מסע אל הדרשה לבני ובנות המצווה

פרשת מצורע

הפרשה נמצאת בספר ויקרא מפרק יד עד פרק טו.

הפרשה מתחילה במילים הבאות: וידבר ה' אל משה לאמור: זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן..

תקצירנושאיםהרחבותפרשנותההפטרהלוקחים אחריות
תקציר הפרשהפרשתך היא המשך של פרשת תזריע משבוע שעבר לכן מומלץ לעיין בפרשת תזריע ואז לגשת לפרשת מצורע.

הפרשה דנה במחלת הצרעת המופיעה כעונש לאדם שחטא. כשהמחלה פורצת, כל גופו או ביתו או בגדיו נגועים בצרעת (פצעים רבים ומזעזעים). הכהן, שהוא כמו הרופא בתקופת המדבר, מטפל באדם שנגע הצרעת בא עליו. הוא אחראי להכריז שחלה וטמא אך גם אחראי לטהר אותו ממחלתו. הפרשה הינה למעשה ספר הוראות לכהן המסביר לו כיצד לאבחן שמדובר בצרעת ואיך לרפא אותה.

כאשר מבריא המצורע ממחלתו עליו לעבור טקס טַהֲרָה. הטקס כולל הבאת קרבן, כיבוס הבגדים, המתנה של שבוע והבאת קורבן נוסף ביום השמיני.

לפעמים, אפילו הבית נגוע בצרעת! כן, הבית יכול להיות נגוע בצרעת הבית. כאשר נראות פטריות עובש על קירות בית -צריך הכוהן לבדוק האם מדובר בצרעת הבית. אם אכן כך הדבר – מוציאים את החלק הנגוע, ובונים במקומו קיר חדש. במקרים מסוימים הורסים את הבית כולו.

בהמשך הפרשה נידונים סוגי טומאה נוספים.

נושאים מתוך הפרשה

במדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.

בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על הפרשה:

יחס לחלש ולמנודה

קבצן על המדרגותשם הפרשה מורה על מחלת הצרעת ועל האדם שחולה בו. העונש של המצורעים היה מחלה פיזית וגם נידוי מהמחנה עד שהמחלה תעבור. בדרשתכם תוכלו לדבר על אוכלוסיות הסובלות מנידוי חברתי, ועל היחס של החברה הישראלית לאדם החריג כמו: אדם בעל מוגבלות פיזית , עובד זר, עולה חדש, גוי, וכדומה.

כאדם בוגר, מה לדעתך ניתן ונכון לעשות במקרים אלה?

מוציא שם רע -למה זה רע?
המצורע,  רמברנט, 1631

המצורע,
רמברנט, 1631

חכמי ישראל פירשו את המילה מצורע באמצעות חלוקתה להברות: מצו רע, ופירשו שהמילה 'מצורע' רומזת למוציא רע, אדם שהוציא שם רע לחברו, או במילים שלנו "לכלך עליו". מרים, אחות משה חלתה בצרעת אחרי שהיא ואהרון דברו על אשת משה.

מדוע לדעתכם התייחסו חכמי ישראל להוצאת שם רע בחומרה כזאת? האם לדעתכם יש סיבה שבגללה העונש על הוצאת שם רע הוא פצעים מכוערים המופיעים על הגוף כך שייראו לעיני כל?

הרחבות על הפרשה

לפניכם מספר יצירות תרבותיות העוסקות בפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.

שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.

משהו טהור - אסף גובר

השיר "משהו טהור" מחפש את הרגע בו יש משהו טהור, שקוף, צלול בחייו של אדם. זה קורה לעתים נדירות. האם גם בחייכם יש רגע שאותו אתם יכולים לזהות כרגע טהור, צלול, שקוף? בדרשה שלכם

אם יש את נפשך לדעת- ח.נ ביאליק

השיר של ביאליק שואל מאין שאב עם ישראל לדורותיו כוחות ברגעי משבר קשים מאד, ונותן על כך את תשובתו. אם תרצו לדעת אותה, תצטרכו לקרוא את השיר עד תומו…

מאין אתם שואבים כוחות כאשר קורה לכם משהו קשה? לאן את הולכים כשרע לכם? מה מנחם אתכם,  כאשר מרגישים לבד?  בדרשה שלכם תוכלו להודות לכל מי שעוזר לכם כשקשה באמת.

פרשנות על הפרשה

כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.

מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.

מקווה טהרה
מקווה טהרה עתיק מחודש

מקווה טהרה עתיק מחודש

המקווה הוא "מקווה מים", מקום בו אוגרים מים טבעיים (מי נהר, ים, מי גשמים) כדי שהאדם יוכל לטבול בהם את גופו.
שרידים ארכיאולוגיים של מקוואות טהרה נמצאו באתרים רבים בכל רחבי הארץ- מה שמעיד על החשיבות הרבה שייחסה החברה היהודית להלכות הטומאה והטהרה.

מאז חורבן בית המקדש רוב דיני הטומאה והטהרה אינם נוהגים והטבילות היחידות שנשארו מן התורה הן טבילה של נשים, טבילת גרים וטבילת כלים.

החסידות פיתחה גם את נושא הטבילה לגברים והפכה אותו למנהג יומיומי. ישנם גברים יהודים דתיים הנוהגים לטבול לקראת הימים הנוראים, וגם כאלו המקפידים לטבול בכל ערב שבת.

לצורך מקווה ניתן להשתמש במעיין מים חיים, ים, נהר, או כל ריכוז מים (שאינם שאובים) המכיל לפחות ארבעים סאה.

ההפטרה של הפרשה

נושא ההפטרה

ארבעת המצורעים בשער העיר שומרון. איור מספר תנ"ך 1372

ארבעת המצורעים בשער העיר שומרון.
איור מספר תנ"ך 1372

סיפור ההפטרה, מספר את סיפורם של ארבעה מצורעים, אשר ישבו מחוץ לשומרון (בירת ממלכת ישראל), בשל בידודם מהחברה, בזמן מצור ארם על שומרון. הארבעה מחליטים שלא לשבת ולחכות למותם אלא ללכת אל מחנה ארם ולבחון אם יצליחו לחיות שם.

הם מוצאים את מחנה ארם ריק מאדם, כיוון שנמלטו משמיעת קול מחנה גדול שה' השמיעם. המחנה מלא ברכוש שהותירו ארם במנוסתם. הארבעה מגלים ערבות הדדית (למרות שעליהם לשמור על בדידותם), ומודיעים למלך ולעם על דבר מנוסת ארם ותשועת ה'.

הקשר לפרשה

הקשר לפרשה הוא העיסוק המשותף בנגע הצרעת.

אחריות ומחויבות מתוך הפרשה

אחד הנושאים הבולטים בפרשה היא העיסוק במחלת הצרעת, והבדיקה של הכהן, האם הנגע, הפצע, שיש בעור, הוא אכן צרעת. אם כן, האדם החולה מוצא אל מחוץ למחנה, כדי שלא ידביק את שכניו, משפחתו ואת הקרובים לו.

הביטוי "מצורע" מתייחס היום למישהו שאף אחד לא רוצה להתקרב אליו. מישהו שמנודה מהחברה, מורחק ממנה, ממש כפי שבתקופת המקרא היו מרחיקים את חולי הצרעת אל מחוץ למחנה.

היום, כאשר אתם על סף גיל ההתבגרות, אתם יכולים להבין את הסבל של מי שמורחק מהחברה. אנו מזמינים אתכם לקחת אחריות, ולבדוק, האם יש בקרבתכם ילד כזה, שהחברה מרחיקה אותו ממנה. בדקו, מה יש ביכולתכם לעשות כדי לעזור. שוחחו על כך עם חבריכם, שכנעו אותם לעזור לכם לשנות ולשפר את החברה בה אנחנו חיים.

Error: Only up to 6 widgets are supported in this layout. If you need more add your own layout.

תבנית נגישות פופ אפ