פרשת וילך

מי אתה, יהושע בן-נון?

משה רבנו עמד מול העם והודיע לו קבל עם ועדה: "יהושע בן נון הוא ממשיך דרכי, הוא ינהיג אתכם אל תוך ארץ ישראל". העניין הוא שעם ישראל לא ממש הופתע, כיוון שיהושע היה כבר המועמד המוביל לעשות זאת.

מדוע? טוב ששאלתם. מיד אחרי שבני ישראל יצאו ממצרים נצמד יהושע, שבכלל קראו לו אז "הושע", למשה. יהושע הצליח לעשות זאת למרות שכלל לא היה מהשבט של משה. משה היה משבט לוי, יהושע – משבט אפרים. יהושע עזר למשה, שירת אותו ובעיקר – למד ממנו המון.

כשמשה והעם החליטו לשלוח 12 שליחים ("מרגלים") כדי לבדוק את ארץ ישראל לפני הכניסה אליה, נשלח גם הושע, שכעת שמו הוסב ל"יהושע" ומתוך 12 השליחים – רק הוא ושליח נוסף, כלב בן יפונה, הודיעו שאפשר בהחלט להיכנס לארץ (האחרים כלל לא היו בטוחים בכך).

עם הזמן הפך יהושע לסגן צמוד וממשיך דרכו של המנהיג. מכאן הדרך הייתה קצרה להודיע לעם, לקראת מותו של משה, שיהושע הוא המנהיג החדש.

הפרשה הכי קצרה בתורה

לא רק שפרשת וילך היא אחת מארבע הפרשיות הקצרות ביותר בתורה – אותן ארבע פרשות שאנו פוגשים בשבועות הללו: "ניצבים", "וילך", "האזינו" וגם "וזאת הברכה", אלא שפרשת וילך היא הקצרה מכולן. שלושים פסוקים יש בה, בפרשה הזו, וכולם נמצאים בתוך פרק אחד, הלא הוא פרק ל"א שלקראת סוף ספר דברים, האחרון שבחמשת חומשי תורה.

ואם כבר הזכרנו את הפרשה הכי קצרה בתורה – הבה נזכיר עוד כמה "הכי"ם בתורה.

אורכה של פרשת וילך, על שלושים פסוקיה, הוא כשישית (!) מהפרשה הארוכה ביותר בתורה, הלא היא "נשוא", שאורכה עומד על 176 פסוקים. הזכרנו שבספר דברים נמצאות ארבע הפרשיות הקצרות בתורה; כעת נזכיר את הספר הארוך בתורה: חומש בראשית, הראשון מבין חמשת חומשי תורה. בחומש הזה הכי הרבה פסוקים מבין החמישה, הכי הרבה אותיות וגם הכי הרבה פרשיות.

נהר הירדן

החבר'ה העייפים, שחצו את כל מדבר סיני במשך ארבעים שנה, ומקשיבים כעת לנאומיו של משה רבנו, עומדים לעשות עוד מאמץ לא פשוט: לחצות את נהר הירדן, כדי להיכנס לארץ ישראל. זה המקום, מבחינתנו, לספר קצת על הנהר הזה, ומיד אחר כך להמליץ על טיול נחמד. נהר הירדן אינו ממש נהר גדול ושוצף, אלא נחל איתן – כזה שמימיו זורמים כל השנה, אבל אינו מתקרב לנהרות אמיתיים, כמו הנילוס באפריקה או האמזונס באמריקה.

מרכס הרי החרמון הרמים נשפכים להם נחלים רבים, כמו דן, שניר, חרמון וגם עיון – לכיוון אצבע הגליל. שם, ליד המושב בית הלל, הופכים הנחלים הללו לנחל אחד גדול, הלא הוא נהר הירדן. מכאן זורם הירדן בשתי תעלות (ראו ב'טיול בפרשה') אל שמורת אגם החולה.

מהאגם עוברים מי הירדן לאזור סלעים ומצוקים שנקרא "הירדן ההררי", שם אוהבים חובבי ההרפתקאות לעשות "רפטינג" – שיט קייקים אתגרי וגם מסוכן. מהירדן ההררי נשפכים מי הירדן אל אגם הכנרת, באזור פארק הירדן. על חוף הכנרת, באזור קיבוצי דגניה, עוברים מי הירדן דרך סכר דגניה ומשם זורמים לאורך בקעת הירדן דרך נהריים, בקעת בית שאן ובקעת יריחו, עד שהם נשפכים אל ים המלח, ומשתדלים לרוות את צמאון האזור הצחיח למים רעננים.

טיול לארץ נחלי מים

רוצים טיול נחמד אל הירדן?

הנהר הזה מוזכר בפרשתנו לקראת חצייתו באזור יריחו, אבל אנחנו מציעים לפגוש את הירדן דווקא באזור הכי צפוני שלו – בעמק החולה שבאצבע הגליל. ייבוש ימת החולה עלול היה לפגוע מאוד גם בנהר הירדן, ועל כן לאחר הייבוש נסללו שתי תעלות לאורך עמק החולה – תעלה מזרחית ותעלה מערבית, שדרכן עוברים מי הירדן מאזור קיבוץ כפר בלום ועד לקראת ימת החולה.

כדי להגיע לתעלה המערבית של הירדן, כדאי להגיע לצומת גומא, הסמוכה לקרית שמונה מדרום. אם באים מכיוון מרכז הארץ, פונים ימינה (מזרחה) בצומת גומא. כמאתיים מטרים אחרי הפניה שמאלה לכיוון כפר בלום (נא לא לפנות לשם), ישנה דרך עפר מימין, מעט לפני קיבוץ נאות מרדכי וסמוך לתעלה המערבית של הירדן. הנסיעה לאורך התעלה מאפשרת הצצה אל הירדן באזור הבלתי-שגרתי הזה שבו הוא זורם באופן מלאכותי.

מי שרוצה להשקיע יכול לנסוע לאורך כל התעלה, עד שזו פוגשת בתעלה המזרחית. שם אפשר לפנות שמאלה ולחזור לאורך השביל שלאורך התעלה המזרחית, עד שהוא חוזר לאותו כביש שממנו יצאנו, כחמישה קילומטרים מזרחה. אם כבר הגענו לסביבה הזו – ישנם מספר מקומות שבהם נוכל לבקר ולבלות. נוכל לפגוש בטיילת היפה לאורך הירדן שבין קיבוץ כפר בלום לקיבוץ עמיר. נוכל לשכשך במימי הירדן (בזהירות רבה) בסמוך לקיבוץ עמיר.

מספר קילומטרים דרומית לשם נוכל לבקר באחת משמורות הטבע המעניינות בעולם בכל הקשור בציפורים נודדות – שמורת ימת החולה, שמכילה את מי הירדן. לקינוח יום טיול יפה בסביבה, נוכל להעפיל אל קיבוץ מנרה בעזרת הרכבל שיוצא מהכניסה לקרית שמונה. כך נוכל לראות ממקום אחד את כל הסביבה שבה מתחיל הירדן, שלשמו הגענו עד לכאן.