולם?האם אנו יכולים לעזור ולסייע לאנשים רעבים?
המשימה:
חפשו באנטרנט מידע על הרעב בעולם, איפה יש? מה מגדיר רעב…שמעתם על קו העוני- כמה ילדים רעבים בישראל…
מחובתי לסייע- מצאו בסביבת מגוריכם עמותה המסייעת למשפחות נזקקות והציעו את תרומתכם. תרומה היא לא רק כסף. האופציות: אריזת חבילות מזון, איסוף מזון בבי"ס, אסוף חפצים יד שניה והעברתם לנזקקים…
נתן גם לפנות למנהל או למורה ולחשוב על מבצע התרמה למען ילדים נזקקים.
לסייע ולתרום זו אחת מהזכויות והחובות שלנו!!!