מסע אל הדרשה לבני ובנות המצווה

פרשת וזאת הברכה

הפרשה נמצאת בספר דברים מפרק ל"ג, פסוק א' – פרק ל"ד, פסוק י"ב.

הפרשה מתחילה במילים הבאות: וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מוֹתוֹ.

תקצירנושאיםהרחבותפרשנותההפטרהלוקחים אחריות
תקציר הפרשה

פרשת וזאת הברכה, היא הפרשה האחרונה בספרי התורה, ובה מסתיים למעשה רצף הקריאות בתורה. היא נקראת תמיד בחג 'שמיני עצרת' ולכן חג זה נקרא גם חג 'שמחת תורה'.

בפרשה, מברך משה את שבטי ישראל לפני מותו. לכל שבט מייחד משה ברכה משלו. לאחר הברכות, משה עולה להר נבו והאל מראה לו מרחוק את כל הארץ. שם משה מת ונקבר במקום אשר איש אינו יודע היכן הוא נמצא. בני ישראל בוכים ומתאבלים על משה שלושים יום, ויהושע מחליף אותו. התורה מסתיימת באמירה שמשה היה גדול הנביאים של עם ישראל, האדם האחרון עלי אדמות שהתראה עם ה', וראה אותו פנים אל פנים. וכך נאמר:  "וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה', פָּנִים אֶל-פָּנִים". (פרק לד' פסוק י)

נושאים מתוך הפרשהבמדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.

בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על פרשת וזאת הברכה:

ברכות ואיחולים

פרשת וזאת הברכה, היא פרשה של ברכות. כל שבט מקבל את הברכה המיוחדת לו.
בדרשה שלכם, נסו אף אתם לברך בברכה מיוחדת כל אחד מבני משפחתכם. הורים, סבים, אחים ואחיות, ואולי אף חבר או חברה מיוחדים.

יציאה לדרך חדשה

סיום התורה בפרשת וזאת הברכה, הוא למעשה גם סיום מסעות בני ישראל במדבר. תכף הם יתחילו דרך חדשה, בחציית הירדן ובכניסה לארץ כנען, בהנהגת יהושע.

איך לדעתכם יוצאים לדרך חדשה?
בדרשה שלכם תוכלו לכתוב על יציאה לדרך חדשה בגיל ההתבגרות למשל. תוכלו לקשר בין דרככם לדרכם של בני ישראל.

מעגליות והמשכיות

פרשת "וזאת הברכה" נקראת בשמחת תורה. בחג זה מסיימים את הקריאה בתורה, ומתחילים שוב לקרוא בה.
בדרשה שלכם תוכלו לקשור בין שמחת התורה לבין שמחת בת או בר המצווה. תוכלו לקשר בין המעגליות של הקריאה בתורה, המתחילה ומסתיימת באופן קבוע בחג זה, לבין ימים של חול, ימים של חג והתחנות שביניהם, במשפחה שלכם.
גם בר/בת המצווה שלכם, הוא תחנה בין ימים שכאלה.

הר נבו

הר נבו, עליו עמד משה וממנו ראה את הארץ המובטחת אליה נאסר עליו להיכנס, הפך לסמל (תוכלו לקרוא על כך בהרחבה בנספח התרבות). "נבו" הוא סמל לדבר שרוצים בו מאד, אך לא משיגים אותו.

האם בחייכם ישנם "הרי נבו"? האם היה משהו בחייכם שהיה "הר נבו" והפך למשהו מושג?

הרחבות על הפרשה

לפניכם מספר יצירות תרבותיות הקשורות לפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.

שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.

להביט מרחוק

משה מביט אל כנען מעל הר נבו. הוא קרוב להיכנס, אבל זה לא יקרה. אלוהים מעניש אותו על-כך שהכה בסלע במקום לדבר אליו,  ומשה לא יגיע. רק מנגד יראה את הארץ ואליה לא יבוא.

שנים רבות לאחר מותו, תיזכר בהר נבו משוררת צעירה וחולה, שיכלה להביט על הבית החדש שבחרה לה אבל נאסר עליה להתקרב אליו שוב.

הייתה זו רחל בלובשטיין, הידועה כמשוררת רחל (1890–1931). רחל עלתה לארץ ישראל בגיל צעיר מרוסיה, חיה בקבוצת דגניה א' ואהבה את המקום מאוד. כשהתגלה שהיא חולה במחלת השחפת המסוכנת, הוחלט שעליה לעזוב את המקום.

רחל חשה בודדה, נבגדת ועזובה. געגועיה לכנרת ולדגניה הביאו אותה לכתוב קובץ שירים ששמו נבו – אפשר להביט על המקום, אך אסור להיכנס אליו. קובץ שירים נוסף שכתבה רחל נקרא מנגד מתוך הזדהות עם משה שראה את הארץ מנגד אבל לא בא אליה.

 מִנֶּגֶד / רחל

קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:
הֲבָא? הֲיָבוֹא?
בְּכָל צִפִּיָּה
יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.

זֶה מוּל זֶה – הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם
שֶׁל נַחַל אֶחָד.
צוּר הַגְּזֵרָה:
רְחוֹקִים לָעַד.

פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד
שָׁמָּה – אֵין בָּא,
אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ
עַל אֶרֶץ רַבָּה.

חורף, תר"ץ

פרשנות על הפרשהכאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.

מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.

עד 120!!!

כולנו מאחלים לעצמנו שנות חיים ארוכות, טובות ובריאות. משה שנפטר בגיל מאה ועשרים, ראה היטב והיה מלא מרץ.
לכן, כשאנו מאחלים איחולים ליום הולדת, מקובל לברך ב-"עד 120!!!!", כמו משה רבנו.

וכשמברכים אדם מבוגר, או מזכירים משיהו מבוגר שנפטר, אומרים לפעמים ש-"לֹא כָהֲתָה עֵינו, וְלֹא נָס לֵחֹה" (ספר דברים, פרק ל"ד, פסוק ח') – כמו משה רבנו, גם הוא נפטר בבריאות וכשהוא צלול וערני. הלוואי על כולנו.

ההפטרה של הפרשהנושא ההפטרה

הפרק הפותח את ספר יהושע: חיזוק יהושע, ממשיכו של משה, קריאה להתכונן למעבר הירדן וקריאה לשבטי ראובן גד וחצי המנשה, לעמוד בהתחייבותם לעזור לאחיהם בכיבוש הארץ, לפני שינחלו בעבר הירדן המזרחי.

הקשר לפרשה

המשך ישיר לסוף ספר דברים והתורה: בסוף הפרשה מת משה וההפטרה ממשיכה לספר את שקרה לאחר מותו – החלפתו על ידי יהושע וההכנה לכניסה לארץ.

וזאת הברכה…אחריות ומחויבות מתוך הפרשה

בפרשה האחרונה בספר דברים נפרד משה מבני ישראל, ומברך כל אחד מהשבטים בנפרד. משה השקיע מחשבה רבה בברכה שבירך כל שבט, והתאים להם ברכות הקשורות ישירות אליהם.

גם אתם יכולים לקחת אחריות, ולברך כל אחד ואחד מאלו שליוו אתכם בבית הספר ובבית, באופן אישי. חשבו על האנשים שליוו אתכם בדרך. אלו שלימדו אתכם בכיתה, אלו שניקו אחריכם אחרי שהלכתם הביתה, אלו ששמרו בשער בית הספר על ביטחונכם, אלו שאפשרו לכם להתקשר הביתה כשהייתם קטנים, ולא ידעתם לעשות זאת לבד, אלו ששמרו עבורכם בחדר מיוחד את מה שאיבדתם בבית הספר. כל אלו הם אנשים שהיו שם בשבילכם כל יום במשך הרבה שנים. מצאו את המילים לברך אותם, ולהודות להם על מה שעשו למענכם.

האם יש עוד אנשים שהיו משמעותיים עבורכם, וליוו אתכם במהלך שש שנותיכם בבית הספר? מצאו דרך לברך גם אותם, ולהודות להם על מה שעשו למענכם, ולמען חבריכם.

בהצלחה.

Error: Only up to 6 widgets are supported in this layout. If you need more add your own layout.

תבנית נגישות פופ אפ