הפרשה נמצאת בספר דברים, פרק לב.
הפרשה מתחילה במילים הבאות: הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי-פִי.
פרשת האזינו היא מהפרשות המיוחדות ביותר בתורה. גם אם לא קראתם עדיין מילה אחת מהכתוב בפרשה, פתחו והציצו בעמודי הפרשה ותראו: במקום שורות ארוכות ופסקאות מלאות, תמצאו שני טורים ארוכים של מילים קצרות. כך כותבים שירה ואכן, רוב פרשת "האזינו" היא שירה. השירה חשובה למשה והוא מזמין את העולם כולו להקשיב: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי-פִי" (ל"ב, א).
משה רבנו הזקן עומד לפני בני ישראל. עוד מעט יכנסו בני ישראל לארץ המובטחת בלעדיו והוא דואג להם. משה מכיר את העם והוא יודע עד כמה הם קצרי סבלנות, חסרי אמונה ורגילים לעזרה: ארבעים שנה הם נדדו במדבר, דאגו להם לאוכל ולמים, שמעו את תלונותיהם הרבות וטיפלו בהן, שוב ושוב הם ביקשו לחזור למצרים ולא האמינו באלוהים.
ההיסטוריה של הנדודים מלמדת שבני ישראל הם לא הקבוצה החזקה ביותר להתמודדות עם ארץ חדשה ותנאים חדשים. החששות הללו מביאים את משה לחבר שירה, שירה של אזהרות, זיכרונות ותיאור העתיד שמצפה להם. משה משתדל לצייד אותם בצידה לדרך: הכוונה אינה לקופסאות שימורים או למים, אלא לכללי התנהגות: לזכור את התורה, לקיים מצוות, להאמין.
שירת "האזינו" מדגישה את חשיבות הזיכרון: "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר. שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" (ל"ב, ד). לזכור את גדולתו של אלוהים ואת הטוב שעשה לבני ישראל, כי: "הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ, הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" (ל"ב, ו). לזכור את דאגתו של אלוהים לבני ישראל: דאגה ומסירות: "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף" (ל"ב, יא).
משה מזהיר את בני ישראל שלא יהיו כפויי טובה: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (ל"ב, טו). משה חושש שכאשר בני ישראל יתבססו בארצם, יחיו בשקט, יקימו בתים ויתפרנסו בכבוד (כלומר – ישמינו מרוב נחת), הם ישכחו את אלוהים ו'יבעטו' בו. אלוהים בתמורה יכעס מאוד ויעניש אותם, או במילים של משה: "אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת, חִצַּי, אֲכַלֶּה-בָּם" (ל"ב, כז). אבל אלוהים לא ישכח את עמו – כך מבטיח משה – הוא ינקום בפוגעים בהם: "אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי, וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם"(ל"ב, מא).
לאחר שמשה מסיים לומר את השירה, הוא מזכיר לבני ישראל: שמרו את התורה. אלוהים פונה אליו ומזכיר לו שבשל חטאו במי-מריבה (מפרשת חוקת), הוא לא יכנס לארץ. משה יוכל רק לצפות אל הארץ מהר נבו.
במדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.
בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על פרשת בראשית:
לפניכם מספר יצירות תרבותיות הקשורות לפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.
שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.
כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.
מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.
נושא ההפטרה
אשכנזים וספרדים – שירת דוד: ה' הוא השומר על דוד ומושיעו מיד אויביו, שירה על גילוי השכינה ועל השגחת ה' והודיה לה'.
תימנים – ההפטרה עוסקת בגמול לצדיק ולרשע ובאפשרויות התשובה שלהם.
הקשר לפרשה
אשכנזים וספרדים – צורת הקריאה/הכתיבה המשותפת של שירה.
תימנים – העיסוק המשותף בחטא ובתשובה.
שיר שיר עלה נא
חלק ניכר מהפרשה כתוב בצורת שיר. אתם בוודאי יודעים שלא קל לכתוב שיר. אך משה רוצה שבני ישראל יזכרו את מה שהוא מבקש לומר להם, ולכן הוא אומר להם את זה בשיר. גם אתם יכולים לומר את מה שיש לכם לומר בדרשה, בשיר.
מצאו את המילים הנכונות אותם אתם רוצים לומר להוריכם, וחרזו אותם לשיר. כך תרגשו אותם ותתנו להם להרגיש שלא רק חשבתם עליהם, אלא גם השקעתם מאמץ בכתיבת שיר שמיועד במיוחד עבורם.
בהצלחה.
