פרשת בחוקותי

אחת הברכות שמבטיח ה' לעם ישראל היא: "ונתתי גשמיכם בעיתם" (=שהגשמים ירדו בזמן). אם את/אתה חובבי מטרולוגיה (תורת מזג האוויר), ונהנים להסתכל על העננים, הפרשה מזמינה אתכם לעסוק בשאלות כמו מתי יורד היורה? ומתי יורד המלקוש? באיזו שנה ירדו הכי הרבה גשמים בארץ? היכן בעולם יורדים גשמי קיץ? באיזה מקום בישראל יורד הכי מעט גשם?

האם אתם מכירים את הסיפור על חוני המעגל? ומהן השיטות המודרניות להורדת גשמים? מתי השנה נחשבת לשנת בצורת? וכיצד מודדים את מפלס הכינרת?

אם חלומה של אמא שלך היא שתהיה רופא, או שזהו החלום שלך, פרשת "בחוקותי" היא פרשה בדיוק בשבילך: הפרשה מזמינה אותך לעסוק בנושא הבריאות. בין כל הקללות שנזכרות בפרשה, נזכרות מחלות שונות: בהלה, שחפת, קדחת (ספר ויקרא, פרק כ"ו,פסוק ט"ז).

האם שמעת על מחלות אלו? האם הם קיימות עדיין בימינו? כיצד נדבקים במחלות אלו? וכיצד מתרפאים?

אם אתם מדברים במספרים, סופרים כבשים, מעלים בחזקה ומוציאים שורש תוך כדי שינה, אז הפרשה מזמינה אתכם לעסוק בדרשה שלכם בבעיה מתמטית הקשורה בטור גיאומטרי עולה: בתחילת הפרשה (ספר ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ח') נאמר: "ורדפו מכם חמשה מאה, ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו אויביכם לפניכם לחרב".

פירוש הפסוק: חמשה חיילים של ישראל ירדפו מאה חיילים של האויב. ומאה חיילים של ישראל ירדפו עשרת אלפים של האויב. אם חמישה חיילי ישראל מצליחים לרדוף אחרי 100 חיילי אויב ( 5 כפול 20), אז 100 חיילי ישראל אמורים לרדוף אחרי 2000 (100 כפול 20 = 2000).

אם כך, למה כתוב בפסוק "רבבה" (10,000)? האם יש לכם הצעות לפיתרון בעיה זו?

אחד מחכמי ישראל, רש"י, שהיה גדול מפרשי המקרא, נתן הסבר משלו והצעה לחשבון המתמטי המוזר שבפסוק:"חמשה – מאה, ומאה – רבבה, וכי כך הוא החשבון? והלא היה צריך לומר: 'מאה מכם שני אלפים (2000) ירדפו', אלא, אינו דומה מועטין העושין את התורה, למרובין העושין את התורה".

לפי פירושו של רש"י, יש הבדל בין כמות לאיכות! בגלל שהרודפים הם אנשים המקיימים את חוקי האל, ניתן להם כח רב יותר מזה שמגיע להם מבחינה מתמטית…

מה דעתכם על הפירוש של רש"י? האם נתקלתם בחייכם בשאלת הכמות מול האיכות? ומה לדעתכם חשוב יותר?

משאלה – איזו משאלה אתם הייתם מבקשים?

לַיְלָה אֶחָד נִגְלָה ה' אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹמוֹ.
אָמַר הָאֵל לִשְׁלֹמֹה:
רוֹצֶה אֲנִי לְמַלֵּא בַּקָּשָׁה אַחַת שֶׁלְּךָ.
יָכוֹל אַתָּה לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי כָּל דָּבָר שֶׁתִּרְצֶה!
חָשַׁב שְׁלֹמֹה בְּלִבּוֹ: מָה אוּכַל לְבַקֵּשׁ?
אִם אֲבַקֵּשׁ כֶּסֶף וְזָהָב, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת – כָּל אֵלּוּ יִתֵּן לִי ה'.
אַךְ יֵשׁ לִי רַעְיוֹן יוֹתֵר טוֹב:
אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ חָכְמָה – וּבְעֶזְרַת הַחָכְמָה אוּכַל לִזְכּוֹת בְּכָל הַשְּׁאָר.
וְכָךְ בִּקֵּשׁ.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁלֹמֹה , אַתָּה בִּקַּשְׁתָּ אֶת הַחָכְמָה,
וְלֹא בִּקַּשְׁתָּ דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁאֲנָשִׁים רוֹצִים בָּהֶם
כְּמוֹ עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְנִצָּחוֹן עַל אוֹיְבֶיךָ.
לָכֵן אֶתֵּן לְךָ אֶת הַחָכְמָה וְהַיְּדִיעָה כְּפִי שֶׁבִּקַּשְׁתָּ –
וְעַל יְדֵי כָּךְ יִהְיוּ לְךָ עֹשֶׁר וּנְכָסִים.

_{עַל פִּי שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה [וִילְנָא], פָּרָשָׁה א'}

גשם בעתו

"יִשְּׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה" _{(תהלים ע"ב, ג')}
וְכִי הָרִים נוֹשְׂאִים שָׁלוֹם וּגְבָעוֹת צְדָקָה?
אֶלָּא,בִּזְמַן שֶׁאֵין גְּשָׁמִים וְהַפֵּרוֹת מוּעָטִים – מְרִיבָה בָּעוֹלָם!
כֵּיצַד?
נִכְנַס אָדָם לְכַרְמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רַעֲבוֹנוֹ.
אוֹמֵר לוֹ הֶחָבֵר: "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּתוֹךְ כַּרְמִי?"וּמֵרִיבִים זֶה עִם זֶה.
וּבִזְמַן שֶׁיֵּשׁ גְּשָׁמִים וְהַפֵּרוֹת מְרֻבִּים בָּעוֹלָם עַיִן טוֹבָה בְּעוֹלָם וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם.
וְלָכֵן הַהַבְטָחָה "וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם" הִיא הַבְטָחָה לְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם.

_{עַל פִּי מִדְרַשׁ תְּהִלִּים מִזְמוֹר ע"ב [ג]}