מסע אל הדרשה לבני ובנות המצווה

פרשת שופטים

הפרשה נמצאת בספר דברים, פרק טז, פסוק יח – פרק כא, פסוק ט.

הפרשה מתחילה במילים הבאות: שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ, וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶק.

תקצירנושאיםהרחבותפרשנותההפטרהלוקחים אחריות

בפרשת שופטים אנו מוצאים חוקים נוספים אותם מקבלים בני ישראל ממשה, אשר ידריכו את חייהם בארץ. בין החוקים הרבים בפרשה מופיעים,תקציר הפרשה למשל,  החוק להקמת מערכת משפט מסודרת והכללים למערכת כזו, כמו החובה לערוך משפט צדק ואיסור על לקיחת שוחד.

עוד מוזכרים הכללים החלים על מלך מישראל, כמו האיסור להרבות לו רכוש. בפרשה כתוב, שכאשר בני ישראל יגיעו אל הארץ, וירצו להמליך על עצמם מלך, על המלך להיות מתוכם, ולא מישהו זר. כמו כן, עליו להיות אדם צנוע, ש"לא ירבה סוסים". כלומר, שלא יהיה לו רכוש רב, שיסנוור את עיניו.

הפרשה דנה גם במעמדו ובתפקידו של הנביא;  רק אלוהים יקבע מי הוא נביא, וישים בפיו דברים. אדם אשר לא בחר בו ה' ולא שם דברים בפיו, ובכל זאת מחליט לדבר בשם ה', הוא חוטא, ואין להקשיב לו.

בפרשה יש הוראה להקים ערי מקלט לאדם שהרג אדם אחר בלי כוונה. כמו כן, מוזכרים כללים החלים בעת יציאה למלחמה, כמו האפשרות שיש לאנשים מסוימים לחזור לביתם ולא להלחם. למשל מי שבנה בית, וטרם הספיק לחנוך אותו. מי שנטע כרם, וטרם הספיק לבצור ממנו את ראשית הפרי. אנשים אלו משוחררים ממלחמות.

בהמשך הפרשה ישנה הנחייה מפורשת להציע לעיר שלום לפני שתוקפים אותה, והוראה שלא לכרות עץ מאכל על מנת להשתמש בו לחומת מצור על העיר.

בפרשה מובא גם טקס מיוחד, אותו מקיימים במקרה בו מוצאים אדם שנהרג אך לא ידוע על-ידי מי.

נושאים מתוך הפרשהבמדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.

בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על פרשת בראשית:

לרדוף צדק

בפרשת שופטים, מצווה משה את העם להקים מערכת משפט אשר שופטיה ישפטו את העם משפט צדק:

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ… וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶק. לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים, וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ…" (טז, יח-כ).

כיצד אתם מבינים את המושג לרדוף צדק? האם אתם רודפים אחר צדק? האם אתם רואים קשר בין רדיפת צדק לגיל ההתבגרות?

מלך צנוע

בפרשת שופטים, נותן משה לעם ישראל, את הכללים על פיהם לנהוג במידה וירצו להמליך על עצמם מלך. חלק מהכללים אוסרים על המלך להרבות לעצמו רכוש כמו: סוסים, כסף וזהב ונשים. הסיבה לכך היא כדי שישמור על ענווה: "לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" (יז, כ). על המלך לשמור על צניעות, על ענווה. אסור לו להתנשא ולהתגאות מעל נתיניו.

מה אתם חושבים על מידות אלו של צניעות וענווה? האם אלו מידות הראויות למלך? האם למנהיגים שלנו יש מידות כאלו? האם מידות אלו חשובות לכם? האם אתם רואים קשר בין צניעות וענווה לגיל ההתבגרות?

יש גבול
בפרשת שופטים מופיע הכלל הבא: "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ, אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ, אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ" (יט, יד). הכלל אומר שאסור לאדם להרחיב את גבול נחלתו, את גבול ביתו, על חשבונו של שכנו. אסור להסיג, כלומר להזיז, את גבול השכן.

גבולות מגדירים לכל אדם את המקום שלו ולכל אחד זכות לשמור על מקומו. גם בזהות אישית, דעות, מעשים וכדומה יש לכל אחד גבול משלו.

מה הגבולות שלכם? כיצד אתם שומרים עליהם? האם אתם שומרים גם על גבולות של אחרים? האם אתם רואים קשר בין גבולות לגיל ההתבגרות?

לעשות למען השלום

בפרשת שופטים, מצווה משה את העם, כי במידה ויצאו להלחם עם עיר כלשהי מחוץ לארץ, תחילה עליהם להציע לעיר שלום: "כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ, וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם. וְהָיָה אִם-שָׁלוֹם תַּעַנְךָ, וּפָתְחָה לָךְ, וְהָיָה כָּל-הָעָם הַנִּמְצָא-בָהּ, יִהְיוּ לְךָ לָמַס–וַעֲבָדוּךָ. וְאִם-לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ, וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה-וְצַרְתָּ עָלֶיהָ." (כ, יא-יב). אין מדובר בשלום של יחסי קירבה, אלא הימנעות ממלחמה. אולם עדיין אנו לומדים מכאן את חשיבות השלום.

מה אתם חושבים על השלום? האם שלום עושים רק בין מדינות ואומות? האם אתם עושים שלום בחייכם שלכם? האם אתם רואים קשר בין עשיית שלום לגיל ההתבגרות?

הרחבות על הפרשה

לפניכם מספר יצירות תרבותיות הקשורות לפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.

שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.

עיר מקלט

הפרשה על מערכת המשפט שתקום בארץ ישראל, ואשר תדריך את בני ישראל איך לנהוג. בארץ, כך אומרת הפרשה, ישרור הצדק. כדי שזה יקרה, תקום מערכת משפט מסודרת.

בפרשה מסופר גם על מקום מיוחד שצריך להכין, אליו יכול להגיע מי שהרג בטעות מישהו אחר. מקום זה נקרא "עיר מקלט" לפניכם כמה יצירות שעוסקות בנושאים של צדק, ועיר מקלט. בדרשה שלכם תוכלו לומר את דעתכם על צדק בחברה בה אתם גדלים, ולקשור את זה לפרשה.

 צדק צדק תרדוף – מאיר אריאל

 עיר מקלט – אהוד בנאי

 אדוני השופט – חיים חפר

פרשנות על הפרשהכאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.

מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.

טיול בפרשה

ביקור בבית המשפט העליון

לפרשה שלנו קוראים "שופטים", וזה לא סתם. אחד העיסוקים המרכזיים בפרשה שלנו הוא מינוי שופטים טובים והגונים, כבסיס חשוב לקיום של חברה הוגנת. העיסוק הזה, וגם שמה של הפרשה, מציעים מאליהם ביקור בכתר של המשפט הישראלי של ימינו: בניין בית המשפט העליון בירושלים.

את בית המשפט העליון תכננו באמצע שנות השמונים אח ואחות, שכל אחד מהם אדריכל מפורסם בפני עצמו – רם כרמי ועדה כרמי-מלמד. השניים יצרו מבנה חגיגי במיוחד – מודרני מצד אחד ומסורתי מצד שני. בצד המודרני אפשר לראות במבנה טכנולוגיות בניה מודרניות לצד צורות גיאומטריות אופייניות לאדריכלות מודרנית (חרוט, כדור וכדומה).

בצד הקלאסי המסורתי אנו מוצאים בנייה באבן ירושלמית מסורתית, בכך שאין במקום ציורים אלא רק פסיפסים לרוב וחלונות נוף שמכניסים אל תוך הבניין את מראה גגות הרעפים האדומים של שכונת נחלאות הסמוכה.

בבניין בית המשפט העליון נמצאים אולמות המשפט, לשכות השופטים וגם מוזיאון למורשת המשפט. אפשר ומומלץ לבקר בבית המשפט העליון. המבנה המפואר פתוח לציבור ואף מתקיימים שם סיורים מודרכים ליחידים ולקבוצות. מומלץ להתקשר מראש, בכדי לוודא את שעות ההדרכה.

טוב לדעת

מי רוצה להיות מלך

רוצה להיות מלך, או מלכה? נשמע נחמד – לגור בארמון ענק משיש וזהב, לבחור בכל יום חדר ענק ומפואר אחר שבו אפשר לישון, לאכול מעדני מלכים בכל ארוחה, לעסוק בטיול לאורך האגם הפרטי ולנסוע בכרכרות מפוארות…

אבל מה זה מלך, בכלל?

התשובה לשאלה הזאת אינה פשוטה כלל וכלל. כאשר הסביר משה לעם, בפרשת שופטים, כיצד יש להמליך מלך על ישראל (אם העם יתעקש לעשות זאת) – התכוון למלך חזק, שישלוט בעם מכל הכיוונים – יקבע את החוקים, יחליט לאן ילכו אוצרות המדינה, איפה יבנו ערים, נגד מי נלחמים וכיצד. הוא גם יהיה השופט העליון ומי שמייצג את העם בטקסים.

מלך כזה היה נקרא היום, אולי, “ראש ממשלה", אבל היה כולל גם תארים נוספים: “יושב ראש הכנסת", “רמטכ"ל, “נשיא בית המשפט העליון" וגם "נשיא". מלך עם כל כך הרבה סמכויות נדיר ביותר בימינו. אפשר למצוא כאלה בכמה נסיכויות נפט במפרץ הפרסי ובמקומות בודדים נוספים – וגם אצלם המלכות מצומצמת יחסית לדוד המלך, או לשלמה המלך.

מלכים נפוצים יותר היום הם בעלי סמכויות חלקיות על השליטה בעם (בערך כמו ראש הממשלה בישראל), או שהתפקידים שלהם ייצוגיים ורשמיים, בלי סמכות אמיתית לשנות משהו בהנהגה (בערך כמו נשיא המדינה בישראל).

דוגמאות לסוג הראשון של המלכים הנפוצים כיום: עבדאללה מלך ירדן ועבדאללה מלך סעודיה. דוגמאות לסוג השני: המלכה אליזבט השניה בבריטניה והמלך קארל ה-16 גוסטאב בשבדיה.

לגדול באוגנדה?

לגדול באוגנדה

אחת ההנחיות החשובות שניתנות למלך היא – שידאג להשאיר את העם בארץ ישראל, ולא לרדת מהארץ בשביל להרוויח יותר כסף. ההנחייה החשובה הזו מזכירה לנו את אחד הסיפורים המוזרים בהיסטוריה המודרנית של עם ישראל שנקראת "תוכנית אוגנדה".

הכל החל לפני יותר ממאה שנים, כאשר היהודים הציונים באירופה ניסו למצוא דרך לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, שנקראה אז פלסטינה. פלסטינה הייתה חלק מהממלכה הטורקית, היו בה מעט טורקים, מעט ערבים, מעט יהודים, מעט צמחיה ומזון והרבה יתושים ומחלות. הבעיות האלה, ובעיות ביורוקרטיות ופוליטיות נוספות גרמו לרבים, ובהם תיאודור הרצל, מקים התנועה הציונית, לחפש מקומות חלופיים ופשוטים יותר ליישוב יהודים.

חבלי הארץ שעלו כאפשריים ליישוב יהודים כללו מקומות בסיני, בעירק, בקפריסין ואפילו בארגנטינה. הכוונה לא הייתה להקים מדינה במקומות הללו לאורך זמן, אלא למצוא פתרון זמני – עד שאפשר יהיה להתיישב בארץ ישראל.

האפשרות המעניינת ביותר שעלתה הייתה התיישבות באפריקה. נהוג לומר שההתיישבות נועדה לאוגנדה, אבל יהיה מדויק יותר לומר שמדובר בחבל ארץ במזרח אפריקה, בין אוגנדה לקניה. ההצעה הזו הייתה מעניינת במיוחד כיוון שהרצל קידם אותה, והצליח להשיג את התמיכה הרשמית של האימפריה הבריטית החזקה, שאחזה בחבל הארץ הזה.
אתם יכולים לתאר את הוויכוחים בין היהודים כאשר דנו בהצעה הזו בקונגרסים היהודיים. הוויכוחים היו מרים וראשי המתווכחים היו הרצל עצמו (בעד) ומנחם אוסישקין (נגד).

הדחייה הסופית של ההצעה להתיישב באוגנדה הגיעה בקונגרס הציוני השביעי, שנערך בשנת 1905.

בנקודה הזו חשוב להדגיש: הרצל לא רצה שנתיישב באוגנדה כדי להרוויח יותר כסף, אלא להציל יהודים – לא הייתה לו כל כוונה לעבור על ההנחייה שכתובה בפרשת שופטים.
עכשיו נסו לחשוב, איך זה היה לגדול באוגנדה…

נופל על לשון

כי האדם עץ השדה

"כי האדם עץ השדה/
כמו האדם גם העץ צומח/
כמו העץ האדם נגדע"

כתב נתן זך בשירו העצוב "כי האדם עץ השדה", ששר אחד מגדולי זמרינו, שלום חנוך. ומה אנו מבינים מכך? שמשמעות המשפט היא: העץ הוא כמו האדם.

אבל הפסוק המקורי, בפרשת שופטים שאותה אנו לומדים, אומר בדיוק את ההיפך: האדם איננו עץ השדה. הדבר נאמר בדרך של שאלה, כאשר משה מנחה אותנו שלא לגדוע עצי מאכל כאשר נלחמים באויב. “האם העץ הוא כמו אדם, שיכול להגן על עצמו מפניך, כאשר אתה נלחם בו?” נשאלת שאלה שהתשובה לה ברורה (שאלה רטורית): העץ איננו כמו האדם, ולכן אינו יכול להגן על עצמו.

נקודה למחשבה

שלום שלום

"לפני שתצאו למלחמה מול אויב,” אמר משה לבני ישראל בפרשת שופטים, ערב הכניסה לארץ ישראל "אתם חייבים קודם כל להציע להם שלום".

מאז הקמתה של מדינת ישראל – עסקו מנהיגיה השכם והערב בהשגת שלום עם שכנינו. בימי הקמתה של המדינה נראה היה הדבר כבלתי אפשרי. מדינות ערב, השכנות לנו, רצו בהשמדתנו ולמרות שזה עתה הגיעו יהודים מהשואה הנוראה באירופה – הערבים לא הסכימו שארץ ישראל תהיה מפלט ליהודים.

הורינו וסבינו הגיבו באומץ רב ופגעו בכל אלו שניסו לפגוע בהם, אבל בכל אותו זמן התאמצו הישראלים להשיג הסכמי שלום עם הערבים. מאז הקמת המדינה ועד היום הצלחנו לחתום על הסכמי שלום עם כמה מדינות – מגדולות האויבות שלנו בימי קום המדינה: מצרים, ירדן וגם הפלסטינאים שגרים בתחומי יהודה, שומרון וחבל עזה (“הסכמי אוסלו”). שני הסכמי השלום הראשונים מחזיקים מעמד עד היום.

תקופות שלום כאלה ואחרות חוותה מדינת ישראל עם מדינות נוספות ובהן אירן (עד למהפכה האירנית בסוף שנות השבעים), מרוקו (מימי הסכמי אוסלו) ואפילו לבנון. תקופת השלום עם לבנון הייתה קצרצרה – פחות מחודש שבו שלט בלבנון בשיר ג'מאייל, לאחר מלחמת שלום הגליל. עם הרצחו של האיש – נגוזה תקופת השלום.

כולנו מקווים לראות כבר את הימים שבהם ייחתמו הסכמי שלום עם שאר מדינות ערב ושכנות נוספות – סוריה, לבנון, סעודיה, אירן, עירק, לוב וכל היתר.

ההפטרה של הפרשהנושא ההפטרה

נבואת נחמה לישראל: ה' הוא השומר על עם ישראל, ה' יסיר את הרעה מישראל ויתנה על אויביהם, ירושלים וישראל ישתחררו מיד אויביהם, ה' ישוב אל ציון, ה' הולך לפני ואחרי ישראל.

הקשר לפרשה

לאחר תענית ט' באב, מתחילה תקופה של שמחה ונחמה. לכן בשבע השבתות שלאחר ט' באב, נקראות הפטרות שאינן קשורות לפרשה, אלא לנחמה על החורבן. הפטרות אלו מכונות: 'שבע דנחמתא' (שבע של נחמה). כלומר, שבע הפטרות (לפרשות: ואתחנן; עקב; ראה; שופטים; כי תצא; כי תבוא; נצבים) המדברות על נחמה-על תקומה. הפטרות החורבן לקוחות מספרי ירמיהו וישעיהו והפטרות הנחמה לקוחות כולן מישעיהו בלבד.

שלום עליכם
אחריות ומחויבות מתוך הפרשה

בפרשה מוזכרת המצווה להציע שלום לעיר, לפני שיוצאים נגדה למלחמה.

בדקו, כיצד אתם יכולים לקחת אחריות על הבאת שלום בכיתתכם, בשכונה, או אפילו במשפחה, ביניכם לבין אחיכם או אחיותיכם. רגע לפני שפורץ ריב, לפני שצועקים וכועסים, האם אפשר להציע שלום?

עתה, כאשר אתם בגיל ההתבגרות, קחו אחריות ובדקו, היכן תוכלו להשכין שלום. הציעו דרכים שונות להבאת שלום בין אדם לחברו. נסחו לעצמכם, כיצד תוכלו לעשות זאת בדרך הטובה ביותר. ואז, ברגע הנכון, הציעו שלום במקום מלחמה כאשר אתם עומדים לפני מריבה עם אח, עם אחות, עם חבר, עם חברה, או כאשר אתם רואים שניים מחבריכם הקרובים מסתכסכים ביניהם.

Error: Only up to 6 widgets are supported in this layout. If you need more add your own layout.

תבנית נגישות פופ אפ