פרשת פקודי
הפרשה נמצאת בספר שמות ל"ח מפסוק כ"א – פרק מ' פסוק ל"ח.
הפרשה מתחילה במילים הבאות: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן..
הפרשה נפתחת במפקד של כלי המשכן, ובאזכור שמם של אלו האחראים על עיצוב המשכן בהתאם להוראות ה'. המפקד הוא מעין "ספירת מלאי" של כל כלי המשכן, רשימה שכוללת חומרים, מידות, כמויות ומספרים של כלי הקודש (שמות פרק לח פסוקים כ"א-כ"ט).
הפרשה ממשיכה בתיאור הפעולות השונות של יצירת הכלים ומדגישה שכל הכלים צריכים להיעשות בדיוק לפי ההנחיות שנתן משה ועל-פי הציווי האלוהי (שמות פרק ל"ח, פסוק ל' עד פרק ל"ט פסוק מ"ג).
בפרק מ' (פסוקים א'-י"ז) מופיעה רשימת ההכנות לקראת היום הגדול, א' ניסן, שבו יתקיים טקס חנוכת המשכן. לאחר כל העבודה המרובה של בעלי המלאכה והאומנים, מתכונן משה להתחלת העבודה במשכן, ומצטווה מפי ה' בסדרה של ציוויים ("ושמת את ארון העדות … והבאת את השולחן… וערכת את ערכו… ונתת את מזבח הזהב… ולקחת את שמן המשחה…"). רשימה ארוכה ומורכבת של פעולות אותן צריך משה לעשות, בהתאם להוראות שנותן לו ה'.
משה ממהר לבצע את הפעולות השונות. הוא מקים את המשכן כנדרש, ופעולותיו המדויקות מתוארות במגוון רחב של פעלים: "ויתן את אדניו… ויפרוש את האוהל… ויערוך עליו ערך לחם… וישם את המנורה באוהל מועד" (שמות פרק מ' פסוקים י"ז-ל"ג).
הגיע הרגע הגדול. עכשיו לאחר שנשלמו כל ההכנות, וכל הפעולות נעשו בדיוק על-פי הציווי האלוהי, מתארת הפרשה כיצד ירד האלוהים, וכיסה בענן את המשכן. (שמות פרק מ' פסוקים ל"ד-ל"ח).
במדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.
בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על הפרשה:
אם את או אתה בעלי ראש מתמטי וחשיבה כמותית תוכלו להקדיש זמן בדרשה לכמויות, למידות ולמספרים הנזכרים בראשית הפרשה. נבדוק את הנתונים בפרשות הקודמות ונשווה לסיכום שבפרשה, האמנם יש התאמה בין המספרים?
אם את או אתה בעלי ראש רוחני ונמשכים למיסטיקה ולפילוסופיה תוכלו להקדיש זמן בדרשה ל"השראת השכינה" – ירידת הענן על המשכן.
כיצד נראה הענן? מה מסמל מראה זה? מדוע בחר ה' דווקא בדרך כזו? ובכלל בשביל מי המשכן? בשביל עם ישראל או בשביל ה'? עיינו בפסוקים (פרשת פקודי, שמות פרק מ' פסוקים ל"ד-ל"ח) ובפרשנים השונים. להרחבה: ראו גם פרשת תרומה, פרק כ"ה פסוק ח'.
משה מקבל מה' רשימה ארוכה של פעולות ("ושמת … והבאת… וערכת… ונתת ולקחת" שמות מ' א'-י"ז), ולאחריה מופיע הביצוע של הפעולות ("ויתן… ויפרוש… ויקח… ויערוך… וישם" שמות מ י"ז-ל"ג).
ראשית, בואו נשווה בין רשימת המשימות לבין הביצוע, האם משה עשה הכול? האם נרמז לנו בפרשה כיצד הוא ביצע את המשימות, אם בשמחה או מתוך חוסר ברירה וחוסר רצון?
כיצד אנו מוכנים לאחריות והמחויבות שצופנת בחובה ההתבגרות? האם אנו ניגשים אל המחויבויות החדשות שלנו בשמחה או בחוסר רצון? ועוד נקודה למחשבה: האם זה משנה באיזו גישה ניגשים לביצוע מטלות? אולי העיקר הוא שמבצעים אותן ולא משנה איך?
מי שמטייל, נעזר במצפן, מפה או ב- GPS. כיצד הנחה הענן את עם ישראל במדבר?את התשובה תמצאו בפרשה שלנו, בפרק מ' , פסוקים ל"ד-ל"ח.
האם יצא לכם לנווט בטיולים משפחתיים? האם אתם אוהבים טיולים בשטח? האם יצא לכם לטייל במרחבי המדבר? אם כן, תוכלו לספר על החוויה של ההליכה במדבר- על הטוב והרע שבה.
לפניכם מספר יצירות תרבותיות העוסקות בפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.
שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.
אם פרשת תרומה היא הפרשה שלכם ואתם חובבי קולנוע והרפתקאות, תוכלו לצאת למסע בעקבות "ארון הברית" האבוד. בארון היו מונחים לוחות הברית, ובני ישראל היו נושאים אותו איתם למלחמה. את הארון כיסתה כפורת הזהב, עם הכרובים (שיש דעות שונות לגבי זהותם, תינוקות או אריות). נתחקה אחר עקבותיו של "ארון הברית" באמצעות סרט מסדרת אידיאנה ג'ונס על הארכיאולוג הנודע שיוצא לחפש את ארון הברית. גם בתנ"ך יש אזכורים שונים למסעותיו של הארון. מסע מהנה והעיקר, שימרו על עצמכם!
מדרש דרשה: עליכם להצטייד בקונקורדנציה, תנ"ך, ודי.וי.די של הסרט.
נסו להשיב על השאלות הבאות: מי או מה היו הכרובים? כיצד נראה הארון? מה ידוע לנו על המקומות השונים בהם הופיע? ולסיום: היכן הוא היום?
אם את או אתה בעלי ראש אומנותי תוכלו להקדיש זמן בדרשה להיבט האומנותי של כלי המשכן (פיסול, אדריכלות, החומרים, העיטורים). תוכלו לנסות ולשחזר את מלאכתם של אומני ואומניות המשכן באמצעות ציור / פיסול / תפירה-אריגה, להראות את ה"משכן שלכם" ולדבר עליו בדרשה או להציג אותו במצגת.
כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.
מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.
מקום לפרשנות
האל נותן לבצלאל בן אורי את המשימה לבנות את המשכן לה'. בצלאל בן אורי הוא אמן. מדוע, לדעתכם, מוענקת המשימה לאמן, ולא לבעל מקצוע בתחום הבנייה?
כתבו פסקה, המנמקת, מדוע יש לבחור באמן לבניית המשכן. מה יכולים להיות השיקולים לכך?
מה אומרים על כך חכמים?
רש"י אומר לנו כי בצלאל בן אורי בן חור היה הנין של מרים, אחות משה.
למה זה חשוב? אולי, משום שכאשר ממנים קרוב משפחה, יש ליידע על כך את הציבור, ואולי אפילו לקבל את אישור הציבור.
- האם אתם מסכימים עם דבריו של רש"י?
- האם אתם יכולים לחשוב על דוגמא מקבילה מימינו אלו לדעה זו?
רש"י מוסיף ואומר לנו כי חור, סבו של בצלאל, לא השתתף בחטא העגל, ולכן נכדו זכה לבנות את המשכן.
- מה דעתכם על דבריו אלו של רש"י?
- בעמדה זו מסתתרת השקפת עולם שאומרת שיש דברים שזוכרים אותם לדורות. האם אתם יכולים לחשוב על תופעה מקבילה בימינו לעניין זה?
נושא ההפטרה
אשכנזים: השלמת בניית המקדש, הבאת כלי המקדש וארון הברית, התכנסות ישראל למעמד, כבוד ה' ממלא את המקדש ושלמה מברך את העם.
ספרדים ותימנים: סיום עבודת המקדש בידי חירום.
הקשר לפרשה
אשכנזים: סיום מלאכת המשכן בפרשה, דומה לסיום מלאכת המקדש בהפטרה: הבאת הכלים, ומילוי כבוד ה' את המקום.
ספרדים ותימנים: סיום מלאכת המשכן בפרשה, דומה לסיום מלאכת המקדש בהפטרה, הנוקטת בלשון דומה: "וַיְכַל חִירָם, לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמְּלָאכָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בֵּית ה'" (ז,מ).
באחריותי: השבת שלי
הפרשה פותחת בציווי שמירת השבת- ששת ימים תעבוד וביום השביעי מנוחה! האל אוסר גם במפורש להבעיר אש בשבת "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לה' כָּל-הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. לֹא תְּבַעֲרוּ אֵש בְּכֹל מוֹשְבוֹתֵיכֶם" (פרק ל"ה, ב'-ג)
החיים והזמן שלי לרשותי! ככל שאנו מתבגרים אנו "שולטים" יותר על הזמן שלנו. איך? הרי ההורים אומרים לי מה לעשות, הרי יש רק 24 שעות בשעות?!….
הדבר נקרא: ניצול זמן ותכנון זמן.
כן, כן על אחריותכם לדעת ולהחליט איך תנצלו את הימים שלכם והזמן של חייכם בצורה הטובה ביותר… בתורה אנו מצווים על יום מנוחה כדי שלא נהפוך להיות כמו "חמורי עבודה" שעובדים, לומדים ורצים כל היום כי בסוף נתמוטט…
לוקחים אחריות על הזמן:
- כתבו לעצמכם אל כל המשימות/הדברים שאתם רוצים לעשות במהלך השבוע שלכם.
- כתבו את כל המשימות והדברים שאתם מחוייבים לעשות במהלך השבוע:
- נסו לעצב לעצמכם תכנון שבועי בו תשבצו את כל הדברים לפי הזמנים העומדים לרשותכם:
קימה, שעות למודים, שעות ש.ב, חוגים, בילויי, מחשב, למוד למבחן, התנדבות, טלויזיה, שינה, אוכל ועוד… - הביטו בתכנון השבועי- מה אתם רוצים לשנות, להוסיף, להוריד, האם נתתם מספיק זמן למשימות שלכם?
- המשימה המאתגרת והבוגרת ביותר- לעבודה לפי הלוח-זמנים שייצרנו לעצמנו…
- נסו שבועיים לעמוד בלוח זמני- איך תרגישו? מה הספקתם יותר? האם חל שינוי בחייכם? האם באמת אין לכם בחירה ושליטה בזמן שלכם???
בהצלחה רבה.
מחובתי: תרומה לקהילה
הפרשה מתארת מפגן התנדבות מעורר השראה – בני ישראל מביאים את התרומות לבניית המשכן כבר עם עלות השחר, והם נותנים ונותנים כסף וזהב עד שמשה נאלץ לעצור את רוח הנדיבות שלהם ולהכריז שאין להביא יותר תרומות, כי בכמות שהצטברה עד כה יש די והותר כדי לבנות את המשכן.
אז איך רוח ההתנדבות שלך? האם אתם מתנדבים ונוטלים חלק בפעילות חברתית / חינוכית / סביבתית כלשהי?
משימת התנדבות לקראת הבר-בת מצווה-
חשבו על משימת התנדבות שהייתם רוצים לעשות שעתיים בשבוע לאורך שנת הבר/בת מצוה שלכם.
איך נדע ונבחר מקום או משימת התנדבות- ראשית, להתיעץ עם מורה, מדריך או הורים-מה קיים בסביבה הקרובה??!
הצעות למקומות ומשימות:
- מועדוניות לילדים בבי"ס או בשכונה.
- לאמץ תלמיד חלש מכיתה צעירה יותר ולסייע לו חברתית או לימודית.
- התנדבות בכל מוסד צדקה באזור- רצוי ללכת עם מבוגר או חברים.
- השתתפות במבצעים והתרמות לאורך השנה.
וכמובן שיש עוד אפשרויות רבות ומגוונות לתרומה לקהילה… מומלץ לבחור משימה שנתן להתמיד בה שעתיים שבועיות ולא חד-פעמית וגם משימה שתאהבו ותהנו ממנה!!! בהצלחה!