מסע אל הדרשה לבני ובנות המצווה

פרשת דברים

הפרשה נמצאת בספר דברים, פרק א, פסוק א – פרק ג, פסוק כב.

הפרשה מתחילה במילים הבאות: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב.

תקצירנושאיםהרחבותפרשנותההפטרהלוקחים אחריות

תקציר הפרשהזהו. הנה הגיעו לסיומן 40 שנות נדודים במדבר ובני ישראל כבר עומדים מחוץ לארץ כנען ומתכוננים לכניסה לארץ. רגע לפני הכניסה לארץ, נושא משה את דבריו האחרונים אל העם. הוא מזכיר להם אירועים חשובים שהיו במדבר ונותן להם מצוות והנחיות לחיים בארץ.

בפרשת דברים הוא מזכיר להם, כיצד מינה שופטים שיעזרו לו בשפיטת והובלת העם. שופטים אלו נצטוו לשפוט בדרך הצדק. הוא מזכיר להם את חטא המרגלים. אותם 12 מרגלים אשר נשלחו לבדוק את הארץ ואת העם היושב בה לפני הכניסה אליה.

המרגלים חזרו אל העם והפחידו אותו שלא יוכל לכבוש את הארץ מידי יושביה. העם פחד ולא האמין שאלוהים יעזור לו בכיבוש הארץ. בעקבות זאת, העם נענש בכך שהוא לא יכנס לארץ, אלא רק בניו ובנותיו. לכן נאלץ העם ללכת 40 שנה במדבר, עד להחלפת הדור.

משה מזכיר להם את האירועים שקרו עם העמים היושבים בגבולות הארץ, בעבר הירדן המזרחי (מדינות ירדן וסוריה של ימינו): מצד אחד, כיצד לא יצאו למלחמה עם בני עשו, מואב ועמון בשל הקרבה ההיסטורית בין העמים. מצד שני, כיצד נלחמו וניצחו בקרב נגד שני מלכי האמורי: סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן (אזור הגולן של ימינו). את ארצותיהם של מלכי האמורי ביקשו לעצמם שבטי ראובן, גד וחצי שבט המנשה לנחלה במקום נחלתם בארץ כנען.

משה סיכם איתם שכך יהיה, אולם רק לאחר שיעזרו לשאר העם בכיבוש ארץ כנען. זהו. הנה הגיעו לסיומן 40 שנות נדודים במדבר ובני ישראל כבר עומדים מחוץ לארץ כנען ומתכוננים לכניסה לארץ. רגע לפני הכניסה לארץ, נושא משה את דבריו האחרונים אל העם. הוא מזכיר להם אירועים חשובים שהיו במדבר ונותן להם מצוות והנחיות לחיים בארץ.

בפרשת דברים הוא מזכיר להם, כיצד מינה שופטים שיעזרו לו בשפיטת והובלת העם. שופטים אלו נצטוו לשפוט בדרך הצדק. הוא מזכיר להם את חטא המרגלים. אותם 12 מרגלים אשר נשלחו לבדוק את הארץ ואת העם היושב בה לפני הכניסה אליה. המרגלים חזרו אל העם והפחידו אותו שלא יוכל לכבוש את הארץ מידי יושביה.

העם פחד ולא האמין שאלוהים יעזור לו בכיבוש הארץ. בעקבות זאת, העם נענש בכך שהוא לא יכנס לארץ, אלא רק בניו ובנותיו. לכן נאלץ העם ללכת 40 שנה במדבר, עד להחלפת הדור.

משה מזכיר להם את האירועים שקרו עם העמים היושבים בגבולות הארץ, בעבר הירדן המזרחי (מדינות ירדן וסוריה של ימינו): מצד אחד, כיצד לא יצאו למלחמה עם בני עשו, מואב ועמון בשל הקרבה ההיסטורית בין העמים. מצד שני, כיצד נלחמו וניצחו בקרב נגד שני מלכי האמורי: סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן (אזור הגולן של ימינו).

את ארצותיהם של מלכי האמורי ביקשו לעצמם שבטי ראובן, גד וחצי שבט המנשה לנחלה במקום נחלתם בארץ כנען. משה סיכם איתם שכך יהיה, אולם רק לאחר שיעזרו לשאר העם בכיבוש ארץ כנען.

נושאים מתוך הפרשהבמדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.

בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על הפרשה:

מסכמים תקופה
עזרה מהאחר
אמונה וספק
דור הולך ודור בא
השתתפות בנטל
הרחבות על הפרשה

לפניכם מספר יצירות תרבותיות הקשורות לפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.

שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.

משה מדבר אל בני ישראל
רבותי ההיסטוריה חוזרת חיים חפר

פרשנות על הפרשהכאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.

מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.

מחפשים את החניה
ההר הבין-לאומי שלנו
כמה כוכבים בשמים?
המרגל אלי כהן

ההפטרה של הפרשהנושא ההפטרה

אשכנזים וספרדים: תוכחה לישראל על עזיבתם את ה' ועל קרבנות הרשעים שאינם רצויים לה'. ביקורת על השחיתות והבטחה להשבת משפט הצדק לירושלים.

תימנים: ביקורת על השחיתות והבטחה להשבת משפט הצדק לירושלים

הקשר לפרשה

תקופת הקריאה המתחילה בפרשת מטות בספר במדבר ומסתיימת בפרשת נצבים בספר דברים, סמוכה לתקופה המתחילה בתענית י"ז בתמוז (על פריצת חומות ירושלים, בזמן המצור הבבלי, ימי בית המקדש הראשון). הימים שבין י"ז בתמוז לתענית ט' באב (על חורבן בתי המקדש הראשון והשני), נקראים ימי 'בין המיצרים', או 'שלושת השבועות'. בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות.

לכן בשבתות של תקופה זו, נקראות הפטרות שאינן קשורות לנושא הפרשה, אלא לנושא החורבן. הפטרות אלו מכונות: 'תלתא דפורענותא' (שלוש של פורענות). כלומר, שלוש הפטרות (לפרשות:מטות, מסעי ודברים) המדברות על פורענות, כלומר על חורבן. לאחר תענית ט' באב, מתחילה תקופה של שמחה ונחמה. לכן בשבע השבתות שלאחר ט' באב, נקראות הפטרות שאינן קשורות לפרשה, אלא לנחמה על החורבן.

רבותי ההיסטוריה חוזרתאחריות ומחויבות מתוך הפרשה

בפרשת דברים מסכם משה ארבעים שנות נדודים במדבר. הוא מספר לבני ישראל את ההיסטוריה, אותה לא כולם מכירים. יש כאלו שנולדו לאחר האירועים, ומשה מרגיש אחריות להפוך אותם לחלק מנושא הידע ההיסטורי של עם ישראל.

האם גם אתם נושאים ידע היסטורי לגבי משפחתכם? בר/בת המצווה שלכם זו הזדמנות עבורכם לקחת אחריות, ולברר את הסיפורים המשפחתיים שלכם. מה היה שם, כשהוריכם היו בגילכם? כשסבא וסבתא היו בגילכם? איך םה חגגו בר/בת מצווה? על מה הם היו אחראים בבית, כשהיו בגילכם? האם היו להם תחביבים? איזו מוזיקה שמעו? איך עלו לארץ, אם לא נולדו כאן?

בדרשה שלכם תוכלו לשלב סיפור מעניין מההיסטוריה של משפחתכם, ולבדוק, איך זה השפיע או משפיע עד היום עליכם, או על משפחתכם.

 

בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים