מסע אל הדרשה לבני ובנות המצווה

פרשת אמור

הפרשה נמצאת בספר ויקרא מפרק כא עד פרק כד.

הפרשה מתחילה במילים הבאות: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו.

תקצירנושאיםהרחבותפרשנותההפטרהלוקחים אחריות

תקציר הפרשההפרשה עוסקת רבות במושגים טומאה וטהרה. מושגים אלה קשים לנו היום להבנה אך בעבר היו משמעותיים מאד בחיי היומיום של עם ישראל. הפרשה שלנו מספרת על הכוהנים שבמסגרת תפקידם כמשרתים בקודש נדרשו להקפיד הקפדה גדולה יותר מכולם על דיני הטהרה ועל הכהן הגדול שבגלל תפקידו החשוב נדרש להקפדה מיוחדת בחוקים אלה.

בהמשך הפרשה נזכרים המועדים הקדושים לישראל, ומפורטות המצוות השייכות לכל חג: שבת, פסח, הנפת העומר וספירת העומר, ראש השנה ויום הכיפורים ולבסוף חג הסוכות. גם נר התמיד ולחם הפָּנים, המונחים במקדש לפני ה' דרך קבע, נזכרים בפרשה.

הפרשה מסתיימת בסיפור על שני אנשים שבמהלך מריבה ביניהם הזכיר אחד מהם את שם ה' כשקילל. הוא הובא לפני משה לדין, ועל פי הוראת ה' הוציאו את האיש המקלל מחוץ למחנה, ורגמו אותו באבנים.

נושאים מתוך הפרשהבמדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.

בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על הפרשה:

על זכויות וחובות

קדושה היא אבחנה והבדלה, והאבחנה נוצרת באמצעות חובות, איסורים ומצוות, אך גם באמצעות זכויות מיוחדות. יש דרגות שונות של קדושה: יש קדושה בזמן: שבת וחגים, ויום כיפור. יש קדושה במקום: מחנה ישראל, מחנה לוי, אוהל מועד, המשכן, וקודש הקודשים – המקום הכי טהור שרק הכהן הגדול נכנס אליו.

יש דרגות של קדושה בתוך עם ישראל: שבטי ישראל, שבט לוי, והכוהנים בני אהרן.

בגלל תפקידם במשכן בהקרבת קורבנות, היו הכהנים צריכים להקפיד על קדושה וטהרה כל הזמן. הם גם נחשבו לאנשים בעלי דרגת קדושה מיוחדת וכתוצאה מכך יוחדו להם חובות וזכויות: הגבלות בתחום הטומאה והאבלות, הגבלות בתחום הנישואין, וזכויות שנבעו מעבודתם בבית המקדש. קדושת הכהנים מדגימה היטב את הקשר שבין זכויות יתר לאחריות שמתלווה אליהן. ביומן המסע שלכם למדתם בפרק "על התבגרות ןאחריות" על הקשר שבין זכויות לחובות.

תוכלו להביא בדרשה שלכם את הכהנים כדוגמה לעניין זה ולתאר כיצד אתם רואים את הקשר בין התבגרותכם לבין הזכויות שלכם כבוגרים והאחריות המוטלת עליכם כלפי משפחתכם והחברה.

שבת שבתון

האם אתם מציינים בבית את כניסת השבת במנהגים מיוחדים? (קדוש, הדלקת נרת, סעודה משפחתית, בית-כנסת, הבדלה ןעוד…) מה השבת שלכם כמשפחה?

אתם יכולים לבחור מנהג אחד הקשור לשבת ולהעמיק עליו את ידיעותכם ולספר על כך בדרשה.

עין תחת עין

בפרשה כתוב במפורש, "שבר תחת שבר, עין תחת עין, שן תחת שן". מה דעתכם? האם זה צודק, שמי שפגע באחר, הפגיעה בו תהיה זהה? האם זה סוג של עונש שמתאים גם בימינו?

האם אתם מכירים את התחושה, שאתם רוצים לעשות לאחר מה שהוא עשה לכם? מה דעתכם על כך? האם זה דומה ל"עין תחת עין"?

חגי ישראל

אילו חגים נזכרים בפרשה? בחרו חג שאתם אוהבים במיוחד והסבירו מדוע בחרתם דוקא בו.

מה מסמל החג הזה עבורכם? האם יש לכם מסורת משפחתית הקשורה בו?

חג הסוכות
"אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת חַג אֲדֹנָי שִׁבְעַת יָמִים"(ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ל"ט). חג הסוכות הוא חג האסיף.

איך חש חקלאי בסוף תקופת האסיף? מה החששות של החקלאי? מהן השמחות שלו? ומהם הפירות שאותם אתם מנסים להצמיח?

תארו את תחושתכם כשהשקעתם במשהו וזכיתם ליהנות מפירות מאמציכם, מן ה"אסיף" שלכם.

נר תמיד

בפרשת "אמור" מספרים לנו שהנרות במנורה בבית המקדש דלקו תמיד – יום ולילה, קיץ וחורף, בימי חג ובימי חול: "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (פרק כ"ד, פסוק ב').

בריאת העולם נפתחת בתיאור בריאת האור. האור הוא נושא מרכזי במקורות, ומשולים לו גם השלום, נשמת האדם, המצוות והתורה. אחד מסימני ההיכר של שרה היה הנר שדלק בביתה תמיד- נר שכבה עם מותה ושב לדלוק עם בואה של רבקה. מנורת שבע הקנים האירה תמיד בבית המקדש וגם אנחנו מייחדים מקום של כבוד לנרות המציינים את כניסתה וצאתה של השבת.

אם אתם מתכננים לערוך טקס הדלקת נרות בטקס בר/בת המצווה שלכם הפרשה שלכם מצוינת לקישור והסבר על משמעות האור במסורת היהודית. תוכלו להיעזר בפתיחה לטקס הדלקת הנרות שמציע מכון עתים לבנות מצווה (המבוא המסביר על חשיבות האור מתאים גם לבני מצווה).

סיומות והתחלות

בספר ויקרא, פרק כ"ג פסוק כ"ד מסופר על חג בשם "יום תרועה" הידוע יותר בשמו "ראש השנה": באוויר מריחים את הסתיו, תפוח בדבש מתוק מלווה את האיחולים והתקוות שלנו לקראת העתיד ואולי קצת צובט בלב כשחושבים על השנה שחלפה ועל מה שרצינו ולא הספקנו.

בדרשה שלכם תוכלו לערוך הקבלה בין התחלת השנה לבין התחלת ההתבגרות שאתם נמצאים בה עכשיו.

הרחבות על הפרשה

לפניכם מספר יצירות תרבותיות הקשורות לפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.

שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.

שלומית בונה סוכה - נעמי שמר

בשיר הילדים המוכר, שלומית יוזמת ועושה. היא בונה סוכת שלום. בסוכה שלה ישבו, אולי, כל בני האדם שאין שלום ביניהם, ויעשו שלום. זהו חלום רחוק, אבל חשוב מאד. האם גם לכם יש חלום רחוק, שרואה את טובת כל מי שיקר לכם וקרוב לכם, או אולי אפילו חלום שכולנו לוקחים בו חלק? בדרשה שלכם תוכלו לתאר מהו החלום שלכם, ומה אתם עושים למען הגשמתו, כפי ששלומית בנתה את סוכת השלום שלה.

שרשרת שירי פסח

הפרשה מספרת על חגי ישראל ועל השבת. היא מתארת איך צריך לחגוג את השבת ואת החגים.

בדרשה שלכם תוכלו להתייחס לחגים המוזכרים בפרשה, ולספר, איזה חג אתם הכי אוהבים, או איך אתם נוהגים לציין את השבת במשפחתכם, אם אתם נוהגים לציין אותה.

פרשנות על הפרשהכאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.

מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.

מושגים - הדלקת נרות

אחד הטקסים הנערכים בכניסת השבת הוא טקס הדלקת נרות. הטקס שונֶה ממשפחה למשפחה, ממספר הנרות ומיקומם ועד לזמן הברכה. לפי המסורת מדליקים את הנרות בין ארבעים לעשרים דקות לפני השקיעה, ומברכים: "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת." (שימו לב! נר אחד).

הנרות מביאים לבית אורה ושמחה, ויש הרואים בהם כמביאים לִשְלוֹם בית, כיוון שבחשכה יש חשש גדול יותר לִמְרִיבָה…
שלושה דברים שכדאי לדעת על הדלקת נרות:

  1. מי מדליק נרות שבת? יש מנהגים שונים אפילו בעניין זה: יש מי שנוהגים שנערה מגיל בת מצווה מדליקה נרות, לפי אחרים – רק אישה נשואה מדליקה נרות. בכל מקרה, מצוות הדלקת הנר היא על כל הבית ולכן גם הבנים יכולים לקיים את המצווה.
  2. בזמן העתיק בֵּירכוּ רק על נר אחד (כמו שכתוב בַּבְּרָכָה), אך התפתח המנהג להדליק שני נרות שבת. יש שמקבילים את הנרות לשני הציווּיִים המרכזיים בשבת: "שָמוֹר – את יום השבת " ו"זָכוֹר – את יום השבת". מנהג אחר הוא הדלקת נר לכל אחד מבני המשפחה, והִגְדילו לעשות המקובלים, המדליקים שבעה נרות שבת, נר אחד כנגד כל יום בשבוע!
  3. נותר בידכם סכום כסף המספיק רק לקניית דבר אחד לשבת – חלה, יין או נרות שבת – מה תקנו?! חכמים קבעו שהעדיפות הראשונה היא לנרות, המכניסים לבית את אור הקודש של השבת.
מושג - זמן כניסת השבת

זמן כניסת השבת ויציאתה:
שְׁעַת כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת נִקְבַּעַת לְפִי שְׁעַת שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּיוֹם שִׁשִּׁי. שְׁעַת יְצִיאַת הַשַּׁבָּת נִקְבַּעַת לְפִי הַשָּׁעָה שֶׁבָּהּ מוֹפִיעִים בַּשָּׁמַיִם שְׁלוֹשָׁה כּוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.

כששוקעת השמש ביום שישי זה הזמן להדליק נרות שבת וכו'…כשיוצאים הכוכבים בשבת לפי המסורת היהודית עושים "הבדלה"

מושג - עַיִן תַּחַת עַיִן
"שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן" (ויקרא, פרק כ"ד, פסוק כ'). בעולם העתיק היתה הענישה מתאימה בדיוק לפשע שעשית. אם הוצאת עין – יוציאו לך עין. ואילו חכמים עדכנו את החוק המקראי וקבעו – 'ממון'. כלומר, תחזיר את המחויבות שלך בפיצוי כספי.

מדרשים

יוסף מוקיר שבת

מַעֲשֶׂה בָּאָדָם וּשְׁמוֹ יוֹסֵף, הַמְּכֻנֶּה "יוֹסֵף מוֹקִיר שַׁבַּת".
וְכִנּוּי זֶה נִתַּן לוֹ מִשּׁוּם שֶׁיּוֹם הַשַּׁבָּת הָיָה חָשׁוּב לוֹ בִּמְיֻחָד,
וְתָמִיד הִשְׁתַּדֵּל לְכַבְּדוֹ בְּמַאֲכָלִים טוֹבִים.
בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף גָּר נָכְרִי עָשִׁיר מְאוֹד וּבַעַל נְכָסִים רַבִּים.
יוֹם אֶחָד אָמְרוּ לוֹ הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים: בְּכָל נְכָסֶיךָ יִזְכֶּה יוֹסֵף מוֹקִיר שַׁבָּת.
נִבְהַל הָאִישׁ, וּמָכַר אֶת כָּל נְכָסָיו, וּבַכֶּסֶף שֶׁקִּבֵּל תְּמוּרָתָם קָנָה אֶבֶן יְקָרָה מְאוֹד – מַרְגָּלִית, אוֹתָהּ תָּפַר בְּכוֹבָעוֹ, וְהָלַךְ תָּמִיד בְּכּוֹבָעוֹ עַל רֹאשׁוֹ. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁעָבַר בַּגֶּשֶׁר שֶׁמֵּעַל הַנָּהָר,
נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה וְהֵעִיפָה אֶת כּוֹבָעוֹ לַמַּיִם, שָׁם בְּלָעוֹ דָּג גָּדוֹל.
עֶרֶב שַׁבָּת אֶחָד, יָצְאוּ דַּיָּגִים לַיָּם וְדָגוּ אֶת הַדָּג הַהוּא.
מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה זֶה דָּג גָּדוֹל, מִיָּד פָּנוּ לְיוֹסֵף מוֹקִיר שַׁבָּת וְהִצִּיעוּ לוֹ לִקְנוֹתוֹ.
יוֹסֵף שָׂמַח לִקְנוֹתוֹ לְתַבְשִׁילֵי הַשַּׁבָּת, לַמְרוֹת מְחִירוֹ הַיָּקָר.
כְּשֶׁהֵכִין יוֹסֵף אֶת הַדָּג לְבִשּׁוּל פְּתָחוֹ וּמָצָא בְּתוֹכוֹ אֶת הַמַּרְגָּלִית.
שָׂמַח מְאוֹד, וּלְאַחַר הַשַּׁבָּת מָכַר אוֹתָהּ בְּעַד הוֹן רַב.

עַל פִּי תַּלְמוּד בַּבְלִי, מַסֶּכֶת שַׁבַּת, דַּף קי"ט, עַמּוּד א

מה אתם לומדים מהמדרש? מה כ"כ מיוחד ביום השבת? איזה שכר קבל יוסף מוקיר שבת על שקידתו במשימה? במה אתם הייתם רוצים לזכות תמורת השקעה והתמדה?

שמירה מיוחדת לאדם-דוקא בשבת

רַבִּי יוֹסִי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר:
שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְלַוִּים אֶת הָאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵיתוֹ,
אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רַע.
וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ וּמָצָא נֵר דָּלוּק וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּתוֹ מֻצַּעַת,
הַמַּלְאָךְ הַטּוֹב אוֹמֵר:
יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא לְשַׁבָּת אַחֶרֶת כָּךְ.
וְהַמַּלְאָךְ הָרַע עוֹנֶה "אָמֵן " בְּעַל כָּרְחוֹ.
וְאִם אֵין זֶה כָּךְ,
הַמַּלְאָךְ הָרַע אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא לְשַׁבָּת אַחֶרֶת כָּךְ,
וְהַמַּלְאָךְ הַטּוֹב עוֹנֶה "אָמֵן בְּעַל כָּרְחוֹ.

ההפטרה של הפרשהנושא ההפטרה

יחזקאל הנביא מפרט את דיני הכהנים במקדש העתיד להבנות: בגדי הכהונה; איסור גילוח ראשיהם; איסור שתיית יין; חוקי נישואיהם; תפקידיהם; חוקי טומאה וטהרה ומתנותיהם.

הקשר לפרשה

הקשר לפרשה הוא העיסוק המשותף בחוקי הכהנים (על אף שבהפטרה פרטי החוקים שונים מבפרשה).

 

בפרשה מוזכרים החגים, והציוויים השונים הקשורים אליהם. לבנות סוכה בסוכות, לא לאכול חמץ במשך שבעת ימי הפסח, להניף את העומר בשבועות, ועוד. מאחריות ומחויבות מתוך הפרשההם חגי ישראל עבורכם?

איזו אחריות הייתם רוצים לקחת על עצמכם, לגבי אחד החגים. האם הייתם רוצים לחשוב, יחד עם הוריכם, איך לציין את החג באופן מיוחד, המתאים לאורח החיים של משפחתכם?

בחרו אחד מהחגים, ועצבו מנהג משפחתי, אותו אתם רוצים לקיים בחג.

Error: Only up to 6 widgets are supported in this layout. If you need more add your own layout.

תבנית נגישות פופ אפ