הפרשה נמצאת בספר ויקרא מפרק טז עד פרק יח.
הפרשה מתחילה במילים הבאות: וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה וַיָּמֻתוּ.
משמה של הפרשה "אחרי מות", אנו מבינים שהפרשה מתרחשת אחרי אירוע שקרה …מי מת? מתי מתו? בפרשת שמיני, לפני שלוש פרשות, מתו שני כוהנים חשובים – הבנים של אהרון הכהן אחיו של משה. פרשה זו פותחת בהסבר ואזהרה על הטעות של בני אהרון ומה אסור לעשות כדי שלא יקרה שוב. האזהרה היא : "אל יבוא בכל עת אל הקודש".
האל אוסר על כניסת הכוהנים והקרבת קורבן לפי הרגש והרצון האישי ומצווה שהקרבת הקורבנות תיעשה רק על פי הכללים של התורה. דמיינו למשל ששומר הראש של ראש הממשלה ייכנס לביתו מתי שמתחשק לו וללא רשותו של ראש הממשלה, כאילו שכח מי הבעל בית פה… בניו של אהרון הקריבו קורבן כשהתחשק להם וה' מדגיש שהדבר אסור.
מיד לאחר האזהרה התורה מדברת על המועד הכי חשוב שלנו כעם ומסביר את תפקיד הכוהנים בזמן זה. על איזה יום מדובר? יום הכיפורים. כיום, מוּכָּר לנו יום הכיפורים כיום של תפילה בבית הכנסת. אבל זהו רק תחליף לעבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים בבית- המקדש והמשכן שהיו בתקופת התורה.
הפרשה מתארת את הטקס של יום הכיפורים שבו נכנס הכוהן הגדול למקום הקדוש ביותר במקדש – קודש הקודשים. שם הוא מכפר על חטאֵי ישראל, חטאֵי בני ביתו וחטאיו שלו. הוא היה מעביר את החטאים באופן סמלי אל השָׂעִיר לעזאזל, ושולח אותו למִדְבָּר.
בהמשך הפרשה מוזכרים חוקים שעוסקים בתחומים שונים – דיני שחיטת בעלי חיים, איסור גילוי עֲרָיוֹת ומעשֵׂי תועבה אחרים. קובץ חוקים זה מכונה "ספר הקדוּשה".
במדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.
בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על הפרשה:
זהו?! רק ביום הכיפורים אנחנו אמורים להצטער על מעשינו הרעים ולהחליט שלא לעשות אותם יותר? ורק ביום אחד בשנה אנחנו זוכים למחילה?
ברור שתמיד צריך להקפיד להתחרט ולבקש סליחה על מעשים שלא היינו צריכים לעשות מראש.
אבל המסורת היהודית מכירה את בני האדם – כל השנה אנחנו טרודים בלימודים, עבודה,ענייני ביטחון, פוליטיקה וכל הצרות האפשריות. אל תוך השגרה המסובכת שלנו נכנסת פרשת אחרי-מות ואומרת: גם אם לא תצליחו לחשוב כל השנה על המעשים הרעים – קחו לפחות יום אחד, יום הכיפורים, כדי להתחרט ולחזור לדרך המוטב.
האם גם עבורכם יום כיפור הוא הזדמנות לבקש סליחה? האם יש הזדמנויות אחרות שבהן אתם עוצרים לעשות ""חשבון נפש""?
טקס שילוח השעיר לעזאזל
כדי לכפר על עוונות בני ישראל שולחים שעיר חי למדבר, ""לעזאזל""
ומותו מסמל את הכפרה על עוונות בני-האדם. מה דעתכם על כך? למה מתכוונים היום כשאומרים על מישהו שהוא ""שעיר לעזאזל""?
לפניכם מספר יצירות תרבותיות הקשורות לפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.
שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.
בפרשה שלכם מתואר טקס יום הכיפורים. חלק מהטקס הוא התרת הנדרים, ושילוח השעיר לעזאזל, הכבש הנושא את חטאי כולם, ומסמל את הכפרה על עוונות הכלל.
בדרשה שלכם תוכלו לתאר, האם גם אתם נוהגים, לפעמים, לקבוע לעצמכם שעיר לעזאזל, שיואשם בחטאיכם, או שאתם נוהגים לקחת אחריות על חטאיכם.
כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.
מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.
הוא מצווה שקוימה ביום הכיפורים בתקופה שבה בית המקדש היה קיים. במצווה זו, באופן יוצא דופן היו משלחים תיש למדבר, ולא היו מקריבים אותו כקורבן על גבי המזבח כנהוג. על פי המקרא הכהן הגדול היה מטיל גורל על שני שעירי עזים (תיישים). אחד השעירים היה נבחר לעלות קורבן לה' בבית המקדש והשני היה נשלח על ידי שליח מיוחד הנקרא ""איש עיתי"" ל""עזאזל"" במדבר.
זאת לאחר שהכהן הגדול סומך את ידיו על ראשו ומתוודה על כל חטאי ופשעי עם ישראל ("ונתן אותם על ראש השעיר") כאשר השעיר כביכול נושא אותם איתו ובמותו נסלחים הפשעים שהוא נושא.
לצורך היציאה מהמקדש הוכן כבשׁ מיוחד, מעין גשר מעל העם, שאפשר מעבר של האיש העתי ללא להדחק בין הצופים הרבים הבאים לראות את עבודת הכהן גדול.
נושא ההפטרה
הנבואה מוכיחה את ישראל על חטאיהם ומודיעה על עונשם. בין שאר החטאים מזכירה הנבואה את חטאי גילוי העריות (יחסי מין אסורים), בהם חוטאים ישראל.
הקשר לפרשה
הפרשה אוסרת על ישראל גילוי עריות – יחסי מין אסורים (למשל בין אחים) וההפטרה מוכיחה את ישראל על שחטאו בחטאים אלה.
יום הכיפורים הוא יום שבו נוהגים לבקש סליחה, וגם לסלוח לאלו שציערו אותנו ופגעו בנו.
נסו לחשוב, האם יש מישהו שפגעתם בו במהלך השנה? מה זה אומר, בשבילכם, לבקש סליחה ממנו או ממנה? האם אתם מוכנים ויכולים לעשות זאת?
נסו לחשוב על מעשה עלו אתם מתחרטים. משהו שאתם יודעים שלא הייתם צריכים לעשות, ועשיתם בכל זאת. כיצד תוכלו לכפר על כך? האם יש משהו שאתם יכולים לעשות כדי לתקן?
