פרשת ויקרא

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אֶלְעָזָר
שֶׁהָיָה לוֹ אִילָן נָטוּעַ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ
וַעֲנָפָיו נוֹטִים לְשָׂדֶה אַחֵר.
פַּעַם בָּא אָדָם אֶחָד לְפָנָיו לַמִּשְׁפָּט לְפָנָיו וְאָמַר:
אִילָנוֹ שֶׁל אִישׁ פְּלוֹנִי נוֹטֶה לְתוֹךְ הַשָּׂדֶה שֶׁלִּי.
אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינַא: לֵךְ עַכְשָׁו לְבֵיתְךָ, וּבוֹא שׁוּב מָחָר.
הִתְפַּלֵּא אוֹתוֹ אָדָם וְאָמַר לוֹ:
אֶת כָּל הַדִּינִים הַבָּאִים לְפָנֶיךָ
אַתָּה שׁוֹפֵט אוֹתָם וּפוֹסֵק בָּהֶם מִיָּד,
וְאֶת מִשְׁפָּטִי אַתָּה מְאַחֵר? וְהָלַךְ לוֹ.
מֶה עָשָׂה רַבִּי חֲנִינַא בֵּינְתַיִם?
מִיָּד שָׁלַח פּוֹעֲלָיו
וְקָצַץ אֶת הָאִילָן שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְנוֹטֶה לְשָׂדֶה אַחֵר.
לְמָחֳרָת בָּא בַּעַל הָאִילָן לְפָנָיו לַדִּין.
אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינַא:
צָרִיךְ אַתָּה לָקוֹץ (לִקְצֹץ, לִגְזֹם) אֶת הָאִילָן שֶׁלְּךָ.
עָנָה לוֹ הָאִישׁ: וְלָמָּה אִילָן שֶׁלְּךָ עֲנָפָיו נוֹטִים לְשָׂדֶה אַחֵר?
אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינַא:
צֵא וּרְאֵה, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת הָאִילָן שֶׁלִּי
כָּךְ עֲשֵׂה לָאִילָן שֶׁלְּךָ!
מִיָּד הָלַךְ הָאִישׁ וְקָצַץ גַּם הוּא אֶת אִילָנוֹ.

פתרון בעיות- איך פותרים בעיות? מהי דוגמא אישית לפי המדרש? ומה הקשר בין דוגמא אישית לפתרון בעיות?

אנו מכירים את הביטוי "לְהַחְטִיא את המטרה", שמשמעו "לפַסְפֵס", לסטות מהמטרה. כך גם מי שחוטא – סוֹטֶה מדרך הישר באותו רגע, עוזב את הדרך הנכונה, ולא מקיים את מצווֹת האֵל, שהרי הַחֵטְא הוא עבֵירה על אחת המצווֹת שבתורה. המקרא מלא בסיפורים על חֲטָאִים, עוֹנָשִים ותיקון החטא.

כמה דברים שכדאי לדעת על חֲטָאִים:

החֵטְא ניתָן לתיקון; בֶּעָבָר נעשָׂה התיקון על ידי הבאת קורבן אל בית המקדש, ובימינו – על ידי בקשה שבלב לחזור בתשובה. כך לגבי חֲטָאִים שבין אדם לאלוהים. אולם, כאשר מדובר בחטא שבין אדם לחברו (כמו, למשל, הַעְלָבַת אדם אחר), צריך האדם, ראשית, לבקש את סליחתו של האדם הנפגע, ורק אז יִפְנֶה אל אלוהים ויִתְוַודֶה על מעשיו.

מהו החטא הראשון בתולדות האדם, על פי המקרא? חטאם של אדם וחווה בגן עדן, אשר אכלו מפרי עץ הדעת לאחר שקיבלו הוראה מפורשת שלא לאכול ממנו! אדם, חוה והנחש נענשו על חטאם כל אחד בדרכו, וגם גורשו מגן עדן.

ישנה הבחנה בין שני סוגים של חטא: חטא שנעשה בִּשְגָגָה, בטעות, כמו פגיעה בגופו של אדם ללא כוונה, או חטא שנעשה בזָדוֹן, בכוונה תחילה, למשל, פגיעה באדם מתוך כוונה. חשוב להדגיש כי אדם אחראי גם על מעשה שנעשה גם אם נעשה בשגגה (לא בכוונה).

האל דורש מבני האדם להיות מודעים ואחראים כל הזמן למעשיהם ואין דבר כזה "קרה לי בטעות". נכון שלא התכוונת לחטוא אך גם לא נזהרת מספיק ולא היית ער לסביבתך!

כשמישהו עושה מעשים מיוחדים כדי להתחמק מעונש, אומרים עליו שהוא "נאחז בקרנות המזבח". בפרשה שלנו, ויקרא, אנחנו נתקלים בצורך לשפוך את דם הקרבן על מקום שנקרא "קרנות המזבח".

קרן היא הפינה (חובבי כדורגל מכירים היטב את המונח!). למזבח היו ארבע קרניים – או קרנות. אלו גם נראו מעט כמו קרניים, שבולטות מקצה המשטח העליון של המזבח.

דרך המזבח הוקרבו קרבנות כדי לפנות ישירות לאל ולכן המזבח נחשב למקום קדוש במיוחד. היות שהמזבח קדוש כל כך, לעתים ברחו אליו אנשים שרדפו אחריהם, תפסו בידיהם את קרנות המזבח – וכך איש לא העז לפגוע בהם לרעה. לפחות כל עוד הידיים לא התעייפו והם נפלו מהמזבח…

התורה מקדישה התייחסות מיוחדת אל אותם האנשים הנאחזים בקרנות המזבח בנסיון לחמוק מעונש ואומרת כי אם מדובר באדם שרצח אדם אחר – מותר למשוך אותו אפילו מקרנות המזבח, כדי להעניש אותו.

בספר מלכים שבתנ"ך מסופר על הרמטכ"ל של דוד המלך, יואב, שנאחז בקרנות המזבח כדי לברוח משלמה – בנו של דוד, לאחר שניסה למרוד בו. האחיזה בקרנות המזבח לא עזרה ליואב, שנלקח משם ונענש.