מסע אל הדרשה לבני ובנות המצווה

פרשת תרומה

הפרשה נמצאת בספר שמות, מפרק כה פסוק א – פרק כז פסוק יט.

הפרשה מתחילה במילים הבאות: וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה, מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.

תקצירנושאיםהרחבותפרשנותההפטרהלוקחים אחריות
תקציר הפרשה

פרשת תרומה פותחת בהוראת ה' "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (פרק כ"ה פסוק ב').

התרומות המתבקשות כוללות חומרים יקרים ביותר: "זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים. שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. אַבְנֵי-שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן" (פרק כ"ה פסוקים ג'-ז').

ומדוע צריכים בני ישראל לגלות נדיבות שכזו? "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (פרק כ"ה פסוק ח'). כל חומרי הגלם היקרים ישמשו להקמת בית מקדש נייד, שניתן לקפל ולהקים במהלך הנדודים במדבר, שם שוכן ה' ומכאן שמו "משכן". בהמשך התורה יכונה המשכן גם בשם "אוהל מועד".

ה' נותן למשה הוראות מדויקות לבניה וגם מדגים לו "כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (פרק כ"ה פסוק ט'). ההוראות כוללות את מידות כלי המשכן, חומרי הגלם, וכל פרט שניתן לציין. בין הכלים שצריך להכין ישנו אֲרוֹן הָעֵדֻת שיהיה נקודת המפגש בין משה לבין ה'. הארון מצופה כולו זהב ועליו "כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה" (פרק כ"ה פסוק י"ט). אין הכוונה לכרובים שהם ירקות מהגינה, אלא לשני מלאכים "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה …וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל-אָחִיו" (פרק כ"ה פסוק כ').

ה' גם מצווה "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה" (פרק כ"ה פסוק ל"א). אחר-כך מגיע פירוט מבנה המשכן עצמו – אלו עצים, מה גודלם, אלו כיסויים יהיו למשכן וממה הם יעשו. ה' מורה במדויק היכן יעמדו כל הכלים ולהיכן יש לכוון את פניהם.

נושאים מתוך הפרשה

במדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.

בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על הפרשה:

תרומה

בפרשה תורמים בני ישראל מרכושם, מכישרונם וממרצם. ומהי, לדעתך, תרומתך לחברה?

יש נערים ונערות שתורמים חלק מהכסף שקיבלו לבר ובת המצווה למטרת צדקה ולארגוני חסד, אחרים מתנדבים לעמותה חברתית. ניתן לייחד את הדרשה ולתאר פעילות חברתית מסוימת שנטלת בה חלק בחודשים האחרונים לפני טקס הבר-בת מצווה, או שאתה רוצה לקחת בה חלק בעתיד הקרוב.

פרטי פרטים

בפרשה מתוארות ההוראות לבניית המשכן לה' צעד אחר צעד, כל החומרים, כל הגדלים, כל הכלים הדרושים.

האם גם אתם עובדים באופן מדויק? האם אתם "מחפפים" או נכנסים לפרטים, כאשר אתם מתבקשים להכין עבודה לבית הספר? תוכלו לכתוב בדרשה שלכם דוגמה לתכנון מדויק שלכם, שאתם גאים בו.

הוראות בניה

ה' נותן הוראות מדויקות מאד לבניית המשכן.

מדוע לדעתכם לא ניתנה לבני ישראל יד חופשית בבניית המשכן? מהי מטרתם של חוקים מדויקים המבהירים בדיוק איך עלינו להתנהג? ובאילו מקרים לדעתכם דווקא עדיפה יד חופשית ויצירתית?

הרחבות על הפרשה

לפניכם מספר יצירות תרבותיות העוסקות בפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.

שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.

שיר התעסוקה - מאיר אריאל

איך רואה מאיר אריאל בדמיונו את בני ישראל מעלים תרומה?מה מיוחד בסיפור שלו?

האם גם אתם תורמים לחברה בה אתם חיים?בדרשה שלכם תוכלו לספר על תרומתכם בכיתה, בבית, בחברה בה אתם חיים.

אוהל מועד בעיני רוחו של נחום גוטמן

נחום גוטמן צייר את אוהל מועד כפי שראה אותו בדמיונו.

בפרשה שלכם מסופר על התרומות אותן העלו בני ישראל כדי לבנות את אוהל מועד, המשכן לה'.

אוהל מועד - המשכן. מאיורי המקרא של נחום גוטמן, 1933 אתר מט''ח

אוהל מועד – המשכן. מאיורי המקרא של נחום גוטמן, 1933 אתר מט"ח

פרשנות על הפרשה

כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.

מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.

מקום לפרשנות
"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי." שמות כה' ב'

  • למה, לדעתכם, כתוב "ויקחו לי תרומה" ולא "ויתנו לי תרומה"? מהו, לדעתכם, ההבדל בין שני המשפטים?
  • מה פירוש "ידבנו לבו"?
"וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. ד וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. ה וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. ו שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. ז אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן"שמות כה' ג – ז

  • בין המילים "ידבנו לבו" לבין רשימת התרומות בחלק זה של הפרשה קיימת סתירה. נסו להבין, מהי הסתירה?
  • איך אתם יכולים להסביר את הסתירה הזו?

רבי חנינא תורם אבן לבית המקדש

אמרו: פעם אחת ראה חנינא, שאנשי עירו מעלים עולות ושלמים (מביאים מתנות לבית המקדש).
אמר "כולם מעלים שלמים לירושלים ואני איני מעלה כלום מה אעשה?"
מיד יצא למדבר ומצא שם אבן אחת.
יצא וסידקה וסתתה וכרכמה (סתת ופיסל אותה שתהיה יפה ומיוחדת).
אמר הרי עלי להעלותה לירושלים
בקש לשכור לו פועלים אמר להם "מעלים לי אתם את האבן הזאת לירושלים?"
אמרו לו: "תן לנו שכרנו מאה זהובים, ואנו מעלים לך את אבנך לירושלים".
אמר להם "וכי מנין לי מאה זהובים או חמישים לתת לכם?" ולא מצא.
הלכו להם.
מיד זימן לו הקב"ה חמשה מלאכים בדמות בני אדם
אמרו לו :"רבי, תן לנו חמשה סלעים (מעט מאד כסף) ואנו מעלים אבנך לירושלים, ובלבד שתתן ידך עמנו". (שתבוא איתנו)
ונתן ידו עמהם, (החזיק בידם כדי ללכת איתם) ונמצאו עומדין בירושלים. (במעשה נס, מצאו עצמם כולם בירושלים).

מדרש רבה שיר השירים פרשה א פסקה ד

  • על פי הכותרת בלבד, האם התרומה של ר' חנינא בן דוסא גדולה או קטנה? מה דעתכם?
  • מה הוסיפה קריאת הסיפור לדעתכם לגבי גודל התרומה של חנינא בן דוסא?

* רבי חנינא בן דוסא: אחד מהתנאים הראשונים, (דור ראשון) תלמידו של ר' יוחנן בן זכאי, ידוע בעיקר בשל ניסים שקשורים בו. כמו כן הדגיש את חשיבות המעשה על פני הלימוד, ואת היחסים שבין אדם לחברו.

דף עזר למורה

הפרשה מזמנת לנו דיון משמעותי במהותה של תרומה.

איש אשר ידבנו ליבו, משמעותו: כל אחד לפי מידת נדיבותו. התרומה היא לפי הרצון לתת.

רשימת התרומות שבאה לאחר מכן, מעידה על כך שאין מקום לבחירה חופשית, האם יש כאן סתירה מהותית?

הדרישה מאת העם היא כי "איש אשר ידבנו ליבו" ייתן מתוך רשימת התרומות את מה שידו משגת, כמה שהוא רוצה. אם יש ביד אדם זהב, עליו לתת זהב ולא קמח, אך כמה זהב לתת זה כבר נתון לבחירתו. מי שאין ידו משגת, וגם קילו קמח זה הרבה בשבילו, יכול לתת מה שהוא יכול.

בסיפורו של חנינא בן דוסא . תרומתו מתקבלת, וההוכחה לכך היא שבמעשה ניסים, וללא כל הוצאות, הגיע עם חמשת המלאכים לירושלים. אחרת היה עליו לשלם להם הוצאות נסיעה, ולנסוע בעצמו, לפי דרישת המלאכים.

הדיון בכיתה יכול להיסוב סביב השאלה: מהי התרומה של כל אחד מאיתנו לחברה, לבית ולבית הספר. האם כל אחד נותן באמת כפי שהוא יכול?

המסע אחרי המנורה

אחד מכלי המשכן המופלאים הנזכרים בפרשת תרומה, היא מנורת הזהב. הכהן הגדול היה מדליק נרות במנורה בכל יום. המנורה הפכה לסמל והפרשה מזמינה אותנו לעקוב אחר גלגוליה של המנורה והתפתחותו של סמל.

עליכם להצטייד בסקרנות, תנ"ך, וידע כללי. נבקר בתחנות שונות בתודעה היהודית ונלקט מידע, אותו נאסוף ונבנה ממנו את הדרשה. בקרו בתחנות הבאות ובדקו כיצד נראית המנורה, וכיצד היא מתוארת, במה היא שונה מהמנורות האחרות?

• מנורת הזהב שבמשכן (פרשת תרומה)
• מנורה של אש (המדרש לפרשת תרומה)
• המנורה של שלמה המלך
• המנורה של זכריה (ספר זכריה ב')
• המנורה בשער טיטוס
• המנורה על-גבי מטבע מתקופת בר-כוכבא (מופיע ע"ג מטבע של 10 אג')
• דגם המנורה ע"פ הרמב"ם
• המנורה בסמל המדינה
• המנורה בסמל רשות העתיקות

הצעת הגשה: תוכלו ליצור מצגת ולהציג את המנורות השונות שאספתם לאורך המסע, בעת הדרשה.

ההפטרה של הפרשה

נושא ההפטרה

בניית מקדש לאל, בירושלים על ידי שלמה המלך.

הקשר לפרשה

הפרשה עוסקת במשכן ה' – הנייד והזמני וההפטרה במקדש – הקבוע. ההפטרה נוקטת בלשון דומה לזו שבפרשה: "וְשָׁכַנְתִּי, בְּ

תוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ו,יג).

אחריות ומחויבות מתוך הפרשה

באחריותי: עיקרון בחיי

בגדי הכהן הגדול היו עשויים זהב ואבנים יקרות. האם גם בגדיכם עולים להוריכם כמו בגדי הכהן הגדול? האם העיקרון המנחה אתכם בבחירת הבגדים שלכם הוא המותג? האם לרצון שלכם להרשים את חבריכם יש מקום בבחירת הבגדים שלכם? אם כן, אנו מזמינים אתכם לחשוב על כך, ולקיים על כך דיון בין חבריכם.

טיילו בחנויות הבגדים, ונסו לבחור בגד, שהוא פשוט יפה בעיניכם. ללא קשר למותג כלשהו. כעת, חשבו, מה הייתם עושים עם הכסף שהיה נחסך, אילו קניתם בגד זול יותר, ממותג פחות ידוע. האם הייתם קונים בכסף משהו לעצמכם, או אולי, תורמים לכלכלת המשפחה.

נשמע לכם מופרך? אנו מזמינים אתכם לחשוב על כך, ולקחת אחריות. האם הבגד באמת עושה את האדם, או שמא, לעיקרון שאומר שהטעם האישי שלכם חשוב מהמותג, יש השפעה על האופן בו מסתכלים עליכם חבריכם.

Error: Only up to 6 widgets are supported in this layout. If you need more add your own layout.

תבנית נגישות פופ אפ