מסע אל הדרשה לבני ובנות המצווה

פרשת בלק

הפרשה נמצאת בספר במדבר מפרק כב' פסוק ב' עד פרק כה' פסוק כו' .

הפרשה מתחילה במילים הבאות: וַיַּרְא בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי.

תקצירנושאיםהרחבותפרשנותההפטרהלוקחים אחריות

תקציר הפרשהבלק בן ציפור מלך מואב, שראה את ניצחון ישראל במלחמה נגד האמורי, חושש מכיבוש ממלכתו בידי ישראל ולכן פונה אל בלעם מכשף ידוע, כדי שיקלל את בני ישראל. באותה תקופה האמינו כולם שכל אשר יברך בלעם יבורך וכל אשר יקלל יקולל. באמצעות הקללה חשב בלק להחליש את ישראל ולהכניעם.

בלק שולח שליחים אל בלעם כדי לשכנעו לעזור לו במאבק מול בני ישראל. בלעם משיב לשליחים כי מעשיו תלויים ברצון האלוהים ובהסכמתו ושום כסף שבעולם לא ישכנע אותו להמרות את פי האל. בלילה מתגלה אלוהים לבלעם ואומר לו: לך עם השליחים, אך עליך להקשיב לי ולדבר רק את אשר אומר אליך.

בבוקר קם בלעם ויצא לדרך על-גבי אתונו בדרכו לקלל את ישראל. אלוהים כעס על בלעם על כוונתו לקלל את ישראל ושלח מלאך לחסום את הדרך לאתון. האתון, אשר ראתה את המלאך, נבהלה. אך בלעם, שלא ראה את המלאך לא הבין את התנהגות אתונו. הוא ניסה להחזירה לדרך ומשזו סירבה הכה אותה במקלו.

ואז התרחש אירוע מפליא ביותר. האתון פתחה את פיה, והתלוננה על המכות אשר קיבלה. כשהיא סיימה את תלונותיה, פקח האל את עיני בלעם וגם הוא ראה את המלאך. המלאך הוכיח את בלעם על יחסו הרע לאתונו והזכיר לו את ציווי האל – אינך רשאי לקלל רשאי אתה לומר רק את אשר יגיד לך האל.

כאשר נפגשו לבסוף המלך והמכשף, הם הלכו לנקודת תצפית על מחנה ישראל, כדי להתחיל בטקס הקללה. בלק הקריב שבעה קרבנות בשבעה מזבחות ובלעם התחיל בקללה. אך בלק לא האמין למשמע אוזניו לא קללות יצאו מפי המכשף אלא ברכות לבני ישראל.

בלק לא התייאש וניסה לחזור על הטקס במקום אחר, אך שינוי המקום לא עזר וטקס הקללה ההופך לברכה חזר שנית. לאחר כישלון הניסיון השלישי פנה בלק בכעס רב אל בלעם וביקש הסברים. בלעם הסביר שאין הדבר תלוי בו אלא באל.

בסוף הפרשה בני ישראל חוטאים בבנות מואב וזובחים לאלילי מואב. משה מצווה להרוג את הנצמדים לבעל פעור. פנחס הכהן הורג איש ישראל ואישה מדיינית ומגפה רבת חללים מתפרצת במחנה.

נושאים מתוך הפרשהבמדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.

בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על הפרשה:

הן עם לבדד ישכון

אחת הברכות שמברך בלעם היא: "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (פרק כ"ג, פסוק ט') :

האם, בעיניכם, זו ברכה להיות לבד ולא להתחשב באחרים? האם זהו ייעוד? מה החיוב ומהי השלילה בברכה מסוג זה?

בדרשה שלכם, אתם יכולים להיעזר גם בקטע קצר מאחד מנאומיו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל : "לא עוד עם לבדד ישכון".

פחדים וחרדות

לפעמים תוקפת אותנו חרדה, שנוטה לפעמים, להעצים את עצמה הרבה מעבר לה שהיא באמת. כך קרה לבלק מלך מואב. ארצו של בלק יושבת בעבר הירדן. בני ישראל כלל לא התכוונו לכבוש אותה. מטרתם הייתה להגיע לארץ ישראל, וארצו של בלק לא הייתה בדרכם. אם בלק לא היה מתייחס לבני ישראל, סביר להניח שגם הם לא היו מתייחסים אליו.

הפחד המוגזם של בלק הוביל אותו לעימות על בני ישראל ולבסוף לאובדן ממלכתו!

בדרשתה שלכם, אתם יכולים לדבר על פחדים: לספר מניסיונכם האישי, ללמוד לקח מבלק ולשתף את הקהל בחששותיכם לקראת תהליך ההתבגרות.

ברכות וקללות

פרשת בלק מראה לנו שבעבר התייחסו מאוד ברצינות לברכות וקללות והאמינו שיש בכוחן להשפיע על העולם.

האם גם בימינו זהו המצב? ומה דעתכם? האם אתם מאמינם בכוחן של ברכות וקללות?

בדרשתכם את יכולים להתייחס לנושא הברכות: מתי אנו מברכים אחד את השני? מה משמעותה של הברכה? האם אנו באמת מאמינים בכוחה או אולי ברכה היא רק עידוד או חלק מן הנימוסים בין בני אדם. כמובן שכדיי שתסיימו את הדרשה בהמון ברכות ואיחולים לעצמכם לקראת דרכם החדשה כבוגרים.

הרחבות על הפרשה

לפניכם מספר יצירות תרבותיות הקשורות לפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.

שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.

בלק בן ציפור הכלב?

בלק בן צפור  מלך מואב הוא גיבור פרשתנו, בלק הוא גם שמו של כלב בסיפור תמול שלשום שכתב הסופר העברי הנודע שי עגנון (זוכה פרס נובל לספרות).

הגיבור המרכזי של תמול שלשום הוא יצחק קומר שעולה לארץ ונע ונד בין יפו לירושלים, בין העולם המודרני לעולם היהודי המסורתי.  בירושלים הוא פוגש את הכלב בלק ומצייר עליו את הכתובת כלב משוגע ומכאן ואילך סובב הסיפור בין עולמו של הכלב לעולמו של קומר.

מרים בת נסים נתן אלתרמן

קראו כאן את מילות השיר, שם תשמעו עם הומור אופייני, על עלייתם של בני תימן לארץ.

בשיר מוזכר "החמור הקטן בלעם". בלעם היה המכשף אותו שלח המלך בלק לקלל את ישראל. החמור בשיר זכה לשמו של המכשף.

כמו שקללה הופכת בפרשה לברכה, כך הומור הופך בשיר קושי, לאפשרי להתמודדות.

פרשנות על הפרשהכאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.

מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.

חמור מדבר

בפרשתנו מתרחש הנס המופלא בו חמור יכול לדבר.

גם בסדרת סרטי "שרק" ישנו חמור מדבר מוכר ואהוב והוא לא סתם חמור שיודע לדבר אלא חמור שלא מפסיק לדבר.

תפילת בלעם

ברכות בלעם לישראל הן מן הקטעים ביפים ביותר שחוברו על עם ישראל וחלקן אף נכנס לסידור התפילה. למשל:"מה טובו אהליך יעקב משכנתיך ישראל" (פרק כד' פסוק ה') נאמר מדי בוקר בתפילת שחרית.

ההפטרה של הפרשהנושא ההפטרה

תחילת ההפטרה בהבטחות טובה לישראל ובנצחון על אויביהם. המשך הפרשה הוא תוכחה לעם על רצון ה' בעשיית טוב ולא בקרבנות.

הקשר לפרשה

הקשר לפרשה הוא איזכור בלק ובלעם בהפטרה: "עַמִּי, זְכָר-נָא מַה-יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה-עָנָה אֹתוֹ, בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר–מִן-הַשִּׁטִּים, עַד-הַגִּלְגָּל, לְמַעַן, דַּעַת צִדְקוֹת ה'". כדוגמא לכך שהעיקר אינו בהקרבת קרבנות מסוימים כשם שחשב בלק.

תבורך, אחי, תבורכי, אחותי

אחריות ומחויבות מתוך הפרשה

בפרשה שלכם מסופר על בלעם, שמבקש לקלל, ויוצא שהוא מברך את בני ישראל.

כאשר אנחנו נפגעים או כועסים, לעתים נפלטת מפינו קללה, ולפעמים אנחנו אומרים דברים שאחר כך אנחנו מתחרטים עליהם. זה טבעי ואנושי, אך לא בלתי נשלט.

עכשיו, שאתם בגיל ההתבגרות, חוגגים בר ובת מצווה, תוכלו להחליט שאתם מגיבים אחרת. שאתם מאפקים את התגובה הראשונה שלכם, שאתם  עושים משהו אחר. חשבו על משהו שאתם יכולים לעשות אחרת מאשר בדרך כלל. אולי לומר למי שפגע בכם או הכעיס אתכם שנפגעתם, שאתם כועסים או שאתם חושבים שמגיעה לכם התנצלות. תתפלאו מה תגובה מסוג זה עשויה לחולל.

Error: Only up to 6 widgets are supported in this layout. If you need more add your own layout.

תבנית נגישות פופ אפ