פרשת בהר
הפרשה נמצאת בספר ויקרא מפרק כה עד פרק כו פסוק ב.
הפרשה מתחילה במילים הבאות:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה'
.
בפרשה מוזכרות מצוות חשובות ביותר השומרות על הסדר החברתי והדאגה לחלשים כמו העני והעבד. לצד אלה מופיעה דאגה למישהי נוספת, חשובה: האדמה. כן, גם לה התורה דואגת ודורשת שניתן לה שנות מנוחה…
מצוות השמיטה – הפרשה נפתחת במצווה לאומית וחברתית – מצוות השמיטה. פעם בשבע שנים על כל עובדי האדמה, החקלאים היהודים, להפסיק את עבודתם בקרקע ולנוח! הם מצווים להפקיר את שדותיהם ומטעיהם!
מדוע? ישנן כמה סיבות למצווה זו. ראשית, באמצעות שמיטת (עזיבת) האדמה, גם אדמת ארץ הקודש זוכה למנוחה כל שנה שביעית (כמו מנוחת השבת). שנית , שמיטת האדמה מזכירה לנו מי ברא את האדמה ולמי היא שייכת. מתוך ידיעה והכרה שהאדמה שייכת לה' האדם מבין שלא הכול בעולם זה בשליטתו ושלא הוא הבעלים של האדמה.
סיבה שלישית החשובה מכולם- כשהכול מופקר כולם יכולים ליהנות מהפירות ובמיוחד העניים והחלשים. זוהי מצוות שְמִיטַת קרקעות. התורה מדגישה כי אם מצוות השמיטה תישמר, יהיה שלום, יהיו גשמים ושפע גדול בארץ לאנשים ולאדמה…
מצוות היובל – פעם בחמישים שנה (כלומר, לאחר שבע פעמים של שנת שמיטה – שבע כפול שבע) מגיעה שנת היוֹבֵל. שנה זו מקודשת לה', וגם בה שומטים את הקרקעות (מפסיקים את העבודה), משחררים את כל העבדים, ומחזירים אחוזות קרקע לידיהם של בעליהן הראשונים- כל העולם מתאפס ומתחילים מהתחלה.
* איסור הונאה – יש מצבים שבהם אדם יורד מנכסיו ונזקק לעזרה. הפרשה מראה לנו מהם היחסים הכלכליים-חברתיים בין אדם לאדם. מי שנותן הלוואה אסור לו לגבות ריבית עליה. וגם בשנות השמיטה והיובל הנכסים חוזרים לבעלים והחובות מתבטלים.
* עבד עברי ועבד כנעני – חוקים וכללים ביחס לעבד. זכויותיו והחובות של האדון כלפיו.
במדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.
בכל פרשה ישנם נושאים מרתקים רבים שיכולים לשמש אתכם בכתיבת הדרשה שלכם. הנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על הפרשה:
מהי? מהי חשיבותה של המנוחה, גם לאדם וגם לאדמה? מה החשיבות של השבת בחייכם שלכם? בחרו באחת מן הסיבות שהוסברו לשמיטת הקרקע וכתבו את עמדתכם בנוגע אליה. האם אתם מזדהים עם הסיבה הזאת?
מהי אדמת ארץ-ישראל, מה הקשר שלי אליה? מה כ"כ מיוחד באדמת ישראל שאלפי דורות ציפו והתפללו להגיע אליה ואף כינו אותה "אדמת הקודש"? האם בימינו יש לה משמעות מיוחדת?
עבד עברי (אדם שבגלל עוני מכר את עצמו לעבדות) חובה על בעליו לשחררו בשנת היובל, כדי להדגיש כי האיש אינו רכוש.
האם עדיין קיימים עבדים בימינו? האם אתם כמצטרפים לעולם המבוגרים יכולים לקחת אחריות בנושא "עבדות" של ימינו? האם אתם רואים בסביבתכם אנשים שהייתם מכנים אותם "עבדים" מה האחריות והסיוע שאתם יכולים לתת לאדם כזה? על נושא לקיחת אחריות חברתית וסיוע לחלש תוכלו לדבר בדרשתכם.
עבדות היא לא רק מצב של שעבוד פיזי. בימינו מדברים גם על עבדות מסוג אחר- שעבוד לרכוש, לכסף, למעמד. האם אתם מרגישים משועבדים למשהו? האם ישנם דברים בסביבתכם שאתם וחבריכם משועבדים אליהם, והייתם רוצים להשתחרר מהם?
מי צריך לדאוג לאדם שמכר עצמו לעבדות בגלל עוני? מי צריך לשחרר אותו ולשלם עבורו אם הוא יכול? בפרשה כתוב: "אחרי נמכר גאולה תהיה לו, אחד מאחיו יגאלנו אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ" (פרק כה פסוק מט). התורה מצווה על בני המשפחה לשחרר את בן משפחתם שמכר עצמו לעבדות בגלל מצב כלכלי חמור. האחריות כלפיו מוטלת קןדם כל על המשפחה!
מהן החובות שלכם כלפי משפחתכם הרחבה והקרובה? אם אתם רוצים לספר על משפחתכם בדרשה, על חשיבות הקשר המשפחתי והסיוע בכל צרה…זה המקום!
לפניכם מספר יצירות תרבותיות הקשורות לפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.
שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.
השיר "עבדים" מתאר את הציפייה, כמו שבני ישראל ציפו למשה שירד מהר סיני, כך אנו מחכים לדבר הבא שיקרה בחיינו.
ארקדי דוכין שר לארץ ישראל שיר אהבה, ושואל, של מי האדמה, האוויר והים. בפרשה מסופר על מצוות השמיטה, שנה שבה לא מעבדים את האדמה, ונותנים לה לנוח. בשנה זו, האדמה כביכול איננה שייכת לבעליה. בדרשה שלכם תוכלו לספר על התחשבות. כמו שהאיכר מתחשב באדמה, כך אתם יכולים לספר, במי אתם מתחשבים, לטובת מי אתם מוכנים לוותר על דברים.
בשיר מתואר היחס של אנשים לכסף, למעמד, ולאנשים אחרים. בפרשה מצווים בני ישראל להתייחס באופן הוגן אל אנשים אחרים לא לגנוב מהם ולא לעשוק אותם, כפי שאתי אנקרי מתארת בשירה. בדרשה שלכם תוכלו לספר, מה דעתכם על תפקידו של הכסף בעולם, ועל יחסכם אליו.
כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.
מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.
שמיטה – ביום השביעי נח האדם מכל השבוע, וזו השבת. והאדמה? מתי היא נחה?! כתוב בתורה כי כל שבע שנים מגיעה לאדמה שנת מנוחה הנקראת "שְמִיטָה", ובה שוֹמְטִים (מלשון עוזבים, מבטלים) את כל עבודות הקרקע.
רעיון השמיטה מבוסס על התפישה כי האדמה שייכת קודם כל לָאֵל, ולא לאיש אשר קנה אותה.
שלושה דברים שכדאי לדעת על השמיטה:
- בשנת השְמִיטָה פֵּירוֹת השדה והיְבוּלִים הֶפְקֵר, כך שכולם יכולים ליהנות מהם: עשיר, עני, גֵר ועֶבֶד, ואפילו חיות השדה…
- בתקופת המקרא בנוסף לשמיטת עבודות הקרקע התקיים ציווי גם על שְמִיטַת כספים, כלומר, ביטול החובות הכספיים!
- ה"יוֹבֵל"- הוא השנה החמישים המגיעה אחרי שבעה מחזורים של שמיטה.
מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין אֱלֹהִים לַבָּשָׂר וָדָם?
בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְרוֹב מִשְׁפָּחָה,
אִם קְרוֹבוֹ הוּא עָשִׁיר – הוּא מוֹדֶה שֶׁהוּא קָרוֹב שֶׁלּוֹ,
אַךְ אִם הוּא עָנִי – הוּא כּוֹפֵר בְּכָךְ.
אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כָּךְ:
אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים בְּתַחְתִּית הַמַּדְרֵגָה, בְּעֹנִי רָב,
הוּא קוֹרֵא לָהֶם: "אַחַי וְרֵעַי"על־פי תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ט', דף י"ג טור ב /ה"א
כֵּיוָן שֶׁחֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא,
צִוָּה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּשִׁשָּׁה יָמִים וְלָנוּחַ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.
כָּךְ חֲבִיבִים עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שְׁאָר בְּרִיּוֹתָיו, וּבִמְיֻחָד הָאָרֶץ
שֶׁמִּתְפַּלֶּלֶת לְפָנָיו יוֹתֵר מִכָּל הַנִּבְרָאִים
וּבְכָל שָׁנָה מוֹצִיאָה יְבוּלָהּ מֵחָדָשׁ לְפָנָיו
לָכֵן צִוָּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִזְרֹעַ אֶת הָאָרֶץ שֵׁשׁ שָׁנִים וְלָתֵת לָהּ מְנוּחָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית.
עַל פִּי מִדְרַשׁ אַגָּדָה (בּוּבֶּר), וַיִּקְרָא פֶּרֶק כ"ה
נושא ההפטרה
אשכנזים וספרדים: ירמיהו הנביא קונה את שדה בן דודו וגואל את נחלתו. קניית השדה ושמירת עדות הקניין משמשת את ירמיהו לדבר נבואתו: אמנם העיר והארץ יחרבו, אך תהיה גם גאולה לעם ולארץ.
תימנים: ירמיהו מנבא שהגוים יכפרו בעבודה הזרה וישובו אל ה' אולם יהודה דבקים בעבודה זרה. לכן הם יענשו ויישמטו מאדמתם כיוון שלא שמרו את מצוות השמיטה. הם יגלו מארצם אל ארץ זרה ויעבדו את אויביהם כיוון שלא עבדו את ה'. ההפטרה ממשיכה בקללה לאשר לא בוטח בה ובברכה לאשר בוטח בו.
הקשר לפרשה
אשכנזים וספרדים: העיסוק המשותף בקניין וגאולת קרקע.
תימנים: הקשר לפרשה הוא האיזכור בהפטרה את מצוות השמיטה המופיעה בפרשה ואת עונש הגלות על אי קיום מצוותה.
בפרשה מוזכרת מצוות השמיטה, והדאגה לעניים ולחלשים בחברה.
האם בסביבתכם יש אנשים שזקוקים לעזרה? תוכלו לקחת אחריות ולארגן עזרה ותמיכה לאנשים שזקוקים לכך. גייסו גם את חבריכם, ומצאו דרך לעזור לאדם או למשפחה שזקוקה לעזרה זו. התייעצו עם הוריכם, כיצד לעשות זאת בצורה נכונה, שתכבד אתכם ואת מקבל או מקבלי העזרה.