פרשת חיי שרה
הפרשה נמצאת בספר בראשית מפרק כג' פסוק א' עד סוף פרק כ"ה פסוק י"ח.
הפרשה מתחילה במילים הבאות: ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי-שרה.
יצחק כבר בן ארבעים והגיע הזמן לדאוג להמשך השושלת המשפחתית: אברהם משביע את עבדו למצוא לבנו יצחק אשה ממשפחתו בארם. העבד נבוך ולא יודע כיצד ימצא נערה מתאימה מבין כל בנות ארם. הוא פונה לאלוהים לעזרה ומקבל רעיון למבחן הכלה המצטיינת: לך עם הגמלים לבאר. הבחורה שתאמר – "שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה" (בראשית, פרק כ"ד פסוק י"ד), זאת שתעמול בחריצות להשקות את כל הגמלים הצמאים ואותך – היא שתזכה להיות כלה ליצחק.
העבד מגיע לארם ופוגש את רבקה ליד באר המים. רבקה מתגלית כאישה נעימה ורגישה, וגם כשואבת מים מצטיינת. היא מביאה את העבד לביתה כאורח, וכאן מתגלה שאביה, לבן בן בתואל, ואברהם הם קרובי משפחה: רבקה ויצחק הם בני דודים. העבד מבקש לשדך את רבקה ויצחק ובני משפחתה אומרים: "נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת-פִּיהָ" (בראשית, פרק כ"ד פסוק נ"ז). הנערה מסכימה, והעבד מחלק מתנות לרבקה ולכל המשפחה. כך מצטרפת רבקה לעבד בדרכה למפגש עם יצחק. רבקה יושבת על הגמל, והיא רואה גבר מרחוק ושואלת את העבד: "מי זה?" כשהוא אומר לה שזהו יצחק, היא נופלת מהגמל! (התרגשות? לחץ?) יצחק אוהב את רבקה ולוקח אותה אל האוהל שהיה אוהלה של אמו, שרה. "אהבה ממבט ראשון" – אולי כך ניתן להגדיר את הקשר בין יצחק לרבקה.
כמה מוזר שדווקא פרשה ששמה "חיי שרה", מרובה במקרי מוות. הפרשה נפתחת במותה של שרה ומסתיימת במותו של אברהם, וקבורתו בידי בניו (יצחק וישמעאל). בסוף-סופה של הפרשה מסופר גם על מותו של ישמעאל.
בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על הפרשה:
מדוע, לדעתכם, היה חשוב כל כך לאברהם לשלם עבור חלקת הקבר? מה מלמד אותנו מעשה זה?
"שונא מתנות יחיה" – האם אתם מסכימים עם הפתגם? האם תמיד קיים פסול בלקבל מתנות? מתי כך ומתי אחרת?
משפחתה של רבקה מאפשרת לה להכריע בנוגע להחלטה גורלית הנוגעת לעתידה.
מהם הדברים, בהם אתם שותפים להכרעות בבית?
האם יש דברים שהייתם רוצים לקבל עליהם החלטות, ואינכם יכולים?
האם ישנם דברים משמעתיים בחייכם בהם ניתנת לכם הזכות להכריע? אם כן, מהם? מהו הקשר בין התבגרות לבין קבלת החלטות חשובות?
כמו רבקה גם אתם צועדים לקראת דרך חדשה…מה אתם מאחלים לעצמכם? באיזה תחום גם אתם תהיו לאַלְפֵי רְבָבה? [בתקופת המקרא החשיבו מאוד ילדים, אבל כיום בהחלט אפשר לחשוב על תחומים חשובים נוספים!]
בדרשה שלכם תוכלו לכתוב ברכת הדרך לעצמכם לקראת צאתכם לדרך ההתבגרות. תוכלו להכין מסגרת יפה ולבקש מאנשים היקרים לכם לכתוב לכם ברכת הדרך, לאחל לכם את איחוליהם.
מה זו המשכיות? במדרש בראשית רבא מופיע ההסבר הבא:
כששרה הייתה בחיים היה ענן קשור בפתח האוהל, כשמתה הסתלק הענן וכשבאה רבקה חזר הענן.
כל זמן שחיה שרה היו דלתות אוהלה פתוחים לרווחה. כשמתה פסקו הדלתות מלהיות פתוחות לאורחים, כשהגיעה רבקה חזרו הדלתות להיות פתוחות.
כשהייתה שרה בחיים הייתה בְּרָכָה בבצק, כשמתה פסקה הברכה ומשבאה רבקה חזרה הברכה לבצק שהכינה רבקה.
בימי שרה היה נר דלוק באוהל מליל שבת לליל שבת הבא, כשמתה שרה פסק הנר והוא חזר כשהבאה רבקה.
כיוון שראה יצחק שהיא נוהגת כפי שנהגה אמו, מיד הביא אותה לאוהל אמו.
(על פי מדרש בראשית רבא ס').
על פי המדרש הזה, יצחק התרגש כשגילה שכל הדברים החשובים, שהעניקו ביטחון והישרו ברכה בבית בתקופת שרה, קורים שוב עכשיו, עם בואה של רבקה. תחושת ההמשכיות העניקה לו שמחה ושלווה והוא הבין שמקומה של רבקה באוהל של אמו.
מהם הדברים, בביתכם, שגורמים לכם להרגיש כאילו יש "ענן קשור" או דלת פתוחה לרווחה לאורחים, או ברכה בבצק. איך באים הדברים הללו לידי ביטוי בבתיכם?
מהי המשכיות בשבילכם? האם יש מסורת מבית סבא וסבתא או מאבא ואמא שהייתם רוצים להמשיך בחייכם שלכם? מהי החשיבות שבשמירה על המסורת?
בפרשת "חיי שרה" אברהם משביע את עבדו למצוא ליצחק אישה ולדאוג לכך שהם יחזרו לחיות בארץ ישראל: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה. ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי, מִשָּׁם. וְאִם-לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה, לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת; רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה.". (בראשית, פרק כ"ד פסוקים ה-ט)
במילים פשוטות אומר אברהם כך: אם הבחורה לא תהיה מכונה לעבור אלינו, לכנען, אתה פטור מהשבועה שנשבעת לי למצוא כלה לבני.
למה חשוב כל כך לאברהם שיצחק לא יעבור לגור בארץ אחרת?
מהי החשיבות של החיים בארץ ישראל ובמדינת ישראל עבורכם?
לפניכם מספר יצירות תרבותיות הקשורות לפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.
שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.
האזינו לשיר, שנכתב טרם קום המדינה. השיר מתאר את פגישתם של אליעזר ורבקה, ליד הבאר. כיצד נפגשו הוריכם? כיצד נפגשו סבא וסבתא? בדרשה שלכם תוכלו לשלב סיפור משפחתי מרגש, המתאר את פגישתם של הוריכם. הרי מפגישה זו נולדתם אתם.
למילים ונגינה – כנסו לאתר זמרשת לכאן.
השיר מתאר את חששותיה של רבקה לקראת המסע עם אליעזר לפגוש את יצחק. היא מבקשת ברכה מאחיה לקראת המסע אל הלא ידוע.
ממי אתם רוצים לבקש ברכה לקראת מסעכם אל עבר גיל ההתבגרות? תוכלו לשלב בקשה זו בדרשתכם.
למילים ונגינה – כנסו לאתר זמרשת לכאן.
מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.
לפי מה הוא יבחר את האישה המתאימה? איך ידע?
הוא מבקש עזרה מאלוהים, אך גם מחליט להעמיד את הנערה במבחן. הוא מבקש מעט מים לעצמו ולגמליו. על פי תגובת הנערה ידע אם מתאימה היא, או שלא.
אך האם זו אמת המידה היחידה? האם זה הדבר היחידי שחשוב לבדוק?
מה אם הנערה לא תהיה קרובת משפחה של אברהם (שזו דרישה שאברהם הציג באופן מפורש בפני העבד)? מה אם היא מסכימה להשקות את הגמלים ואותו, אך יש לה חסרונות אחרים? איך ידע העבד את התשובה?
האם לכם יש רעיון, איך עוד ניתן לדעת?
גם המפרשים התייחסו לשאלה זו.
רלב"ג* אומר, שקריטריון נוסף הוא שהנערה תסכים ללכת עם העבד, שכן זה מעיד על עצמאותה וכוח רצונה.
ספורנו* אומר שעצם העובדה שהציעה מרצונה להשקות גם את הגמלים, מורה על נדיבות לב גדולה. העבד ביקש "הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ". (בראשית כד' יז') ואילו הנערה השיבה:"וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ–וַתַּשְׁקֵהוּ. וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם-כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת." (בראשית כד' יח' יט') נדיבות ליבה היא מעבר למה שביקש העבד, ובזאת הוכיחה שהיא ראויה.
רבי יצחק עראמה* מוסיף עוד, שמעבר לנדיבות הזו, יש בה טוב לב גדול עוד יותר, שכן העבד לא היה אדם מסכן, חלש, שנזקק לעזרה. יכול להיות שהיה עייף מן הדרך, והיא זיהתה זאת. ובזאת הוכיחה גם רגישות. ובכל מקרה, אומר עראמה, נדיבות ליבה הייתה גדולה.
• עם מי אתם מסכימים? איזה נימוק נראה לכם משכנע ביותר?
* רלב"ג: רבי לוי בן גרשון (בר"ת: רלב"ג) (1288 – 1344) היה פרשן המקרא, איש מדע, רופא, מתמטיקאי, ומחשובי הפילוסופים היהודיים. פעל בחבל פרובאנס שבדרום צרפת.
* רבי עובדיה ספורנו (1475 לערך – 1550 לערך) היה מחכמי איטליה במאה ה-16, רופא, גדול בתורה ובמדעים, מפרשני המקרא.
* רבי יצחק עראמה (ק"פ 1420 – רנ"ד 1494), היה מחכמי ספרד בדור הגירוש. שימש רב וראש ישיבה בסמורה אשר בצפון ספרד ומשם הוזמן לרבנות בעיר טרגונה שבדרום קטלוניה.
קברי אבות
אִלּוּ בִּקְּשׁוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁתְּהֵא דִּירָתָן
(לְאַחַר שֶׁמֵּתוּ) לְמַעְלָה,
הָיוּ יְכוֹלִים,
וְאַף-עַל-פִּי-כֵּן לֹא נִקְרְאוּ קְדוֹשִׁים
עַד אֲשֶׁר נָתְנוּ (עַד שֶׁהִסְכִּימוּ)
לָאָרֶץ לִהְיוֹת דִּירָתָם
וְנִסְתַּם הַגּוֹלֵל בִּפְנֵיהֶם.
עַל-פִּי מִדְרַשׁ שׁוֹחֵר-טוֹב, תְּהִלִּים ט"ז
זִוּוּגִים
שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָה (אישה) אֶת רַבִּי יוֹסִי: בְּכַמָּה יָמִים בָּרָא אֱלֹהֵיכֶם אֶת הָעוֹלָם?
אָמַר לָהּ: בְּשִׁשָּׁה יָמִים.
שָׁאֲלָה: וּמַה הוּא עוֹשֶׂה מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן וְאֵילָך?ְ
עָנָה: יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים – מַתְאִים אִישׁ לְאִשָּׁה וְאִשָּׁה לְאִיש.ׁ
אָמְרָה לוֹ הַמַּטְרוֹנָה: וּמַה כָּל כָּךְ קָשֶׁה בַּזֶּה?
גַּם אֲנִי יְכוֹלָה לְהַתְאִים אֶלֶף זוּגוֹת בְּיוֹם אֶחָד.
לָקְחָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שֶׁפָּחוֹת שֶׁלָּהּ, וְהִתְאִימָה אוֹתָם –
זֶה יִשָּׂא אֶת זוֹ, זוֹ תִּתְחַתֵּן עִם זֶה.
לְמָחֳרָת חָזְרוּ כָּל הַזּוּגוֹת אֵלֶיהָ כְּשֶׁהֵם רָבִים וּמִתְקוֹטְטִים בֵּינֵיהֶם.
הָלְכָה הַמַּטְרוֹנָה לְרַבִּי יוֹסִי וְסִפְּרָה לוּ אֶת הַסִּפּוּר.
אָמַר לָהּ: כָּעֵת אַתְּ רוֹאָה שֶׁאִם חָשַׁבְתְּ שֶׁזִּוּוּג זִוּוּגִים קַל הוּא,
עֲבוּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָשֶׁה כִּקְרִיעַת יַם -סוּף.
עַל פִּי בְּרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשָׁה ס"ח, בַּמִּדְבָּר רַבָּה, פָּרָשָׁה ג'
האם לדעתכם קשה למצוא בן/בת זוג לחיים?
מעניין לדעת ש:
- נשים עֲקָרוֹת רבות פּוֹקְדוֹת את קבר רחל שבבית לחם, ומבקשות לְהִיפָּקֵד ולָלֶדֶת ילדים. זאת – משום שרחל אִמֵּנוּ הייתה עֲקָרָה, ולבסוף יָלְדָה את יוסף ואת בנימין.
- הָעֵדָה המָרוֹקָאִית מקיימת בכל שנה הִילוּלָה (חגיגה המונית) ביום פטירתו של הַבַּבָּא סָאלי, הוא הרב אַבּוּחֲצִירָא, שהיה ממַנְהִיגֵי העֵדָה. הַהִילוּלָה נערכת בעיר נתיבות שבדרום הארץ – שם הוא קבור.
- אלפי יהודים מכל העולם מרחיקים בכל שנה עד לעיר אוּמָן שבמדינת אוּקְרָאִינָה, אל קברו של רבי נַחְמָן מִבְּרָסְלָב, מנהיג עֵדָה חסידית שֶחַי במאה ה-18. הם עולים אל קברו לבקש בקשות ולהתפלל.
נושא ההפטרה
ההפטרה מספרת על ימיו האחרונים של דוד המלך ועל מאבקי ירושתו. במרכז המאבק עומדים שני בני דוד, אחים אך מאמהות שונות: אדניה בן חגית ושלמה בן בת- שבע. אדניה פועל לקידום מעמדו כיורש, אולם בת-שבע, מזכירה לדוד את שבועתו לה, כי בנה שלמה, ימלוך אחריו. דוד חוזר על שבועתו, כי שלמה יירש אותו.
הקשר לפרשה
סיפור ההפטרה קשור לסיפור השני שבפרשה (בראשית כד) בארבעה דברים: הראשון-העיקרי, פתיחת סיפור ההפטרה במילים: "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים", בדומה לפתיחת הסיפור בפרשה: "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים". השני, סיפור ימיהם האחרונים של שניים מגדולי ישראל: אברהם-אבי האומה ודוד-אבי המלכות. השלישי, הדאגה להמשך השושלת. הרביעי, מתח או מאבק על ירושת האב, בין שני אחים שלא מאותה אם.
באחריותי: המשכיות הדורות
מה זו המשכיות? במדרש בראשית רבא מופיע ההסבר הבא:
כששרה הייתה בחיים היה ענן קשור בפתח האוהל, כשמתה הסתלק הענן וכשבאה רבקה חזר הענן.
כל זמן שחיה שרה היו דלתות אוהלה פתוחים לרווחה. כשמתה פסקו הדלתות מלהיות פתוחות לאורחים, כשהגיעה רבקה חזרו הדלתות להיות פתוחות. כשהייתה שרה בחיים הייתה בְּרָכָה בבצק, כשמתה פסקה הברכה ומשבאה רבקה חזרה הברכה לבצק שהכינה רבקה. בימי שרה היה נר דלוק באוהל מליל שבת לליל שבת הבא, כשמתה שרה פסק הנר והוא חזר כשהבאה רבקה. כיוון שראה יצחק שהיא נוהגת כפי שנהגה אמו, מיד הביא אותה לאוהל אמו. (על פי מדרש בראשית רבא ס)
על פי המדרש הזה התרגש יצחק כשגילה שכל הדברים שקרו כשאמו היתה בחיים- קורים שוב עכשיו, עם בואה של רבקה. תחושת ההמשכיות העניקה לו שמחה ושלווה והוא הבין שמקומה של רבקה באוהל של אמו.
- כתבו בקצרה אילן שורשים שלכם (שלוש דורות מעליכם-לעזרה שאלו את ההורים)
- במה אתם דומים וומה אתם שונים מהוריכם?
- מה זה אומר "להמשיך את המשפחה שלי" "לשמור מסורת"? האם זה חשוב בעינכם?
- ככל שמתבגרים וגדלים הרצון והאחריות לשמור על מסורות והמשכיות במשפחה הופכים לחשובים. חישבו- מה אתם כמבגרים יכולים לשמר כהמשכיות למשפחה? (מנהג שיש במשפחה , תכונה, מעשה או פעולה שמישהו מבוגר במשפחתכם מקיים ואתם רוצים להמשיך אותו…)
מחובתי: לסייע לתלמיד חדש להקלט בסביבתי
בפרשה יש הרבה מעברים של אנשים ממקום מגורים אחד לשני… אברהם ומשפחתו, רבקה עוברת לארץ חדשה עוזבת את ביתה והוריה…וגם בארץ ישראל של היום יש הרבה קליטת עלייה ועולים חדשים מגיעים.
מחובתי כבוגר לסייע לחבר/ה להקלט יותר טוב, איך?
משימת קליטה: בחרו חבר/ה מהגיל שלכם (בבי"ס או בשכונה) וחישבו איך אתם יכולים לסייע לו , שיהיה לו יותר קל להתגל לארץ שלנו, החדשה עבורו…
קיימים הרבה קשיים במעבר למקום חדש. חלקם חברתיים, חלקם קשורים לשפה ולימודים ועוד…
הציעו את עזרתכם והכי חשוב את החברות אתכם! כולם אוהבים חברים לא משנה מאיזה ארץ/עיר באנו.