הפרשה נמצאת בספר בראשית, פרק מ"ד פסוק י"ח – פרק מ"ז פסוק ל"א.
הפרשה מתחילה במילים הבאות: וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר: בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ, כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה.
תארו לעצמכם, שמישהו שם בילקוט בית הספר שלכם את הארנק שלו, ואחר כך מאשים אתכם בגניבה. נורא, לא?
כך עשה יוסף לאחיו, בנימין, בסוף הפרשה הקודמת, כשהטמין גביע כסף בשק שלו. יוסף עשה זאת בניסיון ללמד את אחיו לקח על שהשליכו אותו לבור ומכרו אותו לסוחרים שלקחו אותו למצריים. עכשיו, האחים של בנימין צריכים לצאת מהעניין בשלום. מצבם חמור, כי יוסף הוא שר בממשלת מצרים, והאחים שלו, שאינם יודעים עדיין שהוא יוסף אחיהם, באו לבקש ממנו אוכל בגלל הרעב הכבד שיש בארצם.
פרשת ויגש נפתחת בתחנוניו של יהודה אל יוסף, שלא יגע לרעה בבנימין. יהודה מספר ליוסף את כל הסיפור על אחיהם יוסף שהיה בנה של רחל, אשתו האהובה של יעקב, שנטרף למוות על ידי חיה רעה, ואיך אביהם עדיין מתאבל עליו. הוא מספר לו כי בנימין הוא הבן היחיד שנשאר ליעקב מרחל, והוא בן זקונים, וכי יעקב לא יעמוד באובדן של בן זה. הוא מבקש את רחמיו של יוסף, ומציע ליוסף שייקח אותו לכלא במקומו.
יוסף לא מתאפק, ולשמע הסיפור קורע הלב, הוא פורץ בבכי. הוא מבקש מכל יועציו והאנשים שבחדר לצאת, ונשאר לבד עם אחיו. יוסף מגלה לאחיו כי הוא אותו יוסף, אשר זרקו לבור. האחים נרעשים מהגילוי, ולא יודעים מה לומר. יוסף שואל אותם "העוד אבי חי?". הוא מספר להם כי לא נטרף על ידי חיה, וכי נשאר בחיים ואף עלה לגדולה בבית פרעה המלך.
אחיו נדהמים מהגילוי, ואינם יודעים מה לומר. הם חוששים שעכשיו, שעלה לגדולה, ינקום בהם על מה שעשו לו. אך יוסף מרגיע אותם ומבקש מהם להביא למצרים את יעקב, כדי שיוכל לפגוש אותו. הוא אף שולח אתם מתנות רבות ואוכל רב לבני המשפחה.
יעקב, בניו וכל בני המשפחה האחרים מגיעים למצרים. בפרשה מתוארת פגישתם המרגשת של האב – יעקב ובנו – יוסף לאחר שנים בהם חשב האב שבנו מת. יוסף דואג לאביו, אחיו ומשפחותיהם ומאחר והם רועי צאן, מקבל אישור מפרעה לתת להם את "ארץ גושן" שהיא, ככל הנראה, ארץ פורייה בתוך מצרים, שם לא ידעו עוד רעב.
במדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.
בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על הפרשה:
לפניכם מספר יצירות תרבותיות הקשורות לפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.
שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.
הצייר גוסטב דורה (1883-1832) צייר את פגישת יוסף עם אחיו במצרים.
איך ראה הצייר את הפגישה הזו? מה דעתכם?
בדרשה שלכם תוכלו לספר על מפגשים מרגשים שהיו לכם עם קרובי משפחה אותם לא ראיתם זמן רב, ואשר באו לחגוג אתכם את בר/בת המצווה שלכם.
יוסף חושף את זהותו לאחיו, גוסטב דורה
כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.
מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.
נושא ההפטרה
הנביא מנבא – דרך מעשה סמלי של קירוב שני עצים – את איחודם של שבטי ישראל (יוסף-אפרים), שנפוצו וגלו בין הגוים, עם יהודה, תחת מלך אחד מבית דוד.
הקשר לפרשה
ההפטרה קשורה לסיפור הפיוס ואחדות האחים שבפרשה, בדגש על האחדות בין יוסף ליהודה, תוך שהיא מזכירה את שמותם במפורש: "דַּבֵּר אֲלֵהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי ה', הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד-אֶפְרַיִם, וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו; וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת-עֵץ יְהוּדָה, וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד, וְהָיוּ אֶחָד, בְּיָדִי" (יט).
באחריותי: לבקש סליחה
פרשת יוסף ואחיו מגיעה לקיצה לאחר מריבה ומתח כאשר יוסף חי שנים לבדו במצרים בגללם… ובפרשה שלנו מתקיימת סולחה בינהם.
בחיים אנו רבים עם קרובים לנו… לפעמים הקשר מתנתק לגמרי ולפעמים רק קצת מדברים.
חשבו עם עצמכם על אדם חשוב עבורכם (חבר, אח/ות, בן משפחה) איתו רבתם והייתם רוצים לסלוח ולהשלים.
ועכשיו – לא משנה מי התחיל… כי לכל מריבה יש תמיד שני צדדים. גשו לאדם שעלה בלבכם להשלים אתו ובררו: האם הוא עדיין כועס, האם הוא זוכר בכלל על מה הייתה המריבה, ואם יש צורך בכך, בקשו סליחה. נסו לדבר על מה שהיה ולפתור את המריבה. הרבה יותר כיף לחיות בשלום עם האנשים שסביבנו!
